ליבידו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לִיבִּידוֹ (מלעז: libido; בעברית: חימדון) הוא הדחף המיני הכולל של האדם המייצג את יצר החיים. הכינוי ניתן על ידי זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, לאנרגיה המינית (הפסיכוסקסואלית), שהיא, לדעתו, אחד משני הכוחות המניעים את הנפש. הליבידו איננו יצר המין כפשוטו, אלא מכלול גורמים המשפיעים על עיצוב האגו, ושמקורם בדחפים מיניים מולדים ונרכשים כאחד.

פרויד טען בתאוריית הדחף שלו, כי ה"איד" (האני המולד) מונחה על ידי דחפים של מין ואלימות, המונחים על ידי הרצון להפיק הנאה. הליבידו הוא מרכיב המין שב"איד". פרויד בחר במונח זה על מנת לתאר את האנרגיה הנפשית העומדת בבסיס האינסטינקטים המיניים. אינסטינקטים אלו קשורים לאזורי הגוף השונים (האזורים הארוטוגניים) ומנחים את השלבים השונים בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית. הליבידו מייצג את יצר החיים, ושוכן באיד לצד יצר המוות. על פי פרויד, כל הדחפים הבלתי מודעים ניתנים לחלוקה לדחפי מין ואלימות, ואלו מהווים את המניע העיקרי לכל התנהגות אנושית[1].

מבחינה תאורטית פרויד טען שהרגשות הם נגזרות של דחפים ומשאלות. האנרגיה הנפשית של רגשות היא האנרגיה של הדחפים, ובעיקר של ליבידו ושל תוקפנות. ניתוח תכנים נפשיים ודינמיקות של המטופל מחייב היכרות אישית של המטפל עם התכנים הנפשיים והדינמיקות של עצמו, ולדעת פרויד אין זה מספיק לקרוא על כך בספר תאורטי. על פי פרויד יש הבדל חשוב בין ההכרות של הדינמיקות ובין ההתעוררות שלהן בפועל בשעת מעשה – התעוררות של אנרגיות של איד שעלולה לטשטש את עבודת האגו של המטפל[2].

קרל גוסטב יונג, אבי הפסיכולוגיה האנליטית, השתמש גם הוא במושג הליבידו אך לאו דווקא כגורם מיני, אלא כשם כולל לאנרגיה הנפשית המניעה את ההתנהגות.

הליבידו הוא מושג מרכזי בתאוריה הפסיכואנליטית. למרות שתאוריה זו מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,[3] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.[4] קיימת גם ביקורת על האפקטיביות הנמוכה של הטיפול הפסיכואנליטי.[5][6]

פרספקטיבות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכואנליזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגמונד פרויד, שנחשב ליוזם של השימוש המודרני במונח[7], מגדיר ליבידו כ"האנרגיה, שמתייחסים אליה במובן כמותי...של אותם אינסטינקטים שיש להם קשר לכל מה שאפשר לכלול תחת המילה 'אהבה'"[8]. זוהי האנרגיה האינסטנקטיבית של הכוח, שכלולה בתוך מה שפרויד הגדיר כ"איד". המבנה הלא-מודע לחלוטין של הנפש. פרויד גם הסביר כי ישנו קשר מקביל לרעב, לרצון לשלוט, וכן הלאה[9], בהתעקש על כך שמדובר באינסטינקט בסיסי טבוע בכל בני האדם[10].

פרויד פיתח את הרעיון של סדרת שלבים התפתחותיים במסגרתה הליבידו מתקבע על אזורים אירוגניים שונים. השלב הראשון הוא השלב האוראלי (המתבטא מהנאת התינוק מתהליך ההנקה), לאחר מכן בשלב האנאלי (המתבטא בהנאת הפעוט משליטה על צרכיו), לאחר מכן השלב הפאלי, דרך שלב המודל הפסיכוסקסואלי (במסגרתו הליבידו רדום) עד שהוא מתחדש במסגרת השלב הג'ניטלי[11]. (קרל אברהם לאחר מכן יוסיף תת-חלוקה בשלבים האוראליים והאנאליים)[12].

