מה נשתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מה נשתנה

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין?

מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935
מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ.

מַה נִּשְׁתַּנָּה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר.

מקור הטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של מה נשתנה במשנה,[1] בה נכללו ארבע שאלות: למה נאסרה אכילת חמץ ואוכלים רק מצה? מדוע אוכלים רק בשר צלי (כהלכת קורבן פסח)? למה אוכלים רק מרור? ולמה מטבילים שני מאכלים? בנוסח המאוחר יותר של ההגדה, לאחר שקורבן הפסח חדל ופסקה אכילת הבשר בליל הסדר, השאלה על קרבן הפסח הוחלפה בשאלה הנוגעת לצורת הישיבה (הסבה).

השאלות נשאלות כחלק מקיום מצוות סיפור יציאת מצרים, אשר מתואר במקרא כתגובה לשאלת הבנים - ”והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת” (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ד).

נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מיוחדת.

בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת קינה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר.[2]

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה(אנ') (1881–1951) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר.[3][4]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


מה נשתנה מתוך הגדות עתיקות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה ד'
  2. ^ =הקינה נדפסה במחזור כמנהג הספרדים, ונציה רע"ט, ולאחר מכן בכל המחזורים הספרדיים לתשעה באב
  3. ^ מערכת וואלה‏, האם נמצא המלחין של "מה נשתנה"?, באתר וואלה!‏, 2 באפריל 2004
  4. ^ אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "אל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.