מדינת גבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
מדינת גבול
Piiririik
מידע כללי
מאת טנו אנפלו
שפת המקור אסטונית
סוגה רומן
הוצאה
תאריך הוצאה 1993
מספר עמודים 127
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת הקיבוץ המאוחד
תאריך 2005
תרגום רמי סערי
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002491325

מדינת גבולאסטונית: Piiririik) הוא רומן, שכתב הסופר והמשורר האסטוני טנו אנפלו ושהתפרסם תחת שם העט "אמיל טודה". הספר ראה אור באסטוניה בשנת 1993 וזיכה את מחברו בפרסים ספרותיים יוקרתיים רבים. הוא תורגם ליותר מתריסר שפות, בין השאר לעברית (2005). תרגומו העברי של הספר, מאת המשורר רמי סערי, היה לספר האסטוני הראשון שתורגם לעברית והספר הראשון שראה אור בסדרת "צפון", סדרה המתפרסמת במסגרת הוצאת הקיבוץ המאוחד והמתמקדת בספרות מן הארצות הסקנדינביות והבלטיות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הרומנים שאנפלו כתב אינם ממוקמים באסטוניה בלבד – גיבוריהם חיים או נודדים אי-שם באירופה. מבחינה זו "מדינת גבול" איננו חריג: ביצירה נע המספר בין אסטוניה של ילדותו ושל שנות בחרותו לבין צרפת של ההווה הארעי שלו והולנד של נסיעתו. ב"מדינת גבול" עוסק הסופר בפשע, שמבצע מלגאי אסטוני צעיר המבלה את ימיו בצרפת, בחברת פרופסור אמיד שפיתה אותו לחיות אתו. אולם כיוון שנראה כי איש אינו מתעניין בפשע שהמספר מתוודה עליו, יש ביצירה יותר מן הרומן הפסיכולוגי מאשר יסודות ספר מתח. זאת ועוד, האדישות שמגלה העולם הסובב את הגיבור כלפי הפשע שהוא ביצע מעלה על הדעת את האפשרות, שהפשע הוא למעשה פשע כפול, אך במישור האלגורי בלבד: פשעו של היחיד כלפי עצמו בתחושות האשם והבדידות המתלוות בלי הרף לקיומו, ופשעה של החברה המגלה אדישות כלפי מצוקתם הקיומית של יחידיה. בבסיס הספר עומדות שאלות אקזיסטנציאליסטיות רבות שאין עליהן מענה ושמוסיפות מתח ליצירה מראשיתה ועד סופה: כיצד יוכל האדם לשאת את האשמה אם לא ייענש על הפשע שביצע? איך עליו לחיות את חייו כאשר סודות שאינם נותנים לו מנוח הופכים את חייו לגיהנום? עד כמה יכול אדם להיות אחראי על חייו שלו ועל חיי זולתו? ובאיזו קלות יכולים אנשים להיפטר ממצפונם? חלק מהותי מן התהייה המתלווה לסוגיות אלה הוא הרצון להגיע לחופש חברתי, מיני, דתי ומטפיזי דווקא באמצעות התפישה של אי-שלמות החיים ובעזרת יצירת מודעוּת להתמקדות כמיהתו של המספר באושר שאיננו בר-השגה.

מיקום ההתרחשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת הגבול שהמספר נמלט ממנה אינה רק הצפונית בין המדינות הבלטיות, ארץ קטנה השוכנת לחופי המפרץ הפיני. בה במידה היא יכולה לסמל גם את גבוליוּת דעתו של המספר, את מצבו הגבולי בין אנשים שדבר אינו חסר בחייהם לבין אנשים שאין להם מאומה. נראה כי טודה סבור שחציית גבולות ובריחה ממולדת אומללה אינה מאפשרת לאדם, למרות הכול, למצוא את מקומו בעולם, שהרי הבורח אינו יכול לברוח מעצמו. המלגאי האסטוני שהספר מתאר אינו נזכר ביצירה אף לא פעם בשמו. מבחינות רבות ממחיש העדר שמו את קיומו הארעי בחיים ואת זהותו המתמסמסת. המדינה מייצגת מעצם טבעה את השררה, את הסמכות, את הסדר ואת הגבולות, אבל היינו-הך אם מדובר באסטוניה, בצרפת, בהולנד או בישראל, גבולות המדינה אינם יכולים להיות גבולות תפישותיה של החשיבה האנושית. רק חלק ממקור בעיותיו של המספר תלוי במדינה שנגזר עליו להיוולד בה. החלק האחר קשור קשר אמיץ לגבולות נפשו ולאפשרות חצייתם, והסופר אכן כותב על הגבולות ועל מה שנמצא מֵעברם האחר. יחד עם זאת, מצב העדר הגבולות שהגיבור חי בו מורה כי לפי תפישת הסופר החופש מצריך גבולות מעצם טבעו – גבולות מוסריים, רגשיים ומעשיים. בלעדיהם נישא האדם כעלה נידף ברוח ומיטלטל לכל עבר בריק תהומי ובחוסר נחת מתמיד.