פרויד הצביע על כך שהדחפים הליבידינליים יכולים להתנגש עם המוסכמות של התנהגות מתורבתת, המיוצגים בנפש על ידי הסופר-אגו במודל הנפש הפרוידיאני. מה שמוביל למתחים ולהפרעות אצל הפרט זה הצורך להיות מותאם לחברה ולשלוט בליבידו, מה שמניע את השימוש במנגנוני הגנה כדי להפיג את האנרגיה הנפשית של הצרכים הלא-ממומשים והלא-מודעים האלו לצורות ביטוי אחרות. שימוש מופרז בהגנות אלו עלול לגרום לנוירוזה. מטרה עיקרית של הפסיכואנליזה היא להביא את דחפי האיד לתודעה של האדם, מה שיאפשר לאותם דחפים להתקיים באופן ישיר ובכך להפחית את התלות של המטופל בהגנות האגו[13].

פרויד הסתכל על הליבידו כמעבר דרך סדרה של שלבים התפתחותיים (במסגרת המודל הפסיכוסקסואלי) אצל הפרט. כישלון בהסתגלות לדרישות בשלבים השונים עלולה לגרום לאנרגיה הליבידיניאלית להיות "חסומה" או להיכנס לקיבעון בשלבים אלו, ובכך ליצור תכונות אופי פתולוגיות מסוימות בבגרות. לפיכך היה האדם הפסיכופאתולוגי של פרויד אדם בלתי-בוגר, ומטרתה של הפסיכואנליזה הייתה להביא לעוררות המודעות לקיבעונות אלו, כך שאנרגיית הליבידו תשתחרר ותהיה זמינה לשימוש מודע בסוג כלשהו של סובלימציה מובנית.

פסיכולוגיה אנליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפסיכולוג השווייצרי, קרל גוסטב יונג, הליבידו מזוהה כמכלול של אנרגיה נפשית, ולא מוגבל לתשוקה מינית בלבד[14][15]. כפי שקובע יונג ב"תפיסת הליבידו"[16] "[ליבידו] מציין רצון/תשוקה או דחף אשר אינו מבוקר על ידי כל סוג של סמכות, מוסרית או אחרת. הליבידו הוא תיאבון במצבו הטבעי. מנקודת מבט גנטית מדובר בצרכים גופניים כמו רעב, צמא, שינה ומין ומצבים רגשיים או משפיעים, המהווים את מהות הליבידו." הדואליות יוצרת את האנרגיה (או הליבידו) של הנפש, אשר יונג טוען שמתבטא רק דרך סמלים: "זוהי האנרגיה המתבטאת בתהליך החיים ונתפסת באופן סובייקטיבי כמאמץ ותשוקה" (Ellenberger, 697). סמלים אלו עשויים להתבטא כ"דימויי פנטזיה" שמגלמים את התוכן של הליבידו בתהליך הפסיכואנליזה, או חסרי כל צורה מוגדרת[17]. התשוקה, שלרוב נתפסת ככמיהה נפשית, תנועה, עקירה ובנייה מחדש, באה לידי ביטוי בצורות מוגדרות אשר ניתן לתפוס באמצעות תהליכי אנליזה.

בהגדרה צרה יותר, הליבידו מתייחס גם לדחפים של הפרט לעסוק בפעילות מינית, ואת ההיפוך של זה, כוחות הרסניים (mortido או destrudo) [18].

גורמים המשפיעים על הליבידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכיבים אנדוגניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליבידו לרוב נשלט על ידי פעילות של המערכת המזולימבית (הטגמנטום הגחוני וגרעין האקומבנס)[19]. כתוצאה מכך, לדופמין ולעוקבי האמינו[20] שמווסתים את הנוירוטרנסמינציה של הדופמין, יש תפקיד קריטי בוויסות הליבידו[21].

נוירוטרנסמיטורים אחרים, נוירופפטידים והורמוני מין שמשפיעים על הדחפים המיניים על ידי שינוי הפעילות במסלול זה כוללים:

