למידה התנסותית
למידה התנסותית היא גישה חינוכית של למידה פעילה המבוססת על תנועה בין חוויה והתנסות לבין תהליכים קוגניטיביים של פרשנות. הגישה התפתחה מהגישות הקונסטרוקטיביסטיות. מעגל הלמידה של דייוויד קולְבּ (Kolb) מהווה מרכיב מרכזי בתאוריה של הלמידה ההתנסותית שהוא פיתח והוא מכונה גם מעגל הלמידה ההתנסותית (The Experiential Learning Cycle).[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהאן היינריך פסטלוצי היה הראשון שהעלה רעיונות של למידה מתוך התנסות ותצפית במאה ה-18. לטענתו, הלמידה תהיה משמעותית אם תתבסס על סמך תצפיות באופן ישיר. פסטלוצי הגדיר את הלמידה ההתנסותית כהתנסות של למידה בה תפקיד המורה הוא להנחות את הילדים דרך התנסויות חינוכיות.[2]
עקרונות הלמידה ההתנסותית עלו גם אצל הפילוסוף ג'ון דיואי שטען שקיימות דרכים שונות להבניית ידע.[3]
ג'רום ברונר, העלה את המושג למידת חקר כלמידה בה הלומד שותף פעיל בתהליך הלמידה. לדעתו, למידה התנסותית של בעיות, בדרך הגילוי, היא תנאי ללמידה משמעותית אצל הלומדים.[4]
למידה התנסותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
למידה התנסותית התפתחה מהגישות הקונסטרוקטיביסטיות. שתי תאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה הובילו להתפתחות הגישה הקונסטרוקטיביסטית: תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה והתאוריה התרבותית היסטורית של ויגוצקי.
עקרונות ללמידה התנסותית מתוך התאוריה של פיאז'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיאז'ה הדגיש את החשיבות של למידה באמצעות עשייה. לדעתו הלמידה צריכה לצאת מעובדות ותופעות באמצעות התנסות ישירה של התלמידים או הדגמה של ניסוי על ידי המורים. פיאז'ה הדגיש שהסביבה הלימודית צריכה להיות עשירה בהתנסויות פיזיות ובמניפולציות (פעולות) ישירות על עצמים, תוך דגש על מעורבות הלומדים כמפתח להתפתחות אינטלקטואלית.[5]
עקרונות ללמידה התנסותית מתוך התאוריה של ויגוצקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי ויגוצקי החשיבה נבנית דרך מושגים ספונטניים הנרכשים דרך התנסות קונקרטית ומוחשית ועד למושגים פורמליים מדעיים הדורשים חשיבה גבוהה יותר.[5] כלומר, יש לספק ללומדים הזדמנויות להשתתפות וחוויית למידה שונה אשר צריכה לנבוע מתפיסה של חינוך סביבתי. לא ניתן ללמוד באופן מופשט אלא רק דרך אימון הדרגתי.[6]
השתמעויות ללמידה התנסותית מתוך הגישות הקונסטרוקטיביסיטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידע נרכש הוא שימושי ביותר ללומד/ת כאשר הוא "מתגלה" תוך מאמצים קוגניטיביים של הלומד עצמו, שכן אז הוא מקושר לידע קודם. דרך ההתנסות המעשית הידע אינו ניתן לתלמידים אלא נבנה תוך כדי פעילות.[5]
מעגל הלמידה של קולב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעגל הלמידה נשען על התאוריות של פיאז'ה, של דיואי ושל קורט לוין, לפיהן יש לזמן ללומדים מפגש ישיר וחווייתי עם תופעה משמעותית לחייהם ואשר חקירתה מחייבת התבוננות רפלקטיבית הנשענת על הידע והניסיון הקשורים לתופעה.[1]
התאוריה של הלמידה ההתנסותית עוסקת במהותה בתהליכים קוגניטיביים שמאפיינים למידה. קולב טען שעיקרה של כל למידה הוא בתהליך הניסוי.[7]
לפי קולב, למידה היא תהליך שבו ידע נוצר באמצעות טרנספורמציה של ההתנסות. ככל שהמשימות הנדרשות בתהליך הלימודי יהיו קרובות יותר וקשורות לעבודה של הלומד הדבר עשוי לעורר בו מוטיבציה גדולה יותר ולגרום לו להתמקד יותר בנדרש ולהבין טוב יותר את ההקשר בין הפעילות הלימודית והביצוע המעשי.[1]
במעגל של קולב ארבעה שלבים המתפתחים זה מזה: התנסות קונקרטית, תצפיות ורפלקציה, הבנייה של מושגים מופשטים ושימוש במושגים במצבים חדשים:
- ניסיון קונקרטי – על פי מודל זה מתחילה הלמידה בניסיון שהוא חוויה לימודית כלשהי. כלומר, הלומד מתבקש לקחת חלק בביצוע פעילות לימודית מעשית. בשלב זה יש חיבור רגשי של הלומד למשימה. בשלב זה מציעים לתלמידים התנסויות כגון: ניסויים, קריאת טקסטים, פעילות מעבדתית, צפייה בסרט, פעילות ברשת ועוד. פעילויות אלה צריכות להיות משימות אשר יהיו משמעותיות ללומדים.
