לילך דקל-אבנרי

לילך דקל-אבנרי
	אין תמונה חופשית
לידה	2 באוקטובר 1970 (בת 53)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה
	https://cargocollective.com/lilachDekelAvneri

לילך דקל-אבנרי (נולדה ב־2 באוקטובר 1970) היא במאית תיאטרון, דרמטורגית ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקל-אבנרי נולדה ב-1970 למשפחה עם שורשים מזרח אירופיים, גדלה ברמת השרון ולמדה בתיכון אלון בעיר^[1]. בילדותה רקדה בלהקת בת דור, אך בגיל 16 עזבה את הלהקה כי רצתה ללמוד קולנוע.

בתום שירות צבאי כקצינה סיימה תואר ראשון בקולנוע ובאומנות, לאחר מכן התגוררה שנתיים בפריז, למדה צרפתית בסורבון, וכששבה לארץ סיימה תואר שני בהצטיינות בכתיבה, דרמטורגיה ובימוי באוניברסיטת תל אביב^[1].

במהלך לימודיה יזמה וניהלה אמנותית את פסטיבל Smallבמה, תיאטרון הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב^[1].

בשנים 2007–2012 הייתה במאית הבית, דרמטורגית ויועצת אמנותית בתיאטרון תמונע, ובמסגרת תפקידה יזמה את עונת "שייקספיר אנפלאגד" (2008), העונה הנורווגית (2009), פסטיבל ביופידבק (2009) והעונה הגרמנית שהופקה בשיתוף מכון גתה (2010).

הייתה חברה בוועדה האמנותית של פרויקט "נקודת פתיחה" של מפעל הפיס^[2], והתנדבה כחברת ועדה בתיאטרון תמונע ובאמנות-לעם.

מאז 2016 היא מנהלת את הוועדה העברית של רשת "יורדרם", ומנהלת אמנותית את פסטיבל "מדרום" באופקים, שיתוף פעולה בין מכללת ספיר לעיריית אופקים, ובאותה שנה גם זכתה דקל-אבנרי בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה כיוצרת מצטיינת.

ב-2017 פיתחה עבודת פרפורמנס במסגרת רזדנסי בבית הנסן שהוצגה בתערוכה של משתתפי הרזדנסי ובפסטיבל מדרום 8, באופקים.

דקל-אבנרי העבירה סדנאות לסטודנטים למשחק ולבימוי במסגרות שונות, לימדה במכללת לוינסקי וספיר וניהלה אמנותית את פסטיבל מדרום לאמנות בינתחומית, באופקים. היום מלמדת בימוי בנקודת פריצה.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריסטן ואיזולדה בוורשה - במסגרת פסטיבל Small במה. הזירה הבין-תחומית. 2002.
עובדיה בעל מום - על פי ש"י עגנון. הזירה הבין-תחומית, 2004^[3].
דג בבטן - על פי שלושה סיפורים מאת אפרת דנון. ההצגה זכתה בפרס קיפוד הזהב למבצעת. תמונע, 2006^[4]
פדרה מאוהבת - עיבוד מודרני לסיפור המיתולוגי של פדרה והיפוליטוס מאת שרה קיין. זוכת פרס קיפוד הזהב לשחקנית הטובה ביותר. תמונע, 2007^[5]
מקבת' - עיבוד מודרני למחזה מאת ויליאם שייקספיר בכיכובן של הרקדנית איריס ארז והמוזיקאית קרני פוסטל. תמונע, 2008^[6]
מישהו בדרך הנה - מאת המחזאי הנורווגי יון פוסה ובתרגום דורון תבורי. תמונע, 2009^[7]
אדם גייסט - מאת המחזאית הגרמניה דאה לוהר. זוכת פרס קיפוד הזהב לעיצוב חלל. תמונע, 2010^[8].
פרא או האיש עם העיניים העצובות - קריאת המחזה מאת הנדל קלאוס במסגרת פסטיבל העונה הגרמנית. תמונע, 2010^[9].
מגי מחפשת את בריק - אינטרפרטציה לחתולה על גג פח לוהט של טנסי ויליאמס בתרגומו של אהוד מנור. סטודיו ניסן נתיב, 2013^[1].
רוחות מורנוב - קומדיה שחורה על פי הסיפור הקצר פרי עטה של המחזאית הפולנייה סילביה חוטניק בעיבודה של דקל-אבנרי, ששילבה במחזה גם שתי סצינות מק. צטניק^[10]. ההצגה עלתה במקביל בתיאטרון דרמטיצ'ני בוורשה, ובאולם נחמני בתל אביב במסגרת שיתוף פעולה עם הקאמרי ואנסמבל עיתים^[11].
גן העדן האבוד - מופע שנכתב כתגובה לטרגדיה היוונית פרומתאוס הכבול מאת אייסכילוס, במסגרת בפסטיבל עכו, 2014. המופע זכה בפרסים להצגה הטובה ביותר, עיצוב הסאונד, עיצוב החלל ופרס שחקנית המשנה ללני שחף^[12].
אמסטרדם - בעקבות המחזה של מאיה ערד יסעור. אוניברסיטת דרום קליפורניה, 2019^[13].
חדר אמנים, חדר לדוגמה - פרויקט אינטרנטי במסגרת פסטיבל "הערה 13". 2020^[14].
דיור מוגן - פרויקט אינטרנטי שהופק במהלך תקופת הקורונה במסגרת פסטיבל ויראלי. 2020^[15].
She will find Solace - פרויקט פרפורמטיבי תלוי חלל שהוצג במוזיאון ווזנסנסקי במוסקבה במסגרת פסטיבל מסכת הזהב. 2020^[16]
פרויקט אייכמן - טרמינל 1 - מופע פרפורמטיבי למצלמה בפסטיבל ישראל, זוכה פרס קיפוד הזהב ליצירה לדיגיטל, 2021^[14]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם בתוך עצמו - המחזה שפתח את פסטיבל הקריאות המבוימות. צוותא, 2002^[17].
תחת גגות שלהבת - פורסם באנתולוגיה "קולות חדשים בדרמה הישראלית" בעריכת שמעון לוי. 2006^[18]
מחזאות גרמנית של המאה ה-21 - עורכת שותפה באנתולוגיה של הוצאת רסלינג בשיתוף מכון גתה^[19].