רמות הורמוני מין והמחזור החודשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתשוקה של אישה למין יש קורלציה למחזור החודשי שלה, כאשר נשים רבות חשות תשוקה מינית מוגברת בימים אחדים לפני הביוץ[40], שיא תקופת הפוריות שלה, אשר לרוב מתרחשת כיומיים לפני הביוץ שלה[41]. מחזוריות זו קשורה לשינויים ברמות הטסטוסטרון של האישה במהלך המחזור החודשי. לפי גבריאל ליכטרמן, לרמות הטסטוסטרון יש השפעה ישירה על התעניינותה של האישה במין. לדבריה, רמות הטסטוסטרון עולה בהדרגה מיום ה -24 למחזור הווסת של האישה עד לביוץ ביום ה -14 של המחזור הבא, ובמהלך תקופה זו תשוקתה של האישה למין עולה בעקביות. היום ה -13 הוא בדרך כלל היום עם רמות הטסטוסטרון הגבוהות ביותר. בשבוע שלאחר הביוץ, רמת הטסטוסטרון היא הנמוכה ביותר וכתוצאה מכך נשים יחוו פחות עניין במין[42]. כמו כן, במהלך שבוע הביוץ הבא אחריו, רמות הפרוגסטרון בעלייה, וכתוצאה מכך האישה יכולה לחוות קשיים בהגעה לאורגזמה. אף על פי שהימים האחרונים של המחזור החודשי מאופיינים ברמת טסטוסטרון קבועה, רמת הליבידו של נשים עשויה דווקא לעלות כתוצאה מהתעבות של רירית הרחם, מה שגורם לגירוי קצות העצבים ולעלייה ברמת העוררות המינית[43]. בימים אלו רמת האסטרוגן יורדת, מה שגורם לירידה ברמת סיכוך הנרתיק.

גורמים פסיכולוגיים וחברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים פסיכולוגיים וחברתיים שעלולים להביא לירידה ברמת החשק המיני. גורמים אלו יכולים לכלול מחסור בפרטיות או באינטימיות, דחק או עייפות, חוסר ריכוז או דיכאון. גורמי לחץ סביבתיים, למשל חשיפה ממושכת וארוכה לרעש או תאורה חזקים מידי יכולים גם הם להשפיע על הליבידו. גורמים אחרים כוללים התעללות מינית בעבר, תקיפה, טראומה או הזנחה, בעיות של דימוי גוף וחרדה מפני מעורבות בפעילות מינית[44].

גורמים פיזיולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים פיזיולוגיים שיש להם השפעה על הליבידו יכולים לכלול בעיות הקשורות במערכת האנדוקרינית, כמו למשל תת-פעילות של בלוטת התריס, השפעה של תרופות מרשם שונות (כמו למשל Flutamide) והכושר הפיזיולוגי של בן-הזוג, ושאר גורמים שונים באורח החיים[45].

בקרב גברים, תדירות השפיכה משפיעה על רמות הטסטוסטרון, שהוא הורמון מקדם-ליבידו. מחקר שנערך בקרב 28 גברים בגילאי 21–45, מצא כי אצל כל אחד מהנחקרים (פרט לאחד) רמות השיא של הטסטוסטרון (145.7% מהבסיס - [117.8%–197.3%]) היו ביום השביעי להימנעות משפיכה[46].

אצל נשים אנמיה יכולה להיות גורם לירידה בליבידו כתוצאה מירידה ברמות הברזל בדם עקב המחזור החודשי[47].

תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם אנשים אשר מנסים לגרום להפחתה מכוונת בליבידו שלהם על ידי שימוש בחומרים אן-אפרודיזיאקיים[48]. חומרים אפרודיזיאקיים, כמו למשל חומרים מגרי-דופאמין, יכולים להגביר את החשק המיני. מצד שני, ליבידו מופחת הוא לעיתים קרובות יאטרוגני, ויכול להיגרם על ידי מגוון רחב של תרופות כמו למשל אמצעי מניעה הורמונליים, תרופות אנטי דיכאוניות, תרופות אנטי פסיכוטיות, חוסמי בטא ועוד.

טסטוסטרון הוא אחד מהגורמים השולטים בליבידו אצל בני אדם. מחקרים חדשים[49] מראים שאמצעים הורמונליים למניעת הריון כמו למשל גלולות (המכילות שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון) יכולים לגרום לירידה בליבידו אצל נשים כתוצאה מהעלאת רמות של חומרים קושרים להורמוני גלובולינים (SHBG). ה-SHBG נקשרים להורמוני המין, כולל טסטוסטרון, ומשבשים את זמינותם. מחקרים מראים כי גם לאחר סיום השימוש באמצעי מניעה הורמונליים, רמות ה-SHBG נשארות גבוהות ואין נתונים מהימנים כדי לקבוע מתי רמות אלו ירדו[50].

