ללכת שבי אחרייך
| סינגל בביצוע אילנית | ||||||
| מתוך האלבום אילנית | ||||||
| יצא לאור | 1974 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שפה | עברית | |||||
| כתיבה | אהוד מנור | |||||
| לחן | נורית הירש | |||||
| ||||||
  | ||||||
ללכת שבי אחרייך הוא שיר שאת מילותיו כתב אהוד מנור, הלחינה ועיבדה נורית הירש ושרה אילנית. השיר נכלל בתקליט הסולו השני שלה, לאחר פירוק הצמד אילן ואילנית. השיר התפרסם בשנת 1974 והגיע למקום ה-24 במצעד העברי של קול ישראל. אילנית זכתה בתואר זמרת השנה.
השיר הוא שיר אהבה למדינה שמעביר מסר של נחמה בתקופת המשבר לאחר מלחמת יום כיפור. בביצועו המקורי השתתפו חברי שלישיית צבע טרי.
תולדות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1974 התבקשה הירש לכתוב מנגינה לאלבום החדש של אילנית. הירש מספרת שכתיבת הבית הראשון זרמה בקלות, וכדי להעניק משמעות ללחן, היא שילבה בפזמון החוזר ציטוט מוזיקלי של השורה 'עוד לא אבדה תקוותנו' מתוך התקווה, אולם בסדר מוסיקלי שונה. את המנגינה העבירה למנור, שבחר במילים שקלעו בדיוק לתחושה שליוותה את הירש עת ההלחנה. "אני בטוחה שלא במקרה אהוד בחר דווקא במילים האלו – אני מאמינה שמתחת לסף ההכרה הדהדה בו השורה שהזכירה לו משהו מוכר, אותו משהו שנתן לו השראה לכתיבת המילים."[1]
ניתוח ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורו של שם השיר הוא תנ"כי: ”עולליה הלכו שבי לפני צר...” (מגילת איכה, פרק א', פסוק ה').[דרוש מקור][מפני ש...] כפשוטו - ליפול בשבי, בהשאלה - להיות כרוך אחרי מישהי כשבוי.
אהוד מנור רומז בבית השלישי של השיר לפיוט "יעלה תחנוננו" הפותח את הסליחות לליל יום הכיפורים במנהג אשכנז:
|
|
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעל שי (ע), 60 שרים: ישראל חוגגת 60 שנה, ירושלים: משרד החינוך, תשס"ח – 2008, עמ' 58–63
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הספרייה הלאומית, "ללכת שבי אחרייך", באתר פייסבוק, 2023-08-13
- ^
הפיוט יעלה תחנוננו, באתר הפיוט והתפילה.
