לילך סונין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לילך סונין
לילך סונין
לילך סונין
לידה 11 ביוני 1974 (בת 49)
מדינה ישראל

לילך סונין (נולדה ב-11 ביוני 1974) היא אשת טלוויזיה ומגישת חדשות בערוץ 2 בעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותה שרה סונין בלהקת הנוער "נעורי גבעתיים". לפני עבודתה בערוץ 2 עבדה במשך חמש שנים בערוץ הספורט. בתחילת דרכה הטלוויזיונית הייתה שדרנית קווים במשחקי כדורגל וכדורסל. בהמשך עברה להגיש את התוכנית היומית חדשות הספורט עם מירי נבו ואלי אילדיס.

אחיה ואחותה של סונין עסקו גם הם בתקשורת. אחיה אורי שירת ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל ואחותה בת חן היא עיתונאית וכיום עורכת של המקומון "זמן מודיעין". לאחר מותו של אחיה אורי מסרטן בגיל 20, יזמה משפחתה לזכרו תחרות "קליפ צעיר" לעידוד יוצרים צעירים בתחום הווידאו והמוזיקה, עם עיריית תל אביב-יפו, סינמטק תל אביב וערוץ 24, בה סונין שימשה כנציגת המשפחה.

בספטמבר 2002, בעת מסיבת עיתונאים שהתקיימה באצטדיון אולד טראפורד, וקדמה למשחקה של מכבי חיפה מול מנצ'סטר יונייטד במסגרת ליגת האלופות, הביכה סונין את המנג'ר המפורסם של מנצ'סטר יונייטד, סר אלכס פרגוסון, כשהעירה לו שהוא אינו מתייחס בדבריו לקבוצה הנכונה (פרגוסון ציין את שמות קבוצות הכדורגל שהפועל תל אביב ניצחה, בזמן שהוא עמד לשחק מול מכבי חיפה). תקרית זו זכתה להבלטה בעיתונות הבריטית.[1]

בסוף 2004 הצטרפה סונין לחברת החדשות של ערוץ 2. שימשה כמגישה ועורכת של מבזקי החדשות והכינה כתבות למהדורת החדשות המרכזית, והייתה מגישה מחליפה בתוכנית חיסכון. סיקרה את תחום איכות הסביבה. בינואר 2013 עזבה את ערוץ 2, אחרי שמונה שנות עבודה.

בתוכנית עבודה ערבית שיחקה תפקיד של קריינית חדשות בפרקים 11, 12 ו-13 של העונה השנייה.

מאז פרישתה מערוץ 2 לא שבה לתקשורת, מיעטה להתראיין ולא פרסמה כתבות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2014 נישאה לבמאי הקולנוע אהרון קשלס. לזוג אין ילדים.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Daniel Taylor, "Ferguson's Maccabi mix-up",guardian.co.uk,18 September 2002.
  2. ^ חגי קראוס, ‏לילך סונין: "אצל לפיד מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל", באתר גלובס, 14 במרץ 2013