- התבוננות ושיקוף לגבי הפעילות שבוצעה. הלומד שואל את עצמו שאלות על ההתרחשויות שעבר במהלך ההתנסות ומנסה להבינן, באופן אישי ובאמצעות דעותיהם והערכותיהם של חבריו לקבוצת הלימוד או העבודה. בשלב זה יש הבנייה של מושגים, תפיסות ומודלים תאורטיים.
- שלב עיצוב מושגים והכללות - בשלב זה מקשרים את החוויות שהועלו בהתנסות ובדיון, בוחנים ומנתחים ומסיקים מסקנות הנובעות מהתנסות זו ומתבניות התנהגות מתאימות. בשלב זה מתחיל תהליך היישום והתרגול של הלומד. בשלב זה עורכים דיון במטרה לסייע ללומדים להבנות מושגים, עקרונות ומיומנויות. דוגמאות לתיווך: יצירת הבחנות, יצירת הכללות, שיום, ערעור קוגניטיבי.
- בחינה ויישום של המסקנות - הלומד בוחן ומחבר את מסקנותיו לתנאים המציאותיים של מקום העבודה, והן מכוונות להפנמת ההתנהגות החדשה. בחינה זו מהווה גם בסיס להמשך למידה מתוך הידע והתובנה החדשה. בשלב האחרון ישנו שילוב בין היישום לבין החוויה של הלומד. שנתקבלו. בשלב היישום מזמנים ללומדים פעילויות (כתובות ו/או מתוקשבות) ליישום של הנלמד בהקשרים חדשים - משימות שבהן יוכלו להפגין ביצועי הבנה למושגים, לעקרונות ולמיומנויות שרכשו.[1]
קולב טוען שארבעת השלבים במעגל קשורים לארבע יכולות שונות של לומדים: יכולת של התנסות קונקרטית, יכולת התבוננות רפלקטיבית, יכולת להמשגה מופשטת ויכולת ליישם ולבצע. מעטים יכולים להגיע למיצוי אידיאלי של יכולות אלה.[8]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגישה הקונסטרוקטיבית
- גישת עיבוד מידע
- למידת חקר
- למידה מבוססת פרויקטים
- למידה מבוססת בעיות
- טיפול באמצעות שטח
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיה בנדלר על למידה חוויתית, סרטון באתר יוטיוב- כתב עת בלמידה התנסותית
- בית ספר הפועל לפי עקרונות הלמידה ההתנסותית
- היסטוריה בלמידה התנסותית
לימוד חווייתי, דף שער בספרייה הלאומית- שימוש במודל בסוגיות של למידה ארגונית ואסטרטגיה, באתר דואלוג.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 דרסלר, מ' (2013).מעגל הלמידה לפי קולב. אאוריקה, 36, הוצאת מט"ח
- ^ Silber K., 1976. Pestalozzi: The Man and His Work
- ^ מלוי, ט', 1985. מונטסורי והילד שלך. רשפים תל אביב
- ^ דרסלר, ט', דרסלר, מ', 1997. תוכניות לימודים בהוראת המדעים בסדרה חינוך מדעי וטכנולוגי בבית-הספר היסודי, מרכז ארצי למדע, המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב. הוצאת רמות
- ^ 1 2 3 סלע, ל' (2013). כשאומרים hands on activities - למה מתכוונים? אאוריקה, 35. הוצאת מט"ח
- ^ עילם, א' וטרופ ת' (2011). חינוך באמצעות התנסויות ישירות בסביבה.מכון מופ"ת
- ^ Kolb, D.A., 1983, Experiential Learning: Experience as the Source of Learning and .Development, Prentice-Hall, Englewood cliffs, New-Jersey
- ^ אוגדן הדרכה, משרד החינוך
