מגנטו-הידרודינמיקה

מגנטו-הידרודינמיקה (באנגלית בראשי תיבות MHD) הוא חקר הדינמיקה של זורמים מוליכים. למשל, פלזמה, מתכות נוזליות, או אלקטרוליטים. המונח מורכב ממגנטו מלשון שדה מגנטי, הידרו מלשון נוזל, ודינמיקה מלשון תנועה. התחום פותח על ידי האנס אלפוון, אשר זכה על כך בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1970.

הרעיון הבסיסי ב-MHD הוא ששדות מגנטיים משרים זרמים חשמליים בזורם מוליך הנמצא בתנועה. הזרמים המושרים מפעילים כוחות על הזורם ואף משנים את השדה המגנטי עצמו.

המשוואות המשמשות לתיאור המערכת ב-MHD הן שילוב של משוואות נאוויה-סטוקס של הידרודינמיקה ומשוואות מקסוול של אלקטרומגנטיות. על מנת לתאר את המערכת בצורה מלאה יש לפתור סימולטנית את כל המשוואות הדיפרנציאליות האלו, בצורה אנליטית או נומרית.

לענף יישומים בתחומים שונים, למשל הנעה רקטית מסוג VASIMIR, ותכנון מדחפים לכלים ימיים.

אחד המומחים הידועים בתחום הוא פרופ' ירמיהו ברנובר שהיה אסיר ציון ועלה לארץ ב 1972. מומחה אחר הוא פרופ' אשר יהלום מאוניברסיטת אריאל. חוקר נוסף הוא רמי ברושטיין מאוניברסיטת בן גוריון.