ליבליך-מוזר-גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליבליך-מוזר-גליק
נתונים כלליים
סוג שותפות
מייסדים שלמה ליבליך, מיבי מוזר
תקופת הפעילות 1962–הווה (כ־62 שנים)
משרד ראשי רחוב הברזל 27 תל אביב-יפו
ענפי תעשייה עריכת דין
 
www.lm-adv.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליבליך-מוזר-גליק הוא משרד עורכי דין השוכן בתל אביב ומתמקד בדיני תקשורת וקניין רוחני, ובפרט בייצוגם של אמצעי תקשורת ועובדיהם בתביעות לשון הרע ותביעות נוספות הקשורות בפעילות העיתונאית, כגון הגנת הפרטיות, איסור פרסום, חופש המידע, צנזורה וזכויות יוצרים. במשרד מחלקות נוספות העוסקות בתחומים שונים של משפט מסחרי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד הוקם בשנת 1962 על ידי עו"ד שלמה ליבליך. כעבור שלוש שנים הצטרף למשרד עו"ד מיבי מוֹזר כמתמחה וב-1973 הפך לשותף. המשרד נקרא ליבליך-מוזר נוהל על ידי שני השותפים עד מותו של ליבליך בשנת 2001[1], ומאז מוזר הוא מוביל המשרד[2]. עם השותפים במשרד נמנים גם בני דור ההמשך של המייסדים, עורכי הדין טל ליבליך ופז מוזר. במהלך המאה ה-21 הפך תמיר גליק, שהיה עו"ד בכיר במשרד, לשותף, ושם המשרד שונה לשם ליבליך-מוזר-גליק.

המשרד הגיע לפסקי דין תקדימיים אחדים בתחום עיסוקו, ובהם:

  • זכותו של עיתונאי לשמור על חסיון מקורותיו[3].
  • הגבלת יכולתה של הצנזורה הצבאית לפסול כתבה רק למצבים שבהם יש הסתברות קרובה לוודאי לפגיעה ממשית וקשה בביטחון המדינה (בג"ץ שניצר נגד הצנזור הצבאי הראשי).
  • קביעת השיקולים למתן צו מניעה האוסר פרסום ידיעה עיתונאית[4].
  • הקביעה כי אדם המגיב בראיון לעיתון על דברי השמצה נגד אדם אחר, בלא להוסיף השמצה משלו, אינו אחראי לנזק שנגרם למושמץ[5].

כן היה המשרד מעורב בתביעות נודעות, ובהן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏נפטר עו"ד שלמה ליבליך, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2001
  2. ^ צבי הראל, נשיא ביה"ד הארצי של עורכי הדין: מיבי מוזר, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2004
  3. ^ ב"ש 298/86 ציטרין ואח´ נ. בית-הדין המשמעתי של לשכת עורכי-הדין, פ"ד מא (2) 337 (הקישור אינו פעיל, 9.1.2019)
  4. ^ ע"א 214/89 אבנרי ואח´ נ. שפירא ואח´, פ"ד מג (3) 340
  5. ^ משה ריינפלד, העליון בפסק דין תקדימי: מרואיין המגיב על השמצה - לא שותף להוצאת הדיבה, באתר הארץ, 22 באפריל 2002
  6. ^ דודו לוי-רייך, עורכי "העיר" ו״כלבו" עתרו לבג״ץ לאחר שהצנזורה פסלה, חדשות, 3 ביוני 1993
  7. ^ לשון הרע, אריאל שרון נ' עוזי בנזימן ואח', באתר העין השביעית
    שמואל דקלו, ‏ביהמ"ש העליון דחה תביעת הדיבה של שרון נגד "הארץ" בנוגע למהלכיו במלחמת לבנון, באתר גלובס, 18 בפברואר 2002
  8. ^ יצחק דנון, ‏"הארץ" לביהמ"ש: לחשוף המלצת ארבל להעמיד את נתניהו לדין, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2000
  9. ^ יצחק דנון, ‏משה סבוראי, מוותיקי לח"י, תובע 3 מיליון שקל מ"מעריב" בטענת דיבה, באתר גלובס, 28 באוקטובר 1998
  10. ^ נועם שרביט, ‏אילנה דיין מחליפה סוסים בערעור לעליון: ארדינסט ועבאדי במקום ליבליך-מוזר, באתר גלובס, 21 בינואר 2010
  11. ^ לי-אור אברבך, ‏לא מסתפקים בענת קם: השב"כ רוצה את כל המקורות של העיתונאי אורי בלאו, באתר גלובס, 28 באפריל 2010
  12. ^ יואב זיתון, צה"ל: ניתן לפרסם את שמו של הקצין שמת בכלא, משפחתו היא שמתנגדת, באתר ynet, 10 ביוני 2021.
  13. ^ יואב זיתון, קצין צה"ל הורשע באונס פלסטינית ובקבלת שוחד מיני מאחרות, באתר ynet, 20 באוקטובר 2021.