ליקוטי מוהר"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ליקוטי מוהרן)
ליקוטי מוהר"ן
מידע כללי
מאת נחמן מברסלב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה תורת החסידות עריכת הנתון בוויקינתונים
הסכמות רבי יעקב יצחק הורביץ (החוזה מלובלין), רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי אברהם חיים מזלוטשוב, רבי מאיר מברוד, רבי אפרים זלמן מרגליות
הוצאה
הוצאה נתן מנמירוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1808
תאריך הופעה ראשונה תקס"ח
עורך נתן מנמירוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליקוטי מוהר"ן הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח (1808).

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא 'תורה' או 'סימן' או 'מאמר') שנשא ר' נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס"ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע"א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ"א (1821). הספר מחולק לשני חלקים וכולל 411 סימנים:

  • ליקוטי מוהר"ן קמא או ליקוטי מוהר"ן חלק א - כולל רפ"ו (286) סימנים או 'תורות'.
  • ליקוטי מוהר"ן תנינא או ליקוטי מוהר"ן חלק ב - כולל קכ"ה (125) סימנים או 'תורות'.

בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה"משתעי" במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות "סבי דבי אתונא" (מסכת בכורות דף ח'), וביאורים בספרא דצניעותא.

נוסח השער (דפוס ראשון)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר ליקוטי מוהר"ן

ממאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מו"ה נחמן נ"י, כאור הבהיר נכדו של הרב הקדוש הבעש"ט זצוק"ל. לקטנו מאמר אחר מאמר אמרות ה' טהורות, צפנת פענח מגלה נסתרות, לעורר ישנים ולהוציא אסורים בכושרות, בתוכחת מגולה ואהבה מוסתרת לסקל הדרכים ולפקוח עיניים עורות, חצובים מאבני מחצב אבנים יקרות. כל הרוצה לסמוך עליהם בנינים גדולים ע"פ הקדמות ישרות דברי חכמים, נטועים כמסמרות, בהם ימצא מרגוע לנפשו ועצות ישרות ויזכו לראות בביאת מורה צדק לקבץ מפוזרות ויכונן על משפטם ק"ק והיכל ואולם ועזרות. בדפוס מוהר"ר שמואל במוהר"ר ישכר בער סגל לסדר ולפרט ה'נ'נ'י נ'ו'תן ל'ו את ב'ריתי ש'ל'ו'ם' לפ"ק

דפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

א) הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח באוסטראה[1]. נדפס אז רק חלק ראשון.

בשנת תקע"א הדפיס ר' נתן את החלק השני במאהלוב. הספר מכיל הקדמה קצרה.

ב) בשנת תקפ"א סידר ר' נתן את הספר בתוספת מראה מקומות. הספר נדפס בבית ר' נתן בלי רישיון הצנזורה. בשער הספר כתוב דפוס מאהלוב, אך הדבר נעשה במכוון כדי שהדפוס הבלתי-חוקי לא יתגלה. הספר מכיל הקדמה גדולה, ובצירוף הסכמות מהרב אברהם חיים מזלוטשוב, ומהרב מאיר אב"ד ברוד, ומהרב אפרים זלמן מרגליות.

ג) בשנת תק"צ (בערך) נדפס הספר בלמברג.

ד) בשנת תרל"ד נדפס בירושלים על ידי ר' פסח זסלבסקי, תלמיד ר' נתן.

ה) בשנת תרל"ו נדפס בלמברג על ידי הרב נחמן גולדשטיין, בתוספת מראי מקומות בשולי הגיליון. נוספו גם הסכמות החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ.

ו) בשנת תר"ע נדפס בירושלים.

ז) בשנת תרפ"ד נדפס בוורשה, התחיל בהדפסה הרב יהודה לייב רוזנפלד, שהדפיס חמש בויגין והוא מסרם להרב אהרן לייב ציגלמן, אשר גמר את ההדפסה.

ח) בשנת תרצ"ו נדפס על ידי הרב אהרן לייב ציגלמן והדפיס אז כאלפיים ספרים. אלף ספרים קנה הרב יהודא לייב רוזנפלד, ולכן הדפיסו בשער כאלף ספרים מהדפסה זו "ירושלים", והם נשלחו לירושלים.