השפעת הגיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן השערות שהועלו במחקרים שגברים מגיעים לשיא הכושר המיני שלהם בגילאי העשרה, בעוד נשים מגיעות אליו בעשור השלישי-רביעי לחייהן (השערות)[51][52]. הזינוק ברמות הטסטוסטרון מגיע אצל זכרים בגיל ההתבגרות, וכתוצאה מכך גורם לחשקים מיניים קיצוניים אשר מגיעים לשיאם בגילאי 15–16, ולאחר מכן יורדים בהדרגה לאורך החיים. לעומת זאת, הליבידו הנשי גובר באיטיות במהלך גיל ההתבגרות ושיאו הוא באמצע שנות השלושים לחיי האישה[53]. הרמות בפועל של הטסטוסטרון והאסטרוגן, המשפיעים על הדחפים המיניים של האדם, משתנים משמעותית במהלך החיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ליבידו
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ליבידו
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליבידו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בטיפולנט | ליבידו, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  2. ^ מאיר פרלוב, העברה נגדית - סקירה היסטורית | מאיר פרלוב, באתר פסיכולוגיה עברית
  3. ^ Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x
  4. ^ Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37
  5. ^ Evan Mayo-Wilson et al, Psychological and pharmacological interventions for social anxiety disorder in adults: a systematic review and network meta-analysis, The Lancet Psychiatry 1, 2014-10, עמ' 368–376 doi: 10.1016/S2215-0366(14)70329-3
  6. ^ Xinyu Zhou et al, Comparative efficacy and acceptability of psychotherapies for depression in children and adolescents: A systematic review and network meta-analysis, World Psychiatry 14, 2015-06, עמ' 207–222 doi: 10.1002/wps.20217
  7. ^ Crowe, Felicity; Hill, Emily; Hollingum, Ben (2010). Sex and Society. New York: Marshall Cavendish. p. 462. ISBN 9780761479055.
  8. ^ S. Freud, Group Psychology and the Analysis of the Ego, 1959
  9. ^ Malabou, Catherine (2012). The New Wounded: From Neurosis to Brain Damage. New York: Fordham University Press. p. 103. ISBN 9780823239672.
  10. ^ Klages, Mary (2017). Literary Theory: The Complete Guide. London: Bloomsbury Publishing. p. 245. ISBN 9781472592767.
  11. ^ Sigmund Freud, New Introductory Lectures on Psychoanalysis (PFL 2) p. 131
  12. ^ Otto Fenichel, The Psychoanalytic Theory of Neurosis (1946)p. 101
  13. ^ Reber, Arthur S.; Reber, Emily S. (2001). Dictionary of Psychology. New York: Penguin Reference. ISBN 0-14-051451-1.
  14. ^ P. Gay, Freud (1989) p. 397
  15. ^ Sharp, Daryl. "Libido". frithluton.com.
  16. ^ “The Concept of Libido,” Collected Works Vol. 5, par. 194.
  17. ^ “The Technique of Differentiation,” Collected Works Vol. 7, par. 345.
  18. ^ Eric Berne, A Layman's Guide to Psychiatry and Psychoanalysis (1976) p. 69 and 101
  19. ^ Fisher HE, Aron A, Brown LL (בדצמבר 2006). "Romantic love: a mammalian brain system for mate choice". Philos. Trans. R. Soc. Lond. B Biol. Sci. 361 (1476): 2173–86. doi:10.1098/rstb.2006.1938. PMC 1764845. PMID 17118931. The sex drive evolved to motivate individuals to seek a range of mating partners; attraction evolved to motivate individuals to prefer and pursue specific partners; and attachment evolved to motivate individuals to remain together long enough to complete species-specific parenting duties. These three behavioural repertoires appear to be based on brain systems that are largely distinct yet interrelated, and they interact in specific ways to orchestrate reproduction, using both hormones and monoamines. ... Animal studies indicate that elevated activity of dopaminergic pathways can stimulate a cascade of reactions, including the release of testosterone and oestrogen (Wenkstern et al. 1993; Kawashima &Takagi 1994; Ferrari & Giuliana 1995; Hull et al. 1995, 1997, 2002; Szezypka et al. 1998; Wersinger & Rissman 2000). Likewise, increasing levels of testosterone and oestrogen promote dopamine release ...This positive relationship between elevated activity of central dopamine, elevated sex steroids