שומר (מקצוע)

שוֹמר או מאבטח הוא אדם שעוסק באבטחה לרבות אבטחה אזרחית, ותפקידו למנוע גישתם של אנשים לא מורשים לשטח מסוים, כדי להבטיח את ביטחונם של אנשים ורכוש הנמצאים בשטח זה.

מי שמופקד על שמירתו של אדם מסוים, בכל מקום שבו הוא נמצא, מכונה שומר ראש.

שמירת חפצים היא הפקדה של חפצים בידי אדם שמתחייב לא לאפשר גישת אנשים לא מורשים אליהם. בישראל מוסדרת שמירה זו באמצעות חוק השומרים.^[1]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל למודת הפיגועים נעשה שימוש נרחב בשומרים, בפרט בתקופות של מתח ביטחוני, כגון תקופת האינתיפאדה השנייה. שומרים מוצבים בכניסה למוסדות לימוד, לבית חולים, לחנויות, למרתפי חניה, למוסדות ציבור, לבנייני משרדים ועוד.

אופי התפקיד התחיל לכלול עיון בתכולת התיקים והמזוודות שנושאים אנשים המגיעים למקומות הומי אדם לאחר אוקטובר 1967, לאחר שתושבת ירושלים הניחה מטען בקולנוע ציון שהתגלה בעוד מועד.^[2]

רבים מהשומרים מועסקים באמצעות חברות שמירה, המציבות את השומרים אצל מזמיני השירות מהן. פעולתן של חברות אלה מוסדרת בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, המחייב קבלת רישיון להקמת חברה כזו. במתן הרישיון עוסקת ועדה הפועלת במסגרת משרד המשפטים.^[3] תנאי העסקתם של שומרים המועסקים בדרך זו מוסדרים בצווי הרחבה^[4], ובחוק אשר קבע כי בדרך כלל שומר זכאי לעבוד מתוך עמדה ולקבל גישה למים וחשמל^[5]. פיקוח מוגבר על הציות לצווים אלה, לחוק הנ"ל, וליתר דיני העבודה החלים על השומרים, המחייב לא רק את קבלן השמירה אלא גם את מזמין השירות, נקבע בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.

כדי לעבוד כשומר חמוש יש לקבל רישיון מהמשרד לביטחון הפנים.^[6]