מאיר איינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר איינשטיין
איינשטיין במאי 2004
איינשטיין במאי 2004
לידה 21 באוקטובר 1951
הרצליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במרץ 2017 (בגיל 65)
הרצליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הישן בהרצליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק שדרן ספורט
מעסיק קול ישראל, ערוץ 1, ערוץ 10, צ'רלטון, רדיו ללא הפסקה, ערוץ הספורט
סוג כתב כתב ספורט, שדרן ספורט
תחום סיקור ספורט
צאצאים סביון איינשטיין, סיוון איינשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של מאיר איינשטיין בהרצליה

מאיר איינשטיין (21 באוקטובר 195123 במרץ 2017) היה שדרן ספורט מהבכירים בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינשטיין נולד בהרצליה ליוסף איינשטיין, יליד פולין, ולבת שבע לבית ריגרודסקי, ילידת הארץ. את שירותו הצבאי העביר איינשטיין בחיל השריון לאחר שנשר משלביו האחרונים של קורס חובלים.[1] החל את דרכו ברדיו כקריין חדשות ב"קול ישראל" ובהמשך הנחה את תוכנית הספורט "שירים ושערים" שדיווחה בשידור חי ממגרשי הכדורגל בסוף השבוע. לאחר מכן החל לשדר אירועי ספורט בכל התחומים במחלקת הספורט של ערוץ 1. בין היתר שידר את משחק הכדורגל המרכזי של השבת, משחקי הכדורסל של מכבי תל אביב באירופה ומשחקי נבחרת ישראל בכדורגל ונבחרת ישראל בכדורסל. כמו כן הגיש את תוכנוית סיכום משחקי השבת של הערוץ הראשון "משחק השבת", ומאחור יותר "הראשון בשער".

אחד מרגעי השיא של איינשטיין, שנחקק אצל רבים, היה במהלך שידור משחק הניצחון של נבחרת ישראל בכדורגל על נבחרת צרפת בפארק דה פראנס ב-13 באוקטובר 1993 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, שבמהלכו איבד את קולו מהתרגשות לאחר הבקעת שער הניצחון של ראובן עטר (הפרשן אבי רצון ששידר עמו אמר לו לאחר מכן: "מאיר, תירגע").

בשנת 2002 עבר איינשטיין לשדר ספורט בערוץ 10. הוא שידר בין השאר את משחקי הנבחרת ומשחקי ליגת העל בכדורגל, כשלצידו הפרשן רן בן שמעון. לאחר מכן הנחה לצידו שלמה שרף, לשעבר מאמן נבחרת ישראל. איינשטיין ורן בן שמעון גם הנחו ביחד את התוכנית "דאבל פס" ביחד עם העיתונאי עמנואל רוזן. מדי פעם שידר איינשטיין גם את משחקי ליגת העל בכדורסל. והגיש את תוכנית הבוקר של ערוץ 10 בראשית ימיו.

בשנותיו האחרונות איינשטיין היה השדר המרכזי בערוצי הספורט של צ'רלטון, הגיש את תוכנית הספורט ברדיו ללא הפסקה אותה שידר עד כחודש וחצי לפני פטירתו, והגיש את "שבת ביציע" ו"מאיר ורוני" בערוץ הספורט. איינשטיין גם שידר את תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם.

איינשטיין היה ידוע באהדתו לקבוצות הכדורגל הפועל הרצליה בישראל וקווינס פארק ריינג'רס באנגליה.

בנובמבר 2015 אובחן כחולה בטרשת אמיוטרופית צידית. בדצמבר 2016 הודיע במהלך תוכניתו בערוץ הספורט "שבת ביציע" כי הוא מתמודד עם פגיעה רפואית במערכת השרירים ולכן הוא מתנייד על כיסא גלגלים וקצב הדיבור שלו איטי מהרגיל.[2]

איינשטיין נפטר בביתו בהרצליה ב-23 במרץ 2017 לאחר הידרדרות במחלתו.[3] הותיר אישה, אוליביה (אוֹ-לי), שתי בנות, בהן הפרסומאית סביון איינשטיין,[4] ושני נכדים. ב-26 במרץ נטמן בבית הקברות הישן בהרצליה בהשתתפות מאות אנשים מעולם הספורט, חבריו, מכריו, ובני משפחתו.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן נבון, החיים זה הקול "ישראל היום", 14-09-2012
  2. ^ רן בוקר, מאיר איינשטיין חשף בשידור חי: "מתמודד עם פגיעה במערכת השרירים", באתר ynet, 18 בדצמבר 2016
  3. ^ רן בוקר וירון דרוקמן, שדר הספורט מאיר איינשטיין נפטר בגיל 65, באתר ynet, 24 במרץ 2017
  4. ^ דוד ארז, הבת של מאיר איינשטיין תיתן לכם שיעור ביצירתיות "מעריב אונליין", 1 באוקטובר 2013
  5. ^ "מרגישה הקלה שלא תסבול יותר": מאות חלקו כבוד אחרון למאיר איינשטיין, נבדק ב-2017-03-27