ט) בשנת תרצ"ח נדפס בירושלים על ידי הרב שמואל הורוויץ.

י) בשנת תרצ"ח נדפס בוורשה על ידי הרב ישראל פריד. בשער כתוב "אפטא", הספר נדפס באותיות דפוס.

יא) בשנת תש"ז נדפס ברגנסבורג על ידי הר"ר צבי רייכמאן באותיות מרובעות.

יב) בשנת תשי"ח נדפס בניו־יורק על ידי הר"ר בירך רובינזהן והר"ר יצחק מנחם רוטנברג והר"ר צבי וואסילסקי.

יג) בשנת תשכ"ו נדפס על ידי ישיבת ברסלב בני־ברק.

יד) בשנת תשכ"ו נדפס על ידי הרב אליעזר שלמה שיק, בהוצאות הרב צבי אריה רוזנפלד ותלמידיו.

מושגים בהשקפת הליקוטי מוהר"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נחמן כותב שהאדם יכול לשלוט במחשבותיו (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן נ): "המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה וכמבואר במקום אחר שאי אפשר שיהיו שתי מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים הוא ביד האדם לחזור ולהטותה בעל כורחה אל הדרך הישר לחשוב מה שראוי והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו באפסר וכיוצא ומחזירין אותו בעל כורחו אל הדרך הישר כמו כן במחשבה ממש שיכולין לתופשה בעל כורחה להשיבה אל הדרך הראוי".

שמחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעניין השמחה ידועה במיוחד אמרתו של רבי נחמן "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כ"ד).

התבודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נחמן מאוד מדגיש את החשיבות של תפילה ללא טקסט קבוע, אלא תפילה הנובעת מרצונו של האדם ובאופן אישי - תפילה זו נקראת "התבודדות". על ההתבודדות כתב בליקוטי מוהר"ן: "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כ"ה)

התקשרות לצדיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעניין התקשרות לצדיק נאמר בספר: העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי פרשת שופטים): 'אפילו אומר לך על ימין שמאל' וכו'. ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלמות, ואינו מקישר להצדיק: (ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קכג)

אזמרה - נקודות טובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

“דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע. ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה ... כי על ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקדה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות.

וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד (כמבאר אצלנו כמה פעמים). ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה חס ושלום, אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך לחפש ולמצוא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב, ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתום, היינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדשה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה כנ"ל - ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדין מעט טוב, על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה” (ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן רפב)

לימוד במחזור קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מחסידי ברסלב אשר נוהגים לסיים את ליקוטי מוהר"ן אחת לחודש. הרב אליעזר שלמה שיק תיקן לוח מיוחד המחלק את הספר לימות החודש ועורר את תלמידיו על זה.

בל"ג בעומר תשנ"ז יזמו הרב נתן ליברמנש והרב יעקב מאיר שכטר סדר לימוד יומי קבוע של עמוד ליום בליקוטי מוהר"ן.

פירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקוטי מוהר"ן עם פירוש שפת הנחל

לספר נכתבו פירושים רבים, החל מתלמידיו הקרובים ועד ימינו אלה. בין הפירושים ניתן למנות את הספרים הבאים:

  • ליקוטי הלכות - דרושים על-פי לקוטי מוהר"ן אשר נכתבו על ידי רבי נתן, המבוססים על סדר השולחן ערוך. ישנם עניינים רבים שלא מבוארים בלקוטי מוהר"ן, המוסברים היטב בלקוטי הלכות.

