מדליית בנג'מין פרנקלין
 | |
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| הגוף המעניק |
מכון פרנקלין |
| תקופת הפרס |
1824–הווה (כ־200 שנה) |
| נקרא על שם |
בנג'מין פרנקלין |
| האתר הרשמי | |
  | |
מדליית בנג'מין פרנקלין היא פרס המוענק על הישגים בתחומי המדע וההנדסה על ידי מכון פרנקלין בפילדלפיה, ארצות הברית. המדליה מוענקת מאז 1998 והיא מאחדת בתוכה מספר מדליות של מכון פרנקלין, בהם מדליית פרנקלין.[1]
זוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת הזוכים במדליית בנג'מין פרנקלין לפי שנים:[2]
- 1998 – עמנואל דסורבייר (הנדסה)
- 1998 – רוברט לפלין (פיזיקה)
- 1998 – דוד נ. פיין (אנ') (הנדסה)
- 1998 – סטנלי פרוזינר (מדעי החיים)
- 1998 – הורסט שטורמר (פיזיקה)
- 1998 – דניאל צוי (פיזיקה)
- 1998 – אחמד זוויל (כימיה)
- 1999 – נועם חומסקי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 1999 – דאגלס אנגלברט (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 1999 – וולטר קמינסקי (אנ') (כימיה)
- 1999 – בארי מרשל (מדעי החיים)
- 1999 – ג'ון מאת'ר (פיזיקה)
- 1999 – ריצ'רד שורטהיל (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 1999 – אקירה טונומורה (פיזיקה)
- 1999 – ויקטור ואלי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2000 – ג'ון קוק (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2000 – אריק קורנל (פיזיקה)
- 2000 – גורדון דנבי (הנדסת מכונות)
- 2000 – איוויל גורהאם (מדעי כדור הארץ)
- 2000 – רוברט גרבס (כימיה)
- 2000 – וולפגנג קטרלה (פיזיקה)
- 2000 – אנטוני לאביירי (הנדסת חשמל)
- 2000 – ג'יימס פאוול (הנדסת מכונות)
- 2000 – קארל וימן (פיזיקה)
- 2001 – יהודה פולקמן (מדעי החיים)
- 2001 – אלן גות' (פיזיקה)
- 2001 – מרווין מינסקי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2001 – בארי שרפלס (כימיה)
- 2001 – רוב ואן דר וו (מדעי כדור הארץ)
- 2001 – ברנרד ווידרו (הנדסת חשמל)
- 2002 – נורמן אלינגר (כימיה)
- 2002 – מארי דל צ'ילטון (מדעי החיים)
- 2002 – סומיו איג'ימה (פיזיקה)
- 2002 – שוג'י נקמורה (הנדסה)
- 2002 – אלכסנדרה נברוטסקי (מדעי כדור הארץ)
- 2002 – לוסי סוצ'מן (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2003 – בישנאו ס. אטל (הנדסת חשמל)
- 2003 – ג'ון נ. באקל (פיזיקה)
- 2003 – ריימונד דייוויס ג'וניור (פיזיקה)
- 2003 – ג'יין גודול (מדעי החיים)
- 2003 – רובין מ. הוצ'סטראסר (כימיה)
- 2003 – מסטושי קושיבה (פיזיקה)
- 2003 – ג'ון מקארתי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2003 – נורמן א. פיליפס (מדעי כדור הארץ)
- 2003 – ג'וסף סמגורינסקי (מדעי כדור הארץ)
- 2003 – צ'ארלס טורונטון (הנדסה)
- 2004 – רוג'ר באקון (הנדסת מכונות)
- 2004 – הארי ב. גריי (כימיה)
- 2004 – ריצ'רד קארפ (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2004 – רוברט ב. מאייר (פיזיקה)
- 2004 – רוברט ניונהם (הנדסת חשמל)
- 2005 – אליזבת בלקברן (מדעי החיים)
- 2005 – אראוינד ק. ג'ושי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2005 – יויצ'ירו נאמבו (פיזיקה)
- 2005 – פיטר ר. ואלי (מדעי כדור הארץ)
- 2005 – אנדרו ויטרבי (הנדסת חשמל)
- 2006 – ריי וו. קלאו (הנדסה)
- 2006 – סמואל ג'. דניסאפסקי (כימיה)
- 2006 – לונה ב. ליאופולד (מדעי כדור הארץ)
- 2006 – דונלד נורמן (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2006 – פרננדו נוטבוהם (מדעי החיים)
- 2006 – גיאסינטו סקולס (פיזיקה)
- 2006 – ג'. פיטר טואניס (פיזיקה)
- 2006 – מ. גורדון וולמן (מדעי כדור הארץ)
- 2007 – קלאוס ביימן (כימיה)
- 2007 – רוברט דנרד (הנדסת חשמל)
- 2007 – מרטון ס. פלמינגס (הנדסת חומרים)
- 2007 – ארתור ב. מקדונלד (פיזיקה)
- 2007 – סטיבן וו. סקווירס (מדעי כדור הארץ)
- 2007 – יוג'י טוטסוקה (פיזיקה)
- 2007 – ננסי וקסלר (מדעי החיים)
- 2008 – ויקטור המברוס (מדעי החיים)
- 2008 – דייוויד באולקומב (מדעי החיים)
- 2008 – וואלאס ברוקר (מדעי כדור הארץ)
- 2008 – אלברט הסצ'נמוסר (כימיה)
- 2008 – דברה ג'ין (פיזיקה)
- 2008 – יהודה פרל (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2008 – הרון פאדק (הנדסת חשמל)
- 2008 – גריי רובקון (מדעי החיים)
- 2008 – ג'יימס טורפ (הנדסת חשמל)
