מאיר-סיקו סמילנסקי
 | |
| לידה |
5 במרץ 1876 טלפינה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
3 באוקטובר 1949 (בגיל 73) תל-אביב, ישראל |
| מקום קבורה |
רחובות |
| שם עט |
מ. סיקו |
| שפות היצירה |
עברית, רוסית, יידיש |
  | |
מאיר-סיקו סמילנסקי (ט' באדר תרל"ו, 5 במרץ 1876, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב (אוקראינה), האימפריה הרוסית – יום הכיפורים תש"י 3 באוקטובר 1949, תל אביב, ישראל) היה סופר ופובליציסט עברי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמילנסקי נולד בכפר טֶלֶפִּינוֹ שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה). היה אחיו הצעיר של משה סמילנסקי, ודודם של דוד סמילנסקי וזאב סמילנסקי, ודוד רבא של הסופר ס. יזהר. עלה לארץ ישראל לראשונה בשנת 1891, בעקבות אחיו משה. הוא עבד תחילה במושבה ראשון לציון, ועם ייסודה של המושבה חדרה התיישב עם המשפחה במושבה. בשל סיבות שונות הוא שב לאחר שנה, בשנת 1892, לרוסיה, יחד עם אחיינו דוד. הוא עסק במסחר וניהל את עסקיו של אביו.
בשנת 1915 לקה בעיניו והתעוור. הוא חי ברוסיה במהלך הפרעות, הפוגרומים והמהפכה הבולשביקית, ולאחר שש שנים חזר לארץ, בשנת 1921. הוא שיקם את עצמו ועסק בכתיבה בחברת בני המשפחה. הוא נפטר בתל אביב ונקבר ברחובות.
מאיר-סיקו החל לפרסם את סיפוריו בראשית המאה העשרים, וחתם עליהם בשם העט "מ. סיקו". חונכיו הספרותיים היו ח"נ ביאליק ונחום סוקולוב. נושאי סיפוריו של מאיר-סיקו היו חיי הכפר באוקראינה, וחיי יהודי הכפרים באוקראינה. ראשית פרסומיו הייתה בכתבי העת "הצפירה" ו"לוח אחיאסף". בארץ פרסם את דבריו בעיקר ב"הפועל הצעיר" וב"בוסתנאי". בארץ הרבה לכתוב מזיכרונותיו בשנות הפרעות והמהפכה ברוסיה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבן תזעק: מחרוזת סיפורים (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006)
- חתונות: שני סיפורים (אודסה, 1910)
- מופת: סיפור (אודסה, 1910)
- כתבי מ. סיקו (הפועל הצעיר, 1927)
- אמי: ציור (אודסה: הוצאת אחיאסף, 1923)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי מאיר-סיקו סמילנסקי בפרויקט בן-יהודה
- נורית תמיר-סמילנסקי, "מ. סיקו (מאיר סמילנסקי) 1876–1949, סופר שנשכח", החינוך וסביבו, 1992.
- משה אונגרפלד, "מ. סיקו, משורר העיירה היהודית באוקראינה", למרחב, טבת תש"ל, 1970.
- מרדכי המפל, "סיקו, עשרים שנה למותו", הפועל הצעיר, 50, 1970.
