לשכת הכלים
לשכת הכלים הייתה אחת מלשכות העזרה בבית המקדש ונקראה כך משום שבה אחסנו את כלי השרת בעת שלא השתמשו בהם לעבודה במקדש.
הכלים בלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשנה[1] מציינת שהיו בלשכה 93 כלים העשויים כסף וזהב. בלשכה גם אוחסנו כלי הקודש[2] ששמשו תחליף למקרה שהכלי יטמא. כאשר איש מישראל רצה לתרום כלי לבית המקדש הוא הביא את הכלי ללשכת הכלים ושם הוא אוחסן. אחת ל-30 יום הגיעו גזברים ללשכה ובדקו לאילו כלים נזקקים ולאילו לא. את הכלים שלא זקוקים להם היו מוכרים ומשתמשים בכסף לבדק הבית ולצורכי המקדש, והכלים הנזקקים היו נשארים בלשכה עד השימוש בהם[3].
מקום הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום הלשכה אינו מפורש במקורות ולא יודעים היכן היא הייתה. יש אומרים שהיא אחת מהלשכות בדרום העזרה, סמוך לבית אבטינס או שהיא הייתה באחד התאים שמסביב להיכל.[4] יש האומרים שהיו שתי לשכות הכלים- אחת בעזרה, בסמוך למקום בו השתמשו בכלים, והשנייה הייתה לשכה ניידת שנפתחה אחת לשלושים יום וממנה הוציאו כלים שנתרמו, והיא הייתה על הר הבית אך לא בבית המקדש.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם תשעים ושלושה כלי כסף וכלי זהב
— מסכת תמיד, פרק ג' משנה ד' - ^ כדוגמת מזבח הזהב או מנורת הזהב
- ^
...לשכת הכלים, כל מי שהוא מתנדב כלי, זורקו לתוכה. ואחת לשלשים יום, גזברין פותחין אותה. וכל כלי שמוצאין בו צרך לבדק הבית, מניחין אותו. והשאר נמכרין בדמיהן ונופלין ללשכת בדק הבית.
— מסכת שקלים, פרק ה' משנה ו' - ^ כך הציע הרב אהרן הכהן, עבודת הקרבנות פיוטרקוב תרע"ב, סימן לח הערה א