סטנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מארי אנרי בייל)
סטנדל
Stendhal
לידה 23 בינואר 1783
גרנובל, איזר, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במרץ 1842 (בגיל 59)
פריז, Seine, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marie-Henri Beyle עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של מונמארטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Stendhal, Anastase de Serpière, Don Flegme, William Crocodile, Louis Alexandre Bombet, Henri Stendhal, Stendalis, Dominique עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן פסיכולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ספרות ריאליסטית, הרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות האדום והשחור, The Life of Henry Brulard, ארמנס, רומא נאפולי ופירנצה, ראסין ושייקספיר, Italian Chronicles, לוסיין לוון, זכרונות תייר, מנזר פרמה, Vanina Vanini, האהבה, Memoirs of an Egotist, תולדות הציור באיטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי-אנרי בלצרפתית: Marie-Henri Beyle; ‏23 בינואר 178323 במרץ 1842), הידוע יותר בשם העט שלו סטֶנדָל (Stendhal), היה מגדולי סופריה של צרפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי-אנרי בל נולד בעיר גְרֶנוֹבְּל שבצרפת בשנת 1783 למשפחה בורגנית, שלה רחש הערכה מעטה מאוד. אמו מתה כאשר היה בן שבע. בשנת 1796 החל את לימודיו באקול סנטרל ובשנת 1800 עזב את גרנובל לאיטליה, מקום אשר הותיר בו חותם עמוק ומתמשך.

בהמשך שנותיו הצטרף למסע האיטלקי של צבא נפוליאון, ועם סיומו שב לפריז, שם ניסה לעשות חיל במסחר, בכתיבה ספרותית ובפיתוין של נשים. לקחי שנים אלו מילאו מאוחר יותר תפקיד חשוב בעיצוב דמותו של ז'וליאן סוֹרֶל, גיבור הרומן החשוב שלו "האדום והשחור" (Le Rouge et le Noir). החל משנת 1810 מילא תפקיד של קצין מִנהלה ואספקה במלחמות נפוליאון ועם נפילתה של האימפריה הראשונה של נפוליאון בשנת 1814 בחר להתיישב במילאנו שבאיטליה. בשנים אלו החל סטנדל לכתוב את יצירותיו הראשונות, כולל "היסטוריה של הציור באיטליה" ו"רומא, נאפולי ופירנצה" וכן "האהבה". במהלך כתיבת יצירה אחרונה זו נאלץ סטנדל לפרסם בפריז, שכן הוא נחשד בהשתייכות לתנועת הקרבונרים (אגודה חשאית של מתנגדי המשטר שפעלה באיטליה), ונאלץ לעזוב את איטליה.

עם שובו לפריז, במצב כלכלי מעורער אחרי מותו של אביו, נכנס סטנדל לחוגים הספרותיים של העיר וביקר בסלונים הספרותיים. הוא הצטרף לקבוצה קטנה שהושפעה מפרוספר מרימה, וכתב מאמרים ומסות. בשנת 1827 פרסם את ספרו הראשון, "ארמנס" ובשנת 1830 את "האדום והשחור", שהושפע במידה מסוימת מאירועי מהפכת יולי 1830. אחרי המהפכה, מונה לקונסול בעיירה צ'יוויטווקיה (Civitavecchia) שבסמוך לרומא.

סטנדל היה משועמם בעיירה הקטנה והירבה במסעות ברחבי אירופה. הוא לא הצליח להשלים את היצירות שבכתיבתן עסק אז, "זכרונותיו של אגוטיסט" (Souvenirs d'égotisme) ו"לוסיאן לוון" (Lucien Leuwen), אחרי שהשלים את כתיבת הרומן החשוב השני שלו - "מנזר פרמה" (La Chartreuse de Parme) בשנת 1839.

סטנדל נפטר בלילה שבין ה-22 ל-23 במרץ 1842 ונקבר בפריז.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות שפורסמו בחייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חיי היידן, מוצרט ומטסטאזיו" (1815) Vies de Haydn, Mozart et Métastase
  • "תולדות הציור באיטליה" (1817) Histoire de la Peinture en Italie
  • "רומא נאפולי ופירנצה" (1817) Rome, Naples et Florence
  • "האהבה" (1822) De l'Amour
  • "ראסין ושייקספיר" (1823) Racine et Shakespeare
  • "חיי רוסיני" (1823) Vie de Rossini
  • "ראסין ושייקספיר ב'" (1825) Racine et Shakespeare II
  • "קשר חדש נגד התעשיינים" (1825) D'un nouveau complot contre les industriels
  • "ארמנס" (1827) Armance
  • "תהלוכות ברומא" (1829) Promenades dans Rome
  • "האדום והשחור" (1831) Le Rouge et le Noir - תרגם יהושע קנז, הוצאת זב"מ. תרגום נוסף מאת יעקב חסון, הוצאת מזרחי. הספר הוסרט.
  • "זכרונות תייר" (1838) Mémoires d'un touriste
  • "מנזר פרמה" (1839) La Chartreuse de Parme - תרגם יונתן רטוש, זמורה ביתן. תרגמה מחדש אירית עקרבי, הוצאת כרמל, 2008. הספר הוסרט.
  • "תולדות חייהם של איטלקים: האם דה קסטרו, ויטוריה אקורמבוני, בית צ'נצ'י, הדוכסית מפליאנו" (1839-1837) Chroniques italiennes : L'Abbesse de Castro, Vittoria Accoramboni, Les Cenci, La Duchesse de Palliano
  • "הגיגים איטלקיים אודות כמה ציורים מפורסמים" (1840) Idées italiennes sur quelques tableaux célèbres

מן היצירות שפורסמו אחרי מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתבים
  • יומן (1823-1801)
  • זכרונות אגוטיסט
  • לוסיאן לוון

יצירותיו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]