and elevated sexual arousal and sexual performance (Herbert 1996; Fiorino et al. 1997; Liu et al. 1998; Pfaff 2005) also occurs in humans (Walker et al. 1993; Clayton et al. 2000; Heaton 2000). ... This parental attachment system has been associated with the activity of the neuropeptides, oxytocin (OT) in the nucleus accumbens and arginine vasopressin (AVP) in the ventral pallidum ... The activities of central oxytocin and vasopressin have been associated with both partner preference and attachment behaviours, while dopaminergic pathways have been associated more specifically with partner preference. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Miller GM (בינואר 2011). "The emerging role of trace amine-associated receptor 1 in the functional regulation of monoamine transporters and dopaminergic activity". J. Neurochem. 116 (2): 164–176. doi:10.1111/j.1471-4159.2010.07109.x. PMC 3005101. PMID 21073468. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Fisher HE, Aron A, Brown LL (בדצמבר 2006). "Romantic love: a mammalian brain system for mate choice". Philos. Trans. R. Soc. Lond. B Biol. Sci. 361 (1476): 2173–86. doi:10.1098/rstb.2006.1938. PMC 1764845. PMID 17118931. The sex drive evolved to motivate individuals to seek a range of mating partners; attraction evolved to motivate individuals to prefer and pursue specific partners; and attachment evolved to motivate individuals to remain together long enough to complete species-specific parenting duties. These three behavioural repertoires appear to be based on brain systems that are largely distinct yet interrelated, and they interact in specific ways to orchestrate reproduction, using both hormones and monoamines. ... Animal studies indicate that elevated activity of dopaminergic pathways can stimulate a cascade of reactions, including the release of testosterone and oestrogen (Wenkstern et al. 1993; Kawashima &Takagi 1994; Ferrari & Giuliana 1995; Hull et al. 1995, 1997, 2002; Szezypka et al. 1998; Wersinger & Rissman 2000). Likewise, increasing levels of testosterone and oestrogen promote dopamine release ...This positive relationship between elevated activity of central dopamine, elevated sex steroids and elevated sexual arousal and sexual performance (Herbert 1996; Fiorino et al. 1997; Liu et al. 1998; Pfaff 2005) also occurs in humans (Walker et al. 1993; Clayton et al. 2000; Heaton 2000). ... This parental attachment system has been associated with the activity of the neuropeptides, oxytocin (OT) in the nucleus accumbens and arginine vasopressin (AVP) in the ventral pallidum ... The activities of central oxytocin and vasopressin have been associated with both partner preference and attachment behaviours, while dopaminergic pathways have been associated more specifically with partner preference. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Fisher HE, Aron A, Brown LL (בדצמבר 2006). "Romantic love: a mammalian brain system for mate choice". Philos. Trans. R. Soc. Lond. B Biol. Sci. 361 (1476): 2173–86. doi:10.1098/rstb.2006.1938. PMC 1764845. PMID 17118931. The sex drive evolved to motivate individuals to seek a range of mating partners; attraction evolved to motivate individuals to prefer and pursue specific partners; and attachment evolved to motivate individuals to remain together long enough to complete species-specific parenting duties. These three behavioural repertoires appear to be based on brain systems that are largely distinct yet interrelated, and they interact in specific ways to orchestrate reproduction, using both hormones and monoamines. ... Animal studies indicate that elevated activity of dopaminergic pathways can stimulate a cascade of reactions, including the release of testosterone and oestrogen (Wenkstern et al. 1993; Kawashima &Takagi 1994; Ferrari & Giuliana 1995; Hull et al. 1995, 1997, 2002; Szezypka et al. 