מאניה
| תחום |
פסיכיאטריה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D000087122 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
F30 |
  | |
מאניה, או בשמה הרשמי אפיזודה מאנית, (אנגלית: Manic Episode) היא מצב רוח פתולוגי המאופיין בפעלתנות יתר קיצונית, תחושת כל-יכולות והיעדר עכבות או ויסות עצמי. היא עשויה להתבטא במצב רוח מרומם, אופטימיות ולעיתים אופוריה מצד אחד, ובעצבנות ולעיתים אף אלימות מצד שני. מצב זה גורם ברוב המקרים למיעוט שינה, להתנהגות חסרת רסן, ולחשיבה ודיבור מהירים (לוגומניה) עד כדי השמטת משפטים או חלקי משפטים, באופן שמקשה על ההבנה. האדם עשוי להיראות רציונלי ברגע אחד וחסר כל שליטה ברגע שלאחר מכן.
מאניה היא מצב נפשי שעשוי להיות חלק מהתמונה הקלינית של הפרעה נפשית קשה. הופעה קלה יחסית של מאניה, ללא מאפיינים פסיכוטיים, נקראת "היפומאניה".
למרות הדמיון בשם, אין כל קשר מבחינה קלינית בין מאניה לבין מצבים והפרעות נפשיות כמו ארוטומניה, קלפטומניה, פירומניה, טריכוטילומניה וכדומה.[1]
אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריטריונים לאבחנת אפיזודה מאנית לפי DSM 5[2][עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצב הנמשך שבוע לפחות ללא הפסקות, של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאד.
- במהלך תקופה זו לפחות שלושה מהסימפטומים הבאים (או ארבעה אם קיימת רק נרגנות), נוכחים בעוצמה רבה השונה מאוד מהתנהגותו הרגילה של האדם:
- הערכה עצמית מנופחת וגרנדיוזית;
- צורך מופחת בשינה (פחות משלוש שעות);
- דברנות יתר, דברנות מתוך דחף לדבר;
- מחשבות מהירות - מעוף מחשבות או מרוץ מחשבות;
- הסטת הקשב בקלות לנושאים לא חשובים ולא רלוונטיים;
- הגברת פעילות לקראת מטרה. הגברת פעילות זו מלווה בעוררות גבוהה;
- ישנה מעורבות, לעיתים חסרת רסן, בפעילות בעלת פוטנציאל לנזק: קניות בלתי מרוסנות, פעילות מינית בלתי מרוסנת, או החלטות הרות גורל.
- הפרעה במצב הרוח חמורה דייה כדי לגרום לפגיעה קשה בתפקוד החברתי והתעסוקתי, או שיש צורך באשפוז פסיכיאטרי כדי למנוע פגיעה עצמית או פגיעה באחרים.
- האפיזודה אינה תוצאת השפעה של סמים או תרופות כלשהן. (אפשרית אבחנה של אפיזודה מאנית מלאה במהלך של טיפול נוגד דיכאון בתרופות או נזעי חשמל, אם התסמינים נמשכים מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של הטיפול)
הערה: בעקבות טיפול בנזעי חשמל יכולים להופיע תסמינים דמויי מאניה. תסמינים אלה אמורים לחלוף, בחלוף ההשפעה הפיזיולוגית של הטיפול, זאת בניגוד למאניה שנשארת כמצב יציב למשך שבוע לפחות ללא הפסקות.[דרוש מקור]
אבחון מאניה לפי ICD 10:[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
ICD 10 מאפשר להגדיר אפיזודה מאנית יחידה כאירוע יחיד שאינו חלק מהפרעה דו־קוטבית. אם המאניה חוזרת על עצמה, היא תוגדר כחלק מהפרעה דו־קוטבית. משמעות הדבר היא שלפי ICD 10 אדם יכול לעבור אפיזודה מאנית בודדת בלי לקבל אבחנה של הפרעה דו־קוטבית.
מאפייני התמונה הקלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפיזודה מאנית מתחילה לעיתים קרובות בפתאומיות ונמשכת (באינטנסיביות רבה) בין שבועיים למספר חודשים. טיפול תרופתי מתאים יכול לקצר זמן זה.[3] המשך החציוני של אפיזודה מאנית הוא כארבעה חודשים.[1]
דרגות חומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאניה יכולה להופיע בשלוש דרגות חומרה, לכולן משותף מצב רוח מרומם וגידול בכמות, וקצב הפעילות הנפשית והגופנית:
- היפומאניה;
- מאניה ללא תסמינים פסיכוטיים;
- מאניה עם תסמינים פסיכוטיים. סוג זה קשור לפרוגנוזה גרועה יותר מהשאר, מבחינת החזרה לתפקוד לאחר האפיזודה המאנית.[4][5]
אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבחנה מבדלת של מאניה תיקח בחשבון כל הסבר חלופי העלול ליצור תסמינים קליניים דומים למאניה:
- מצבים רפואיים גופניים כמו פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואיזם)
- טיפולים תרופתיים (תרופות נוגדות דיכאון)
- טיפולים רפואיים לא תרופתיים (למשל נזעי חשמל)
- קיום של הפרעות נפשיות שקדמו להופעת המאנייה (אנורקסיה נברוזה, הפרעה כפייתית קשה, ודיכאון.
- במקרים של פסיכוזה קשה האבחנה המבדלת תהיה מהפרעות פסיכוטיות אחרות כמו סכיזופרניה או הפרעה סכיזו-אפקטיבית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם ויצמן, מיכאל פוירובסקי וורד טל, טיפול באפיזודה מאנית - פרק מתוך הספר "מאניה דפרסיה"
- What is a Manic Episode? (אורכב 07.09.2010 בארכיון Wayback Machine)
- מאניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 277-278
- ^ American Psychiatric Association., Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, WDC: American Psychiatric Association., 2013, עמ' 124
- ^ L N Yatham, S Beaulieu, A Schaffer, M Kauer-Sant'Anna, Optimal duration of risperidone or olanzapine adjunctive therapy to mood stabilizer following remission of a manic episode: A CANMAT randomized double-blind trial, Molecular Psychiatry 21, 2016/08, עמ' 1050–1056 doi: 10.1038/mp.2015.158
- ^ C. Mar Bonnín, María Reinares, Diego Hidalgo-Mazzei, Juan Undurraga, Predictors of functional outcome after a manic episode, Journal of Affective Disorders 182, 2015-08-15, עמ' 121–125 doi: 10.1016/j.jad.2015.04.043
- ^ Lynn Boschloo, Annet T. Spijker, Erik Hoencamp, Ralph Kupka, Predictors of the Onset of Manic Symptoms and a (Hypo)Manic Episode in Patients with Major Depressive Disorder, PLOS ONE 9, 2014-09-26, עמ' e106871 doi: 10.1371/journal.pone.0106871
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.