מאקי סאל
 | |||||
| מאקי סאל | |||||
| לידה |
11 בדצמבר 1961 (בן 62) פאטיק, סנגל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 סנגל | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | הברית למען הרפובליקה | ||||
| בת זוג | מרמה פאיה סאל | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
מאקי סאל (בצרפתית: Macky Sall; נולד ב-11 בדצמבר 1961[1]) הוא פוליטיקאי ומדינאי סנגלי, המכהן כנשיא סנגל מאז 2012.
בעבר כיהן כראש ממשלת סנגל בין השנים 2004 ל-2007 וכנשיא האספה הלאומית של סנגל בין שנת 2007 ל-2008. בנוסף, כיהן בתפקיד ראש עיריית בירת מחוז פאטיק במערב סנגל, פאטיק בשתי כהונות לא רצופות בין השנים 2002 ל-2008 ובין השנים 2009 ל-2012.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאקי סאל נולד בפאטיק, בירת מחוז פאטיק שבמערב סנגל ב-11 בדצמבר 1961, אחד מבין חמישה אחים.[2] הוא הצטרף למפלגתו של עבדוליי ואד, המפלגה הדמוקרטית של סנגל (PDS) (אנ') בסוף שנות השמונים של המאה ה-20.[3] הוא מונה למזכיר הכללי של האספה המחוזית של המפלגה הדמוקרטית של סנגל בפאטיק בשנת 1998 וכיהן כמזכיר הלאומי הממונה על המכרות והתעשייה מטעם המפלגה הדמוקרטית. סאל לקח חלק משמעותי בבחירתו של מנהיג מפלגתו, ואד לנשיאות סנגל בשנת 2000 באמצעות קואליציית "סופי" ("שינוי" - בוולופית).[2]
הוא שימש כיועצו המיוחד של הנשיא ואד לענייני אנרגיה ומכרות מ-6 באפריל 2000 ל-12 במאי 2003 וכן מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של סנגל (Société des Pétroles du Sénégal) מ-13 בדצמבר 2000 ל-5 ביולי 2001.[2] הוא מונה לשר המכרות, אנרגיה והידראוליקה ב-12 במאי 2001 וקודם לדרגת שר המדינה ב-6 בנובמבר 2002. בנוסף נבחר לראש עיריית פאטיק ב-1 ביוני 2002. הוא כיהן בתפקיד ראש עיריית פאטיק בשתי כהונות לא רצופות בין השנים 2002 ל-2008 ובין השנים 2009 ל-2012.[1]
ב-27 באוגוסט 2003 הועבר מתפקידו כשר המדינה לענייני מכרות, אנרגיה והידראוליקה לתפקיד שר המדינה לענייני פנים וקהילות מקומיות ודובר הממשלה.[1]
לאחר שנשיא סנגל ואד פיטר את ראש הממשלה, אידריסה סק מתפקידו, הוא מינה את סאל במקומו.[4] סאל כיהן כראש ממשלת סנגל בין השנים 2004 ל-2007. ב-25 באפריל 2004 מונה סאל לסגן נשיא ועדת ההיגוי של המפלגה הדמוקרטית של סנגל וניהל את קמפיין הבחירות של הנשיא ואד בבחירות 2007 לנשיאות סנגל, בהן זכה ואד ב-55% מהקולות.[1] עם הישבעו של הנשיא ואד, הגיש סאל את התפטרותו ומונה מיידית להמשך כהונתו כראש הממשלה, ללא שינוי בממשלתו.[5] הוא כיהן בתפקיד עד ל-19 ביוני 2007, מה שהופך אותו לראש הממשלה שכהונתו הייתה הארוכה ביותר תחת הנשיא ואד.[6] בבחירות 2007 לפרלמנט נבחר כחבר האספה הלאומית מטעם קואליציית "סופי".[7] עם התפטרותו והתפטרות ממשלתו, נבחר ב-20 ביוני לנשיא האספה הלאומית של סנגל, לאחר שקואליציית סופי בהנהגתו זכתה ב-69% מהקולות בבחירות לפרלמנט וסאל נותר כמועמד יחיד לתפקיד.[8][9]
בשנת 2008 הועלתה הצעה באספה הלאומית להגביל את כהונת נשיא האספה לשנה אחת וב-13 באוקטובר אותה השנה, האספה הצביע בעד ההצעה שאושרה ב-21 באוקטובר על ידי הנשיא ואד. על אף ניסיונותיו לשמור על כיסאו כנשיא האספה, הצביעו חבריה להדיחו ב-9 בנובמבר 2008 (111 קולות- בעד, 22 קולות -נגד).[10][11] בעקבות המהלך הודיע סאל על פרישתו מהמפלגה הדמוקרטית של סנגל. בעקבות מהלך זה איבד את כיסאו באספה, כמו גם את כיסאו במועצת העיר פאטיק ואת תפקידו כראש העיר.[10] הוא הודיע כי יקים מפלגה חדשה בראשותו.[12]
סאל שהיה מוותיקי המפלגה הדמוקרטית של סנגל (PDS) הקים ב-1 בדצמבר 2008 מפלגה חדשה בראשותו, הברית למען הרפובליקה (APR) (אנ'), והצטרף לאופוזיציה. ב-26 בינואר 2009 הודיע שר הפנים של סנגל כי סאל ביצע עבירות הלבנת הון, אך סאל דחה את טענותיו וטען כי הם מונעות משיקולים פוליטיים. לקראת סוף פברואר, הוחלט לא להעמיד לדין את סאל מחוסר ראיות.[13] בבחירות המקומיות במרץ 2009, נבחר סאל בשנית לראש עיריית פאטיק, הפעם תחת מפלגתו החדשה. בשנים שיבואו מיצב עצמו סאל כמועמד המוביל לבחירות העתידיות לנשיאות סנגל ב-2012.[14]
סאל רץ לבחירות תחת "קואליציית מאקי 2012" בראשותו וחבר לקואליציות האופיזציה נגד הנשיא המכהן. לאחר שסיים שני בסבב הראשון של הבחירות לנשיאות סנגל ב-2012, זכה לתמיכת האופוזיציה ובכך גבר על הנשיא המכהן ואד בסיבוב השני ונבחר לנשיא סנגל. ב-2 באפריל 2012 הושבע כנשיא הרביעי של סנגל ונכנס לתפקידו.[15] סאל הוא הנשיא הראשון שנולד בסנגל לאחר קבלת העצמאות מצרפת ב-1960. יום לאחר כניסתו לתפקיד, מינה את הטכנוקרט והבנקאי, עבדול מבאיי (אנ') לראש הממשלה.
