ליקוטי הלכות
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | נתן מנמירוב |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | חסידות |
| הוצאה | |
| הוצאה | הרב נחמן חזן |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | ה'תר"ג (1843) |
| מספר כרכים | 8 |
  | |
ליקוטי הלכות היא סדרת ספרים בת שמונה כרכים שחיבר רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, ונמנית כאחד הספרים החשובים ביותר בחסידות ברסלב. הסדרה מבוססת על תורותיו של רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן, ומקשרת בינן לבין ההלכות שבשולחן ערוך של רבי יוסף קארו.
כתיבת הספר ומבנהו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסתיו ה'תקס"ו (1805) החל רבי נתן לכתוב את חידושיו בעידוד רבו[1], תחילה למטרה פרטית ולאחר פטירת רבי נחמן גם למטרת הפצתו. הכתיבה ארכה קרוב לארבעים שנה, וחלק מכתבי היד אבדו בחיי המחבר עקב רדיפות מתנגדיו והחרמתם בידי השלטונות הרוסיים. עקב כך הקפיד המחבר לשלוח גיבויים לתלמידיו, שבחלקם הועתקו על ידי תלמידו רבי נחמן חזן מטולצ'ין.
הסדרה בנויה משבעה או שמונה רבדים של מחזורי לימוד בספר "שולחן ערוך" השזורים לאורכה, וניתן לזהותם על פי סדר הדרשות בכל נושא הלכתי שנדרש. כל דרשה כזו מכונה הלכה, ולכל נושא הלכתי יש עד שבעה 'הלכות'[2]. בסדרה לא מופיעים שום פסקי הלכה חדשים, אלא פרשנות חסידית-קבלית להלכות קיימות בלבד.
ברוב ההלכות הראשונות (הלכות "א" ו"ב" בנושא ההלכתי) מוזכר רבי נחמן בברכת החיים "נרו-יאיר", ומכך ניתן להסיק כי נכתבו עוד לפני שנת 1811. בכל ההלכות שאחריהם הוא מוזכר כבר בברכת המתים, "זכרונו לברכה", והן ארוכות ועשירות בהרבה מהראשונות.
הרב חיים קרמר חקר את תאריכי כתיבת רוב ההלכות בסדרה, בהסתמך על מכתבי המחבר בספר עלים לתרופה, האוטוביוגרפיה שלו "ימי מוהרנ"ת" ומסורות נוספות של חסידי ברסלב[3].
הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב הספר לא הודפס בחייו של רבי נתן מסיבות שונות כגון חוסר תקציב, כמות החומר ואיסור על הדפסת ספרי חסידות ברוסיה. יוצא מן הכלל היה הכרך הראשון שהודפס על ידי תלמידו נחמן חזן, כשנתיים לפני פטירת המחבר. במהלך השנים הודפסו על ידו גם שאר הכרכים, ובמשך עשרות שנים הייתה זו המהדורה היחידה. היא נדפסה בידי רבי נחמן חזן על פני 18 שנה בחמישה שלבים[4]:
- אורח חיים, כרך א' - נדפס ביאשי בשנת 1843
- אורח חיים, כרכים ב' וג' - נדפסו בז'ולקווה בשנת 1848
- יורה דעה, כרכים ד' וה' - נדפסו בכרך אחד בעשור שבין 1848 ל-1859
- חושן משפט, כרכים ז' וח' - נדפסו בלבוב בשנת 1859
- אבן העזר, כרך ו' - נדפס ב-1861
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-70 של המאה ה-20 הודפסה מהדורה חדשה של הספר על ידי אריה ויינשטוק, שהייתה המהדורה הראשונה בה נסדרו כל כרכי הספר יחד, ובכתב מרובע.
בתחילת המאה ה-21 הודפס הספר בסדר חדש במספר מהדורות מנוקדות ומוגהות, בידי קרן "רבי ישראל דב אודסר", מכון "תורת הנצח", אגודת "משך הנחל" והוצאת "דביר ביתך".
מהדורות מבוארות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליקוטי הלכות המבואר - בהוצאת עוז והדר.
