מבט ספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבט ספורט
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
סוגה מגזין ספורט
מנחים ניסים קיויתי
יורם ארבל
אורלי יניב
דן שילון
רפי גינת
אלכס גלעדי
אורי לוי
הפקה
מפיק דן שילון 1968 - 1972
אלכס גלעדי 1972 - 1980
יואש אלרואי 1980 - 1993
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון
תקופת שידור מקורית 1968–1993
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

מבט ספורט (או מבט לספורט) היה מגזין ספורט ששודר בעבר בערוץ הראשון.

"מבט ספורט" הייתה תוכנית הספורט הטלוויזיונית העברית הראשונה, ובמשך שנים רבות זכתה להצלחה רבה ונחשבה למקבילה הטלוויזיונית של תוכנית הרדיו שירים ושערים. את התוכנית הנחו ניסים קיויתי, יורם ארבל, אורלי יניב ודן שילון, ובה החלה הקריירה הטלוויזיונית שלהם. גם רפי גינת החל את דרכו בערוץ הראשון כעורך וכתב ב"מבט ספורט". בין כתבי התוכנית היו: דני לבינשטיין, ירין קימור, בני עורי, אבנר הדר, ויהודה סנפירי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי הספורט הראשונים בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבט ספורט" הייתה מהוותיקות שבתוכניות הערוץ הראשון. היא החלה את שידוריה כמעט עם הקמת הערוץ בסתיו 1968 והיא הייתה למעשה התוכנית השנייה הכי ותיקה בערוץ, אחרי "מבט לחדשות" (אם כי, מכיוון שלא שודרה באופן רציף במהלך כל השנים שחלפו מאז, יש הטוענים שכתר התוכנית השנייה בוותיקותה מגיע לפסוקו של יום). היא החלה את שידוריה עם שידור הדרבי של תל אביב בכדורסל של שנת 1968, שהתקיים דווקא באצטדיון בלומפילד. אגודת מכבי תל אביב, שאירחה את המשחק, רצתה להביא קהל גדול למשחק, ולכן החליטה להתקין פרקט עץ על מגרש הדשא של האצטדיון. הטלוויזיה הישראלית, ששידרה אז שידורים נסיוניים, החליטה להקליט את המשחק כולו, אך לשדר רק את המחצית השנייה. מכיוון שהתגובות היו חיוביות הוחלט למחרת לשדר את המשחק כולו. גדעון הוד היה שדרן המשחק. השידור השני היה תקצירים מהאולימפיאדה במקסיקו סיטי[1].

כתוכנית שבועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הוקמה בסתיו 1968 בהכנה לקראת תחילת השידורים הסדירים של רשות השידור. דן שילון, שהיה מעורכי ומגישי "מבט לחדשות", הקים את המחלקה החדשה, מעט אחר כך הצטרף גם אלכס גלעדי לצוות. תחילה שודרה פינת ספורט שודרה במהדורת "מבט לחדשות" פעם או פעמיים בשבוע, ובעקבות התגובות החיוביות לשידורים הוחלט להעלות תוכנית ספורט שתסקור בעיקר את הליגה הישראלית בכדורגל. כמו כן שודרו קטעי ספורט בענפים שונים מישראל וכדורגל מהליגה האנגלית[1].

בשנת 1980 הצטרפה להגשת המהדורה אורלי יניב לצידו של יורם ארבל כזוג מנחים, שהמשיכו בהגשה משותפת עד שנת 1987. בשנת 1983 הצטרף גם אורי לוי למגישי מחלקת הספורט[1].

משחק השבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1984 עלתה לשידור התוכנית "משחק השבת" במוצאי שבת במקום "מבט ספורט", בדומה למתכונת התוכנית Match of the Day (אנ') של ה-BBC, שידור תקצירים של כל משחקי המחזור (בשנים הראשונות לא צולמו כל המשחקים בגלל מגבלות תקציב) משחק השבת ירדה משידור בשנת 1994, לאחר העברת זכויות הכדורגל הישראל לערוץ 2 עם תוכנית סיכום משחקי השבת הדקה ה-91.

ביטול התוכנית והחלפתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית האלף שודרה בקיץ 1989, והתוכנית האחרונה שודרה ב-2 בספטמבר 1993, עקב תוכן מקביל ששודר בערוץ הספורט. לאחר שהערוץ הראשון איבד את זכויות השידור שלו לכדורגל הישראלי ב-1994, בוטלה גם התוכנית "משחק השבת", כאשר שידור סיכום משחקי השבת עברו לערוץ 2 בתוכנית הדקה ה-91[1].

בשנות ה-2000 חזרה התוכנית במתכונת חדשה בשם "חמשוש בספורט",ששודרה בימי חמישי, וירדה משידור לאחר שנתיים.

בקיץ 2011 עלתה תוכנית חדשה בשם "היום בספורט" שהייתה משודרת בימים א'-ד' (ותוכנית ספורט מסכמת "סופ"ש בספורט", שהייתה משודרת בימי חמישי בשעה 19:00) וירדה משידור בשנת 2013.

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תדירות ושעות השידור של התוכנית שונו במהלך השנים. תחילה נקבע שהתוכנית תשודר בימי ראשון, וזאת כיוון שהטלוויזיה הישראלית שידרה רק שלושה ימים בשבוע (ראשון, שלישי וחמישי) וראשון היה היום הקרוב יותר למועד משחקי הכדורגל. רק מאוחר יותר, כשהטלוויזיה עברה לשדר גם בימי שבת, עברה למוצאי שבת וסיקרה את משחקי הליגה בכדורגל שנערכו באותו יום. מאוחר יותר הועברה התוכנית לימי חמישי בשעה 20:00 (במקום "משחק השבוע" ששודרה קודם באותה משבצת שידור), ועסקה בעיקר בסיכום אירועי הספורט שאירעו במהלך השבוע[1]. בשנות השמונים זכתה התוכנית לפופולריות גבוהה, לאור הבלעדיות של הערוץ הראשון באותה תקופה והנגישות הרבה יותר לשידורי ספורט איכותיים (וביטול האנטי מחיקון, אשר איפשר לשדר תקצירים וכתבות בצבע).

פתיח התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות הפתיחה של התוכנית משנים אלה, אחד המוכרים בישראל, לווה בנעימה בשם "Jägerlatein"[2], שהולחנה על ידי המלחין הגרמני ג'יימס לאסט ונלקחה מתוך תקליטו "Non Stop Dancing '68". הנעימה נבחרה על ידי יגאל שילון בשנת 1969 ולוותה באנימציה דמוית מחשב שהונפשה על ידי האומן יוחנן לקיצביץ'[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 אורן פרסיקו, ‏איטי יותר, חלש יותר, נמוך יותר, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
  2. ^ יצוין, כי הנעימה משמשת גם כאות הפתיחה לתוכנית הספורט The Sunday Game בטלוויזיה האירית.
  3. ^ מתוך השרשור "פתיחת מבט ספורט משנות ה-80" בפורום האתר סדרות הטלוויזיה הקלאסיות.