1998; Wersinger & Rissman 2000). Likewise, increasing levels of testosterone and oestrogen promote dopamine release ...This positive relationship between elevated activity of central dopamine, elevated sex steroids and elevated sexual arousal and sexual performance (Herbert 1996; Fiorino et al. 1997; Liu et al. 1998; Pfaff 2005) also occurs in humans (Walker et al. 1993; Clayton et al. 2000; Heaton 2000). ... This parental attachment system has been associated with the activity of the neuropeptides, oxytocin (OT) in the nucleus accumbens and arginine vasopressin (AVP) in the ventral pallidum ... The activities of central oxytocin and vasopressin have been associated with both partner preference and attachment behaviours, while dopaminergic pathways have been associated more specifically with partner preference. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Lichterman, Gabrielle. 28 Days: What Your Cycle Reveals about Your Love Life, Moods, and Potential. ISBN 978-1-59337-345-0.
  24. ^ Harding SM, Velotta JP (במאי 2011). "Comparing the relative amount of testosterone required to restore sexual arousal, motivation, and performance in male rats". Horm Behav. 59 (5): 666–73. doi:10.1016/j.yhbeh.2010.09.009. PMID 20920505. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Davis SR, Moreau M, Kroll R, Bouchard C, Panay N, Gass M, Braunstein GD, Hirschberg AL, Rodenberg C, Pack S, Koch H, Moufarege A, Studd J (בנובמבר 2008). "Testosterone for low libido in postmenopausal women not taking estrogen". N. Engl. J. Med. 359 (19): 2005–17. doi:10.1056/NEJMoa0707302. PMID 18987368. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ Renneboog B (2012). "[Andropause and testosterone deficiency: how to treat in 2012?]". Revue Médicale de Bruxelles. 33 (4): 443–9. PMID 23091954.
  27. ^ Fisher HE, Aron A, Brown LL (בדצמבר 2006). "Romantic love: a mammalian brain system for mate choice". Philos. Trans. R. Soc. Lond. B Biol. Sci. 361 (1476): 2173–86. doi:10.1098/rstb.2006.1938. PMC 1764845. PMID 17118931. The sex drive evolved to motivate individuals to seek a range of mating partners; attraction evolved to motivate individuals to prefer and pursue specific partners; and attachment evolved to motivate individuals to remain together long enough to complete species-specific parenting duties. These three behavioural repertoires appear to be based on brain systems that are largely distinct yet interrelated, and they interact in specific ways to orchestrate reproduction, using both hormones and monoamines. ... Animal studies indicate that elevated activity of dopaminergic pathways can stimulate a cascade of reactions, including the release of testosterone and oestrogen (Wenkstern et al. 1993; Kawashima &Takagi 1994; Ferrari & Giuliana 1995; Hull et al. 1995, 1997, 2002; Szezypka et al. 1998; Wersinger & Rissman 2000). Likewise, increasing levels of testosterone and oestrogen promote dopamine release ...This positive relationship between elevated activity of central dopamine, elevated sex steroids and elevated sexual arousal and sexual performance (Herbert 1996; Fiorino et al. 1997; Liu et al. 1998; Pfaff 2005) also occurs in humans (Walker et al. 1993; Clayton et al. 2000; Heaton 2000). ... This parental attachment system has been associated with the activity of the neuropeptides, oxytocin (OT) in the nucleus accumbens and arginine vasopressin (AVP) in the ventral pallidum ... The activities of central oxytocin and vasopressin have been associated with both partner preference and attachment behaviours, while dopaminergic pathways have been associated more specifically with partner preference. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ DeLamater, J.D.; Sill, M. (2005). "Sexual Desire in Later Life". The Journal of Sex Research. 42 (2): 138–149. doi:10.1080/00224490509552267.