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוהרים - מחזה מאת שרה קיין^[20]
ארורים - מחזה מאת שרה קיין^[21]
אחרי הסוף - מחזה מאת דניס קליי
אלוהים הוא DJ - מאת פאלק ריכטר. תרגום משותף עם מתיאס נאומן עבור מכון גתה^[22].
S-27 - מאת שרה גרוחאלה(אנ')

פאתוס-מאתוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 הקימה דקל-אבנרי את קבוצת התיאטרון והפרפורמנס פאתוס-מאתוס, אותה היא מנהלת אמנותית.

ב-2015 השיקה קבוצת פאתוס-מאתוס את פרויקט "בחדרי חדרים" - סדרה של מפגשים תלויי חלל, בחללים אלטרנטיביים בתל אביב ובפורמט אינטימי, בעקבות נשים במקרא ללא שם. הפרויקט זכה לתמיכה של 929 וקרן רבינוביץ^[23].

בעקבות הפרויקט עלה ב-2016 מופע של כ-4 שעות באלמא בזכרון יעקב, ובאותה השנה הופיעו חברי הקבוצה עם המשחק הפרפורמטיבי "אמת או חובה בחדרי חדרים", בגלריה משונע, בתיאטרון תמונע, ובבית הגפן בחיפה.

ב-2018 יזמה דקל-אבנרי בשיתוף חברי הקבוצה רועי פביאן ונדב משעלי, את פרויקט "מניפסטאובייקט" פרויקט פלייסמייקינג, בשיתוף ובתמיכת עיריית אופקים וארגון הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה^[24].

במסגרת פסטיבל עכו 2021 עלה המופע בימי כתר שיצרה דקל אבנרי בהשתתפות חברות הקבוצה ומתאר הוויה אנושית־נשית בתקופת הקורונה^[25]. המופע זכה בצל"ש על יצירה הפורצת את גבולות המדיום.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 השתתפה דקל-אבנרי עם ההצגה "אדם גייסט" בפסטיבל בתיאטרון דרמטיצ'ני בוורשה^[26], תחת ניהולו האמנותי של פאבל מיצ'קביץ, וב-2012 הזמין אותה מיצ'קביץ לביים בתיאטרון.

בשנת 2013 נבחרה על ידי האגף לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ, מינהל התרבות של משרד התרבות והמכון למחזאות ישראלית לנהל אמנותית את אירועי "ישרא-דרמה"^[2] - פרויקט לחשיפת תיאטרון ישראלי למנהלי תיאטראות ומחזאים ברחבי העולם^[27].

ב-2014 כיהנה כנשיאת חבר השופטים בפסטיבל הבינלאומי בבלגרד 48Bitef.