ציטוטים לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָּה, כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ', זֶה בְּחִינַת שֵׁנָּה, שֶׁהִיא אֶחָד מֵשִׁשִּׁים בְּמִיתָה, וּכְשֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן וּמְחַיֶּה וּמְשַֹמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לַעֲבֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָּה. (כרך א', הלכות השכמת הבוקר הלכה ב')
הֲיֵשׁ פֶּתִי מִזֶּה, שֶׁכּוֹתְבִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת וְהַזְּהִירוּת, כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁיעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְעַצֵּל וְרוֹצֶה לַחְקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם... (אנלוגיה למצוות התורה, הלכות גילוח הלכה ד' אות ג')
יצירות המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי עיקרון דומה לחיבור בין ההלכות בספר השולחן ערוך לבין התורות בליקוטי מוהר"ן, כתב תלמידו של רבי נתן, הרב אפרים ב"ר נפתלי, את הספר "ליקוטי אבן", ובו דרושים הדומים בסגנונם לספר ליקוטי הלכות. הספר נדפס בירושלים בפעם הראשונה בשנת תרמ"ב על ידי המחבר בעילום שם (המילה אבן מרמזת לשמו בראשי תיבות). בשנת תשכ"ב הודפס בשנית במהדורה מתוקנת על ידי ר' גדליהו אהרן קניג ביחד עם הספר "תפילות הבוקר", ובשנת תשע"ג בשלישית בהוצאת "שפת הנחל" במהדורה מנוקדת, הכוללת אף היא את הספר תפילות הבוקר מאותו מחבר.
ספרים המתבססים על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמיד המחבר, הרב נחמן גולדשטיין מטשערין חיבר את "ליקוטי עצות המשולש", ספר בן שלושה כרכים ובו נגזרות מעשיות לדרשות המצויות בליקוטי הלכות. נכתב כהרחבה לספר נוסף של רבי נתן - ליקוטי עצות - שמטרתו הייתה להפיק נגזרות מהדרשות ב'ליקוטי מוהר"ן', ונדפס ב-1886.
הרב אלתר טפליקר ליקט בספריו "השתפכות הנפש" ו"משיבת נפש" את כל הדרשות מהסדרה בנושאי תפילה ועידוד רוחני בעבודת האל. ספרים אלו מילאו תפקיד משמעותי במשיכת חסידים נוספים לחסידות ברסלב מקרב היהדות החרדית בפולין ובישראל.
ספרים מהתנ"ך עם פירוש ליקוטי הלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 (תשס"ו) יצאה סדרת חומשי התורה עם צירוף של פרקים מליקוטי הלכות הקשורים לכל פרשת שבוע. בצירוף לפירושו של רש"י, תרגום אונקלוס ופירוש בעל הטורים.
בשנת 2008 (תשס"ח),יצא לאור ספר תהילים עם פירושים על הפסוקים מליקוטי הלכות.
בשנת 2011 (תשע"א), יצא לאור ספר שיר השירים עם פירושים על הפסוקים מליקוטי הלכות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליקוטי הלכות באתר hebrewbooks
- ליקוטי הלכות מנוקד לקריאה והורדה, באתר ברסלב סיטי
- ליקוטי הלכות באתר Sefaria
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חסידות ברסלב | ||
|---|---|---|
| אתרים | אומן • ברסלב • קבר רבי נחמן מברסלב | |
| רבנים | נחמן מברסלב • נתן מברסלב • נחמן מטולטשין • נחמן מטשערין • אברהם חזן • אברהם שטרנהרץ • אלתר טפליקר • ישראל קרדונר • ישראל דב אודסר • לוי יצחק בנדר • שמואל שפירא • גדליהו אהרן קניג • יחיאל מיכל דורפמן • אלעזר מרדכי קניג • יעקב מאיר שכטר • אליעזר ברלנד • אליעזר שלמה שיק • ישראל יצחק בזנסון • שלום ארוש • ארז משה דורון • ניסן דוד קיוואק • יצחק לעזער | |
| ספרות | ליקוטי מוהר"ן • ספר המידות • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות • שיחות הר"ן • מגילת סתרים • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • ליקוטי הלכות • עלים לתרופה • שבחי הר"ן • חיי מוהר"ן • משיבת נפש • ספרים נוספים | |
| קהילות | קהילת ברסלב צפת • ישיבת שובו בנים • מוסדות חוט של חסד • נ נח נחמ נחמן מאומן • השול | |
| מנהגים | תיקון הכללי • התבודדות • הקיבוץ באומן • ניגוני ברסלב | |