בספטמבר 2013 פיטר סאל את מבאיי מתפקידו ומינה במקומו את שרת המשפטים, אמניטה טורה לתפקיד. ב-4 ביולי 2014 פיטר גם אותה לאחר כישלון מפלגתם (בראשותה) בכלל וכישלונו של ראש עיריית דקר, ח'ליפה סאל מטעם מפלגתם בפרט בבחירות לרשויות המקומיות במדינה.[16][17] במקומה מינה את אחד מיועציו, מוחמד דיונה (אנ') לתפקיד.[18]
בבחירות 2019 לנשיאות סנגל נבחר בשנית לאחר שזכה ב-58% מהקולות.[19]
באוגוסט 2022, הקואליציה של נשיא סנגל, מאקי סאל, איבדה את הרוב המוחלט שלה בפרלמנט. זו הייתה הפעם הראשונה שלמפלגתו של הנשיא בסנגל לא היה גם רוב בפרלמנט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאקי סאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- מאקי סאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 "Official Senegalese government page for Sall" (בצרפתית). 2006. אורכב מ-המקור ב-2007-03-27.
- ^ 1 2 3 Rémi Carayol, « Sénégal : Macky Sall, Monsieur le président ? », Jeuneafrique.com, 16 May 2011.
- ^ Nicolas Bégasse, « Sénégal: Quand l'élève Macky Sall défie le maître Abdoulaye Wade », 20minutes.fr, 28 February 2012.
- ^ "Senegal PM appoints new cabinet", AFP (IOL), 23 April 2004. Retrieved 12 February 2007. (אורכב 15.06.2006 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Sénégal: le Premier ministre démissionne, est reconduit à son poste" [Senegal: Prime Minister resigns, is reappointed]. Jeuneafrique.com (בצרפתית). AFP. 11 באפריל 2007. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. נבדק ב-11 באפריל 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rémi Carayol, « Sénégal : Macky Sall, Monsieur le président ? », Jeuneafrique.com, 16 May 2011.
- ^ "List of deputies" (בצרפתית). National Assembly website. אורכב מ-המקור ב-19 בנובמבר 2008. נבדק ב-15 בנובמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sénégal: un technocrate nommé au poste de Premier minister" [Senegal: a technocrat appointed prime minister]. Jeuneafrique.com (בצרפתית). AFP. 19 ביוני 2007. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. נבדק ב-20 ביוני 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sénégal: l'ex-Premier ministre Macky Sall élu président de l'Assemblée" [Senegal: former Prime Minister Macky Sall elected President of the Assembly]. Jeuneafrique.com (בצרפתית). AFP. 20 ביוני 2007. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. נבדק ב-21 ביוני 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hamadou Tidiane Sy (11 בנובמבר 2008). "Senegal's national assembly president dismissed". Daily Nation. Kenya. נבדק ב-15 בנובמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Senegal's National Assembly president voted out". Xinhua News Agency. 10 בנובמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-22 באוקטובר 2012. נבדק ב-15 בנובמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mamadou Seck becomes Senegal's new parliament speaker". afriquenligne.fr. Pana. 17 בנובמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2008. נבדק ב-22 בנובמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Fin des poursuites contre l'ancien Premier ministre sénégalais Macky Sall" [End of the proceedings against the former Senegalese Prime Minister Macky Sall]. jeuneafrique.com (בצרפתית). African Press Agency. 27 בפברואר 2009. נבדק ב-1 במרץ 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rémi Carayol, « Sénégal : Macky Sall, Monsieur le président ? », Jeuneafrique.com, 16 May 2011.
- ^ "Senegal's President-elect Macky Sall hails 'new era'". BBC News. 26 במרץ 2012. נבדק ב-25 במרץ 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Senegal dismisses PM Toure after she loses Dakar vote". Deutsche Welle. AFP. 4 ביולי 2014. נבדק ב-11 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Senegal prime minister sacked". אל ג'זירה. AFP. 4 ביולי 2014. נבדק ב-11 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ba, Diadie; Bate Felix (6 ביולי 2014). "Technocrat Mohammed Dionne named Senegal's prime minister: state tv". Reuters. נבדק ב-11 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Senegal election: President Macky Sall wins second term". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-02-28. נבדק ב-2020-10-04.
| נשיאי סנגל | ||
|---|---|---|
|