- 2009 – רוזנה באסיי (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2009 – סטפן ג'. בנקוביץ' (מדעי החיים)
- 2009 – ג'. פרדריק גראסל (מדעי כדור הארץ)
- 2009 – ריצ'רד ג'. רובינס (הנדסה)
- 2009 – ג'ורג' מ. וויטסיידס (כימיה)
- 2009 – לוטפי א. זדה (הנדסת חשמל)
- 2010 – ג'. איגנסיו קירק (פיזיקה)
- 2010 – שפי גולדווסר (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2010 – פיטר ס. נוויל (מדעי החיים)
- 2010 – ג'רארד מ. ססלר (הנדסת חשמל)
- 2010 – ד. בריאן ספאלדינג (הנדסת מכונות)
- 2010 – ג'ואנה סטוב (כימיה)
- 2010 – ג'יימס א. ווסט (הנדסת חשמל)
- 2010 – דייוויד וינלנד (פיזיקה)
- 2010 – פיטר זולר (פיזיקה)
- 2010 – ביל גייטס (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2011 – ג'ון אנדרסון (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)[3]
- 2011 – ג'יליאן אפ. בנפילד (מדעי כדור הארץ ומדעי הסביבה)[4]
- 2011 – ניקולה קביבו (פיזיקה)[5]
- 2011 – אינגריד דובישי (הנדסת חשמל)[6]
- 2011 – דין קיימן (הנדסת מכונות)[7]
- 2011 – קי.סי. ניקולאי (כימיה)[8]
- 2012 – ולדימיר ופניק (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2012 – לוני טומפסון ואלן סטון מוסלי טומפסון (מדעי כדור הארץ ומדעי הסביבה)
- 2012 – שון קארול (מדעי החיים)
- 2012 – ג'רי נלסון (הנדסת חשמל)
- 2012 – ראשיד סאניהב (פיזיקה)
- 2012 – צבי חשין (הנדסת מכונות)
- 2013 – ג'רולד מיינוולד (כימיה)
- 2013 – ווילהאם לבוב (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2013 – רוברט ברנר (מדעי כדור הארץ ומדעי הסביבה)
- 2013 – רודולף יאניש (מדעי החיים)
- 2013 – סוברה סורש (הנדסת מכונות)
- 2013 – אלכסנדר דלגארנו (פיזיקה)
- 2013 – מייקל דל (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2013 – קניצ'י יגה (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2018 – ג'ון גודאינף (כימיה)
- 2018 – סוזן טרומבור (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2018 – מניג'ה רזאגי (הנדסת חשמל)
- 2018 – אדריאן בייאן (הנדסה מכונות)
- 2018 – הלן קווין (פיזיקה)
- 2018 – וינט סרף (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2018 – בוב קאהן (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2018 – פיליפ הורבת (מדעי החיים)
- 2018 – אן מ. מולכהיי (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2019 – ג'ון ג'וזף הופפילד (פיזיקה)
- 2019 – ג'ון א. רוג'רס (הנדסת חומרים)
- 2019 – ג'יימס אליסון (מדעי החיים)
- 2019 – אלי יבלונוביץ' (הנדסת חשמל)
- 2019 – ג'ין לייקנס (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2019 – מרסיה ק. ג'ונסון (מדעי המחשב ומדעים קוגניטיביים)
- 2019 – פרנסס המילטון ארנולד (כימיה)
- 2019 – אינדרה נויי (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2021 – רוברטו קאר (כימיה)
- 2021 – מישלה פאררינלו (כימיה)
- 2021 – הנרי סי קפטין (פיזיקה)
- 2021 – מרגרט מורנא (פיזיקה)
- 2021 – ג'רמי נת'נס (מדעי החיים)
- 2021 – ג. דניאל מוטה ג'וניור. (הנדסה מכונות)
- 2021 – מוניקה טרנר (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2021 – ברברה פרטי (מדעי המחשב והקוגניציה)
- 2021 – קוניהיקו פוקושימה (הנדסת חשמל)
- 2021 – ארתור ד. לוינסון (פרס באואר למנהיגות עסקית)
- 2022 – סאלי צ'ישולם (מדעי כדור הארץ והסביבה)
- 2022 – שלדון וינבאום (הנדסה ביו-רפואית)
- 2022 – קרול רובינסון (כימיה)
- 2022 – ראסל דין דופוי (הנדסת חשמל)
- 2022 – פ. דניאל דפקוס (הנדסת חשמל)
- 2022 – קטלין קריקו (מדעי החיים)
- 2022 – דרו וייסמן (מדעי החיים)
- 2022 – אדוארד קרול סטון (פיזיקה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מדליית בנג'מין פרנקלין- רשימת זוכי המדליה נכון לשנת 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Franklin Institute Awards, The Franklin Institute, 2014-02-03 (באנגלית)
- ^ The Franklin Institute Awards, Laureates Search
- ^ http://www.fi.edu/franklinawards/11/bf_computersci.html
- ^ http://www.fi.edu/franklinawards/11/bf_earth.html
- ^ http://www.fi.edu/franklinawards/11/bf_physics.html
- ^ http://www.fi.edu/franklinawards/11/bf_elecengineer.html
- ^ http://www.fi.edu/franklinawards/11/bf_mechanical.html
- ^ http://www.fi.edu/franklinawards/11/bf_chemistry.html