כמו כן השתתפה בפסטיבלי תיאטרון באירופה, ביניהם פסטיבל "מפגש תיאטרון" בברלין, "תיאטרון העולם" במנהיים, פסטיבל של האקדמיה לאמנויות בברלין(אנ'), ופסטיבל PUF בפולה שבקרואטיה.

המופע "פרויקט אייכמן" שיצרה עבור פסטיבל ישראל השתתף בשנים 2021–2022 בפסטיבל Dramatiker בגראץ^[28], בפסטיבל Femart בקוסובו, בפסטיבל Segal בניו יורק^[29] ובפסטיבל Chutzpah בוונקובר^[30].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימה של דקל-אבנרי היא צופיה דקל, אוצרת אומנות ובעברה יוזמת מוסף גלריה של עיתון הארץ. אחותה היא האמנית שחף דקל, יוצרת סדרת הרשת "י (ו)צרים".

נשואה לאיציק אבנרי וב-2005 נולד בנם היחיד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילך דקל-אבנרי, ברשת החברתית פייסבוק
לילך דקל-אבנרי, ברשת החברתית אינסטגרם

אתר האינטרנט הרשמי של לילך דקל-אבנרי

סרטונים בערוץ של לילך דקל-אבנרי, באתר יוטיוב

לילך דקל-אבנרי, ברשת החברתית פייסבוק

לילך דקל-אבנרי, ברשת החברתית LinkedIn

לילך דקל-אבנרי, ברשת החברתית אינסטגרם

לילך דקל-אבנרי באתר "הבמה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ תיאטרון - להתחרות באליזבת טיילור ופול ניומן, באתר www.habama.co.il
^ ¹ ² "לילך דקל־אבנרי תנהל את "חשיפה בינלאומית לתיאטרון"". הארץ. נבדק ב-2022-08-26.
^ תיאטרון - עובדיה בעל מום – נצחון הרוח המורדת, באתר www.habama.co.il
^ תיאטרון - "דג בבטן" – על ציר הזמן, באתר www.habama.co.il
^ פדרה מאוהבת, באתר www.tmu-na.org.il
^ זוארץ, רותי (2008-01-09). "דם חדש למקבת". Globes. נבדק ב-2022-08-24.
^ "מישהו בדרך הנה: סיוט יפהפה ומפתה". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.
^ ""אדם גייסט": האדם וכל הרוחות". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.
^ פסטיבלים - העונה הגרמנית בתיאטרון תמונע, באתר www.habama.co.il
^ תיאטרון - רוחות מורנוב, באתר www.habama.co.il
^ תיאטרון - הקירות הצועקים של שכונת מורנוב, באתר www.habama.co.il
^ "ההצגה הזוכה בפסטיבל עכו: "גן העדן האבוד"". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.
^ אמסטרדם – Israeli Dramatists Website, באתר dramaisrael.org
^ ¹ ² לילך דקל-אבנרי, אתגר הקורונה: התרבות לא נעלמה. אבל איפה לעזאזל אייכמן?, באתר טיים אאוט, ‏2020-12-23
^ דיור מוגן, באתר Viral Festival
^ Pathos Mathos company, Tomorrow (Saturday) is the premiere of our director Lilach Dekel-Avneri “She will find solace ” in Moscow for the Theatrum Festival, in the Museum of Voznesensky, www.facebook.com, ‏14 באוגוסט 2020
^ תיאטרון - אדם בתוך עצמו הוא גר, באתר www.habama.co.il
^ הספר קולות חדשים בדרמה הישראלית / לוי שמעון - עריכה (2006), באתר www.bookholder.co.il
^ מחזאות גרמנית של המאה ה-21 – רסלינג הוצאת ספרים
^ תיאטרון - תמונות מתוך "מטוהרים", באתר www.habama.co.il
^ Blasted // 9-10.11, www.facebook.com
^ יודילוביץ', מרב (2010-02-03). "תיאטרון תמונע מציג: העונה הגרמנית". Ynet. נבדק ב-2022-08-24.
^ "מפנים זרקור אל הסיפורים הזוועתיים של נשות התנ"ך חסרות השם". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.
^ פסטיבל מדרום - מכללת ספיר, מניפסטאובייקט, באתר www.facebook.com, ‏29 באפריל 2018
^ yuval saar, בימי כתר: שנת הספה של לילך דקל־אבנרי, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2021-09-17
^ פסטיבלים - ההצגה אדם גייסט לפולין, באתר www.habama.co.il
^ "האם לילך דקל אבנרי תשנה את התיאטרון הישראלי". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.
^ Dramatikerinnenfestival 2022, EICHMANN PROJECT – TERMINAL 1 by Lilach Dekel-Avneri and the Pathos-Mathos Company, www.dramatikerinnenfestival.at
^ The Eichmann Project - Terminal 1 by Lilach Dekel-Avneri, Pathos-Mathos company, Segal Center Film Festival on Theatre and Performance (FTP) 2022, ‏2022-02-11 (ב־)
^ Chutzpah! Festival & The Norman Rothstein Theatre, Israeli theatre artist Lilach Dekel-Avneri and the Pathos Mathos company explore this trial and its enduring relevance in their digital theatre piece “The Eichmann Project - Terminal 1.”, www.facebook.com, ‏18 באוקטובר 2021