  29. ^ Heiman JR, Rupp H, Janssen E, Newhouse SK, Brauer M, Laan E (במאי 2011). "Sexual desire, sexual arousal and hormonal differences in premenopausal US and Dutch women with and without low sexual desire". Horm. Behav. 59 (5): 772–779. doi:10.1016/j.yhbeh.2011.03.013. PMID 21514299. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Warnock JK, Swanson SG, Borel RW, Zipfel LM, Brennan JJ (2005). "Combined esterified estrogens and methyltestosterone versus esterified estrogens alone in the treatment of loss of sexual interest in surgically menopausal women". Menopause. 12 (4): 359–60. doi:10.1097/01.GME.0000153933.50860.FD. PMID 16037752.
  31. ^ Ziegler, T. E. (2007). Female sexual motivation during non-fertile periods: a primate phenomenon. Hormones and Behavior, 51(1), 1–2
  32. ^ Simerly, Richard B. (2002-03-27). "Wired for reproduction: organization and development of sexually dimorphic circuits in the mammalian forebrain" (PDF). Annu. Rev. Neurosci. 25: 507–536. doi:10.1146/annurev.neuro.25.112701.142745. PMID 12052919. אורכב מ-המקור (pdf) ב-2008-10-01. נבדק ב-2007-03-07.
  33. ^ Ziegler, T. E. (2007). Female sexual motivation during non-fertile periods: a primate phenomenon. Hormones and Behavior, 51(1), 1–2
  34. ^ McGregor IS, Callaghan PD, Hunt GE (במאי 2008). "From ultrasocial to antisocial: a role for oxytocin in the acute reinforcing effects and long-term adverse consequences of drug use?". Br. J. Pharmacol. 154 (2): 358–368. doi:10.1038/bjp.2008.132. PMC 2442436. PMID 18475254. Recent evidence suggests that popular party drugs such as MDMA and gamma-hydroxybutyrate (GHB) may preferentially activate brain oxytocin systems to produce their characteristic prosocial and prosexual effects. Oxytocin interacts with the mesolimbic dopamine system to facilitate sexual and social behaviour, and this oxytocin-dopamine interaction may also influence the acquisition and expression of drug-seeking behaviour. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ Clayton AH (ביולי 2010). "The pathophysiology of hypoactive sexual desire disorder in women". Int J Gynaecol Obstet. 110 (1): 7–11. doi:10.1016/j.ijgo.2010.02.014. PMID 20434725. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Hu XH, Bull SA, Hunkeler EM, et al. (ביולי 2004). "Incidence and duration of side effects and those rated as bothersome with selective serotonin reuptake inhibitor treatment for depression: patient report versus physician estimate". The Journal of Clinical Psychiatry. 65 (7): 959–65. doi:10.4088/JCP.v65n0712. PMID 15291685. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Landén M, Högberg P, Thase ME (בינואר 2005). "Incidence of sexual side effects in refractory depression during treatment with citalopram or paroxetine". The Journal of Clinical Psychiatry. 66 (1): 100–6. doi:10.4088/JCP.v66n0114. PMID 15669895. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Clayton AH (ביולי 2010). "The pathophysiology of hypoactive sexual desire disorder in women". Int J Gynaecol Obstet. 110 (1): 7–11. doi:10.1016/j.ijgo.2010.02.014. PMID 20434725. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Int J Impot Res. 2000 Oct;12 Suppl 4:S26-33.
  40. ^ Susan B. Bullivant; Sarah A. Sellergren; Kathleen Stern; et al. (בפברואר 2004). "Women's sexual experience during the menstrual cycle: identification of the sexual phase by noninvasive measurement of luteinizing hormone". Journal of Sex Research. 41 (1): 82–93 (in online article, see pp.14–15, 18–22). doi:10.1080/00224490409552216. PMID 15216427. אורכב מ-המקור ב-2007-09-23. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2008-12-21. נבדק ב-2008-09-22. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Lichterman, Gabrielle. 28 Days: What Your Cycle Reveals about Your Love Life, Moods, and Potential. ISBN 978-1-59337-345-0.
