ליגנין
ליגנין (באנגלית: lignin) ובעברית עֱצָן הוא תרכובת פולימרית. מקור השם הוא מהמילה הלטינית lignum שמשמעותה עץ. הליגנין מצוי בעיקר בדופן התא של תאי צמח והריכוז הגבוה ביותר שלו נמצא בעצים, שם הוא מהווה עד רבע ממָסַתַם. הליגנין הוא הפולימר האורגני השני בשכיחותו בכדור הארץ אחרי תאית.
תפקוד ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הליגנין ממלא את החלל בין המרכיבים; תאית, פקטין והמיצלולוז בדופן התא, ובמיוחד בתאים הטרכאידים ברקמת העצה וברקמה בכלל. שם הוא חולק קשר כימי קוולנטי להמיצלולוז ובשל כך מקשר בין סוגים שונים של רב סוכרים, מה שנותן לדופן התא חוזק מכני. כמו כן, הליגנין הידרופובי.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולימר הלגנין המורכב ממונומרים של פנולים. הליגנין מסונתז בתא מחומצת האמינו פנילאלנין.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעשה שימוש בליגנין בבגדים, כגון מעילים, בתור חומר דמוי נייר עבה ורך המשמש מילוי בין הבד העליון והבטנה. כמו כן, הוא משמש כחומר סופג וכתחליף לצמר גפן, ואף משולב בתעשיית ייצור סיבי הפחמן לשם הורדה במחירי העלות[1].
שימוש חדשני נוסף הוא הוספת ליגנין לבטון ממוחזר, ובכך לחזקו[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליגנין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ליגנין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Peter Suciu, The not so green bike: carbon fiber's carbon footprint, in bikeradar.com, December 17, 2011
- ^ רחלי ווקס, זווית, הבטון צומח על העצים: הפטנט שיפחית את הזיהום בענף הבנייה, באתר וואלה!, 05 ביוני 2020
| סוגי פחמימות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גאומטריה מולקולרית | אנומר • מוטרוטציה | ||||
| חד-סוכרים |
| ||||
| דו-סוכרים | איזומלטוז • איזומלטולוז • טורנוז • טרהלוז • לקטוז • לקטולוז • מלטוז • סוכרוז • צלוביוז | ||||
| אוליגו-סוכרים אחרים | מלטודקסטרין • ציקלודקסטרין | ||||
| רב-סוכרים | אינולין • גליקוגן • המיצלולוז • כיטין • סיבים תזונתיים • עמילן (עמילוז • עמילופקטין) • פקטין • תאית | ||||