ספריו של רבי נחמן מטשערין:

  • פרפראות לחכמה - הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר"ן. מביא בין השאר פירושים ששמע מפי ר' נתן מברסלב.
  • יקרא דשבתא - פירוש המקשר כל מאמר בלקוטי מוהר"ן ליום השבת
  • ירח האתנים - פירוש המקשר כל מאמר בלקוטי מוהר"ן לראש השנה[2]
  • נח"ת השולחן - פירוש על כל חלקי השולחן ערוך על פי מאמר א' בלקוטי מוהר"ן

חידושים וביאורים מאת גדולי החסידים:

  • ביאור הליקוטים - מאת רבי אברהם בן נחמן.
  • באבי הנחל - מאת ר' ברוך אפרים.
  • מי הנחל - מאת רבי אלתר טפליקר.
  • רינת ציון - מאת רבי אברהם שטרנהרץ.
  • תורת נתן - חלק הפירוש והביאור לליקוטי מוהר"ן מתוך ספרי ליקוטי הלכות של ר' נתן. ליקט: הרב נתן צבי קעניג.
  • מכלל יופי - מאסף לכל החידושים של שאר זקני החסידים מזמן ר' נתן ועד הדור האחרון. ליקט: הרב שלמה יהודה ויצהנדלר.
  • בחוקותי תלכו - מאת רבי עמרם יוסף הלוי הורוביץ.
  • מעיינים בנחלים - חידושים על תורה א, ג, ותורה ט"ו מאת הרב שמואל משה קרמר.
  • מעדני מלך - חידושים מאת הרב אברהם נחמן שמחה ויצהנדלר וממה ששמע וקיבל מזקני ברסלב.
  • דרכי נועם - חידושים על תורה לכו חזו ועל ה"שיר נעים" מאת הרב ניסן דוד קיוואק.
  • אורח מישור - חידושים על כמה תורות מאת הרב יצחק מאיר ברלב.
  • מקור חכמה - חידושים על תורה א, ותורה קפ"ח מאת הרב אברהם יצחק כרמל.
  • יש מאין - חידושים הערות והארות על הליקוטי מוהר"ן בטעם של ברסלב עם שמועות והנהגות מזקני אנ"ש, מאת הרב שמעון יוסף ויזנפלד.
  • שיעורים על ליקוטי מוהר"ן - שיעוריו של הרב שמעון גרשון רוזנברג בהם הוא פורש את משנתו של ר' נחמן, ובאמצעותה גם את משנתו שלו (ב' כרכים) .

ספרי עזר ללימוד ליקוטי מוהר"ן (כעין לימוד בחברותא משולב עם פירושים והבנות של המחברים):

  • ליקוטי מוהר"ן עם מפרשים - ביאורים אשר ביארו לנו גדולי אנשי שלומינו, כל אחד כפי דרכו
  • פאר הליקוטים - חברותא לליקוטי מוהר"ן בעריכת כמה מתלמידי הרב יצחק בזנסון
  • נעימות נצח - פירוש מאת הרב חיים מנחם קרמר
  • שלום מלכות - פירוש מאת הרב שלום ארוש
  • ליקוטי מוהר"ן המבואר - פירוש מאת הרב יהושע גרוס בהוצאת אבן שתי"ה.
  • שפת הנחל - פירוש רחב היקף מאת הרב אליעזר שלמה שיק
  • מסילת הקשרים - כיצד ללמוד ליקוטי מוהר"ן, מאת הרב ישראל יצחק בזנסון.
  • שערי ציון - כיצד ללמוד ליקוטי מוהר"ן - הסברה שווה לכל נפש צעד אחר צעד לכל מבקשי השם ותורתו, על מעלת הלימוד וכיצד לכנוס לעיון בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ו - מאת הרב אביעד עמרמי.
  • עוטה אור - פירוש מאת הרב אליהו עטיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורים ומאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהגימטריה של הפסוק שהובא בשער (עיין 'נוסח השער') עולה כי הספר נדפס בשנת תקס"ט, אך נראה שאת השער הדפיסו אחר גמר הספר שהיה סמוך לראש השנה תקס"ט
  2. ^ הספר לא נדפס בחיי המחבר, חלק קטן (תורות א - כג) נשלח בדרך נס לארץ ישראל ונמסר לידי נכד המחבר ר' אברהם שטרנהארץ ז"ל אשר מסר אותם לתלמידו ר' גדליה קניג ז"ל והוא אשר טיפל בהדפסת הספר. עיין נווה צדיקים עמ' קסה.