השפעה על התרבות האסטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "מדינת גבול" הוא במובנים רבים יצירה שאין לה תקדים בספרות אסטוניה: זה איננו רק הרומן האסטוני הראשון שעיקרו מיפוי המתחים והפערים בין מזרח אירופה למערבה, אלא גם חלוץ בתחום הסיפורת הפוסטמודרניסטית בלשון האסטונית והיצירה הראשונה שההומוסקסואליות של הכותב מובעת בה באורח ברור כל כך. למרות השבחים והפרסים שהורעפו על הסופר ראו מבקרים אסטונים אחדים במדינת גבול יצירה שערורייתית, שאינה מתרכזת בבעיות המהותיות של האסטונים אלא מתמקדת בדמות תמהונית וחריגה המטיילת לה אי-שם בין פריז לברלין.

התפתחות דמות הגיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה בספר אינה העיקר, וחלק ניכר מהשתלשלות האירועים ביצירה מועבר במתן רמזים, בדילוג בין זמנים שונים ובהסתכלות סובייקטיווית מצומצמת של הגיבור על התרחשויות חייו. מבחינה זאת דווקא הפשטות לכאורה של פרקי הספר מכסה על מורכבות רבה, רב-משלביות ועושר בתחומי התוכן והמבנה של הרומן. כיוון שהעלילה במדינת גבול פשוטה למדי, ההתרחשויות ביצירה אינן ממלאות תפקיד מהותי בגיבושה, אלא משרתות את הסופר בראש ובראשונה כדי לצייר דיוקן נפשי מעמיק של דמות המספר. גיבור אנטי-גיבור זה הוא אדם צעיר שאופיו פסיבי, ראיית עולמו פסימיסטית, ויחסו הן למולדתו הענייה והעגמומית הן לצרפת כמייצגת תרבותה של אירופה המערבית הוא ביקורתי ביותר. שרידי כמיהתו של המספר לסבתו המתה ולעולם ילדותו שהיה ואינו עוד מתובלים אף הם בדחייה של המולדת, אשר טרם יצאה מעליבות העידן הסובייטי ומבחינת הסופר עודנה מתקיימת במאה רחוקה והזויה. ייאוש המספר ניזון מתחושת אובדן הערכים של צעירי המזרח לנוכח חומרנות העולם המערבי הנכסף ומהרגשת חוסר-התועלת של היחיד, במיוחד בתחומי הספרות, התרבות והאמנות. ככל שסיפור קורותיו של המלגאי האסטוני בצרפת ובהולנד מתקדם, הולך הניהיליזם ומשתלט על ריקנות חייו, והבוז שהוא רוחש כלפי אידאולוגיות כאלה ואחרות וכלפי חשיבה תבניתית וצביעוּת מתעצם יותר ויותר.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה סגנונית ניתן לכנות את כתיבתו של אמיל טודה ב"מדינת גבול" פרוזה פואטית או שירה פרוזאית. לדיאלוגים אין מקום מרכזי ברומן, כי זווית ההסתכלות היחידה המוגשת לקוראים היא זו של המספר. מאפייניה הבולטים ביותר של כתיבה זו הם זרימה איטית אך קולחת, ריבוי נדבכים ודקויות, יצירת מתח, קיום אילוזיות הומו-ארוטיות וטשטוש הגבולות בין המציאות, הדמיון, ההזיה והבדיה. המרְאָה שהציב הסופר בספרו אינה משקפת רק את עולם המספר, אלא מציירת תמונה שלמה של תקופה שראשיתה במתחים, בקרעים ובשסעים: בין מזרח למערב, בין קומוניזם לקפיטליזם, בין אמונה דתית לחוסר-אמונה באלוהים ובאדם כאחד, בין פריצות או לפחות הפקרות וקלות-דעת בתחום המיני לבין התנזרות גמורה מיחסי קרבה עם הזולת, בין חופש לשעבוד ובין אהבה לרִיק. הרומן האימפרסיוניסטי והפיוטי אינו מתיימר לגשר על-פני הפערים או לכסות על הקרעים: המספר מעדיף להקדיש את עתותיו להתבוננות מעמיקה וביקורתית בסביבתו ובתוך תוכו.

רעיונות ומקומות מרכזיים בסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מתמקד בקשר האמביוולנטי שבין המלגאי הצעיר והמוכשר מן המזרח לבין הפרופסור המבוגר ממנו, אדם אמיד שמשפחתו רכשה את הונה ממכירת נשק, ושמאהבו הצעיר מן המזרח העני אמור להשקיט את מצפונו ולנסוך בו תחושת גאווה, אדנות ושביעות-רצון. הפערים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים בין מזרח היבשת למערבה אינם מומחשים רק במפגש הגורלי בין שני הגברים, אלא גם בהסתכלותו של המספר על קבצנים, תיירים ודמויות אחרות המאכלסות את המטרו של פריז, את המוזאונים של עיר האורות, את כנסיות אמסטרדם ואת רחובות עיר התעלות. המפגש המתסכל של האסטוני חסר-המנוח עם המערב מדושן-העונג יוצר ביקורתיות, דחייה והתנגשות, למרות העניין שהיה למתרגם בצרפת ועל אף רצונו לברוח אחת ולתמיד ממכורתו הענייה. בימים שהספר נכתב בהם היו אסטוניה וצרפת רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב, תרתי משמע. ממאי 2004 ואילך שייכות אסטוניה וצרפת לאותו גוש מדיני היוצר רצף יבשתי כמעט נטול-גבולות, לפחות לכאורה. מדינות הגבול יישארו בכל זאת תמיד מדינות גבול, וגבולותיהן הם אלה התוחמים את מוגבלות האדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]