  43. ^ "Women Can Now Predict When They Will Have The Best Sex". נבדק ב-28 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Yalom, I.D., Love's Executioner and Other Tales of Psychotherapy. New York: Basic Books, 1989. ISBN 0-06-097334-X.
  45. ^ Psychology Today – The orgasm Wars (אורכב 02.10.2007 בארכיון Wayback Machine)
  46. ^ Jiang, M.; Xin, J.; Zou, Q.; Shen, J. W. (2003). "A research on the relationship between ejaculation and serum testosterone level in men". Journal of Zhejiang University Science. 4 (2): 236–240. doi:10.1631/jzus.2003.0236. PMID 12659241.
  47. ^ "Lack of sex drive in men (lack of libido)". נבדק ב-28 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Rebal Jr, Ronald F., Robert A. Faguet, and Sherwyn M. Woods. "Unusual sexual syndromes." Extraordinary Disorders of Human Behavior. Springer US, 1982. 121-154.
  49. ^ Warnock, J. K.; Clayton, A.; Croft, H.; Segraves, R.; Biggs, F. C. (2006). "Comparison of Androgens in Women with Hypoactive Sexual Desire Disorder: Those on Combined Oral Contraceptives (COCs) vs. Those not on COCs". The Journal of Sexual Medicine. 3 (5): 878–882. doi:10.1111/j.1743-6109.2006.00294.x. PMID 16942531..
  50. ^ Panzer, C.; Wise, S.; Fantini, G.; Kang, D.; Munarriz, R.; Guay, A.; Goldstein, I. (2006). "Impact of Oral Contraceptives on Sex Hormone-Binding Globulin and Androgen Levels: A Retrospective Study in Women with Sexual Dysfunction". The Journal of Sexual Medicine. 3 (1): 104–113. doi:10.1111/j.1743-6109.2005.00198.x. PMID 16409223..
  51. ^ Reconceiving the second sex Marcia Claire Inhorn – 2009
  52. ^ Principles and practice of adult health nursing Patricia Gauntlett Beare
  53. ^ Sex, time, and power retrieved 6 February 2012
מיניות האדם
תופעות פיזיולוגיות זוויג • התבגרות מינית • עוררות מינית • זקפה • ליבידו • נוזל טרום-שפיכה • סיכוך נרתיקי • אורגזמה (שפיכה נשית / שפיכה גברית) • היריון • הפריה מלאכותית
בגרות מינית וחינוך מיני מניעת הריון • קונדום • חומר סיכה • רפואת רבייה (אנדרולוגיה • גינקולוגיה • אורולוגיה) • מין בטוח • חינוך מיני • טיפול מיני • סרוגייט • מדריך למיניות • הפרעה בתפקוד מיני (אין-אונות • הפרעה בתשוקה המינית • היפרסקסואליות) • מחלות מין • רפואת מין
זהות זהות מגדרית • זהות מינית • נטייה מינית (הומוסקסואליות / ביסקסואליות / לסביות / א-מיניות) • הטרוסקסואליות • אינטרסקס • טיפול המרה • גברים המקיימים יחסי מין עם גברים • נשים המקיימות יחסי מין עם נשים • יחסי מין הומוסקסואליים • יחסי מין לסביים
מין וחוק חוק למניעת הטרדה מינית • גיל ההסכמה • הדבקת HIV במזיד‏ • גילוי עריות • מעשה מגונה • חוסר צניעות בציבור • מעשה מגונה בפומבי • אונס • התעללות מינית • ניצול מיני • הטרדה מינית • התנהגות מינית פסולה • אלימות מינית • מעשה סדום • בעילה אסורה בהסכמה • פדופיליה • חטיפת נשים
סקסולוגיה ותופעות היסטוריות האבולוציה של הרבייה המינית • היסטוריה של ייצוגים מיניים • מיניות ברומא העתיקה • זנות ביוון העתיקה • זנות ברומא העתיקה • פדרסטיה ביוון העתיקה • המהפכה המינית • אלפרד קינסי • ריכרד פון קראפט-אבינג • הבלוק אליס • מגנוס הירשפלד
זוגיות וחברה חיי מין • משיכה מינית • אהבה • מונוגמיה • פוליאמוריה • מין מזדמן • סווינגינג • נישואים • פיקוח ילודה • פאראפיליה • מופקרות • דת ומיניות • התנזרות ממין • הון ארוטי • אתיקה מינית • אובייקטיפיקציה מינית • מתאם אינטימיות • דיבור ארוטי • סלנג מיני
יחסי מין מין קבוצתי • מזמוז • אוננות • משחק מקדים • החדרת אצבעות • תנוחות מין • יחסי מין מחוץ לנישואים • יחסי מין ללא נישואים • יחסי מין ללא חדירה • מין אוראלי • מין אנאלי • מציצה עצמית • BDSM • פטיש לכפות רגליים • פטישיזם (סקסולוגיה) • פטיש לכפות ידיים • פוטג'וב • הנדג'וב • אורגיה • גאנג באנג • שלישייה • רביעייה • סייברסקס • שיחה ארוטית • חנק ארוטי • מעגל מאוננים • יחסי מין בפומבי • קשירה • קונילינגוס
שירותי מין תעשיית המין • ארוטיקה • פורנוגרפיה • סרט פורנוגרפי • תיירות מין • מוזיאון מין • מועדון מין • מועדון חשפנות • חשפנות • זנות (זנות קטינים / זנות גברית / בית בושת / עבדות מין) • יחסי מין תמורתיים • חנות מין • אביזר מין • בובת מין • מכונת מין • רובוט מיני
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליבידו&oldid=38348042"