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ תיאטרון - להתחרות באליזבת טיילור ופול ניומן, באתר www.habama.co.il

[:1-2] ¹ ² "לילך דקל־אבנרי תנהל את "חשיפה בינלאומית לתיאטרון"". הארץ. נבדק ב-2022-08-26.

[3] תיאטרון - עובדיה בעל מום – נצחון הרוח המורדת, באתר www.habama.co.il

[4] תיאטרון - "דג בבטן" – על ציר הזמן, באתר www.habama.co.il

[5] פדרה מאוהבת, באתר www.tmu-na.org.il

[6] זוארץ, רותי (2008-01-09). "דם חדש למקבת". Globes. נבדק ב-2022-08-24.

[7] "מישהו בדרך הנה: סיוט יפהפה ומפתה". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.

[8] ""אדם גייסט": האדם וכל הרוחות". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.

[9] פסטיבלים - העונה הגרמנית בתיאטרון תמונע, באתר www.habama.co.il

[10] תיאטרון - רוחות מורנוב, באתר www.habama.co.il

[11] תיאטרון - הקירות הצועקים של שכונת מורנוב, באתר www.habama.co.il

[12] "ההצגה הזוכה בפסטיבל עכו: "גן העדן האבוד"". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.

[13] אמסטרדם – Israeli Dramatists Website, באתר dramaisrael.org

[:2-14] ¹ ² לילך דקל-אבנרי, אתגר הקורונה: התרבות לא נעלמה. אבל איפה לעזאזל אייכמן?, באתר טיים אאוט, ‏2020-12-23

[15] דיור מוגן, באתר Viral Festival

[16] Pathos Mathos company, Tomorrow (Saturday) is the premiere of our director Lilach Dekel-Avneri “She will find solace ” in Moscow for the Theatrum Festival, in the Museum of Voznesensky, www.facebook.com, ‏14 באוגוסט 2020

[17] תיאטרון - אדם בתוך עצמו הוא גר, באתר www.habama.co.il

[18] הספר קולות חדשים בדרמה הישראלית / לוי שמעון - עריכה (2006), באתר www.bookholder.co.il

[19] מחזאות גרמנית של המאה ה-21 – רסלינג הוצאת ספרים

[20] תיאטרון - תמונות מתוך "מטוהרים", באתר www.habama.co.il

[21] Blasted // 9-10.11, www.facebook.com

[22] יודילוביץ', מרב (2010-02-03). "תיאטרון תמונע מציג: העונה הגרמנית". Ynet. נבדק ב-2022-08-24.

[23] "מפנים זרקור אל הסיפורים הזוועתיים של נשות התנ"ך חסרות השם". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.

[24] פסטיבל מדרום - מכללת ספיר, מניפסטאובייקט, באתר www.facebook.com, ‏29 באפריל 2018

[25] yuval saar, בימי כתר: שנת הספה של לילך דקל־אבנרי, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2021-09-17

[26] פסטיבלים - ההצגה אדם גייסט לפולין, באתר www.habama.co.il

[27] "האם לילך דקל אבנרי תשנה את התיאטרון הישראלי". הארץ. נבדק ב-2022-08-24.

[28] Dramatikerinnenfestival 2022, EICHMANN PROJECT – TERMINAL 1 by Lilach Dekel-Avneri and the Pathos-Mathos Company, www.dramatikerinnenfestival.at

[29] The Eichmann Project - Terminal 1 by Lilach Dekel-Avneri, Pathos-Mathos company, Segal Center Film Festival on Theatre and Performance (FTP) 2022, ‏2022-02-11 (ב־)

[30] Chutzpah! Festival & The Norman Rothstein Theatre, Israeli theatre artist Lilach Dekel-Avneri and the Pathos Mathos company explore this trial and its enduring relevance in their digital theatre piece “The Eichmann Project - Terminal 1.”, www.facebook.com, ‏18 באוקטובר 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]