מודולריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבני לגו המאפשרות לחברן זה לזה באופן מודולרי

מוֹדוּלַרִיוּת (בעברית: פִּרְקָנִיּוּת[1]) היא תכונה של מערכת המתארת את מידת הפריקות שלה, בין אם לצורך הרכבה גמישה, תובלה, או כדי לאפשר החלפה של חלקים. מערכת מודולרית היא מערכת הבנויה מיחידות משנה. יחידות המשנה יכולות להיות זהות או שונות. ניתן להרכיב אותן באופנים שונים, ובכך ליצור גופים שונים במראה, או בתפקוד. המונח מקבל משמעויות שונות במקצת לפי ההקשר ותחום הידע בו הוא מוזכר.

מודולריות בעולם העיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייה בעיקרון מודולרי מאפשר ייצור המוני וזול יותר גם אם התוצרים הסופיים שמרכיבים מהיחידות המודולריות שונים זה מזה. היא יכולה לאפשר למשל תכנון של מבנה ובו דירות שניתן לנתקן מהבניין ולהעביר לבניין אחר.

  • משחק הלגו פועל על פי עיקרון מודולרי. יש בו חתיכות שונות בגודלן וצורתן אך אופן החיבור הזהה בין כולן מאפשר לחבר אותן לצורות רבות.
  • המדפים של המעצב רון ארד, המוכרים בכינוי "תולעת ספרים" מדגימים עיקרון זה בכך שאפשר לנתק ולחבר חלקים שונים של המדף לשינוי אורכו.
  • קיימים פתרונות מגוונים של אחסון מודולרי הבנוי על הרעיון שניתן לקחת מספר כלי אחסון, על פי צורכי הלקוח ולחברם לכדי יחידה אחת.

מודולריות בביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב-רגל שחור מתקפל בצורת ספירלה. ניתן להבחין ביחידות הפרקים של זוגות הרגליים.

מודולריות בהנדסת מכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונות מודרניות רבות בנויות ממודולים פריקים, הניתנים להחלפה פשוטה לצורכי תיקונים, תחזוקה או שדרוג.

מודולריות בהנדסה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודולריות במחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מודולריות (תכנות)

בתחום מדעי המחשב, הצורך במודולריות הוא מרכזי, הן בתוכנה והן בחומרה. תוכנת מחשב בנויה מסדרה של הוראות לביצוע בעלת מבנה לוגי מסוים. הבחנה ברורה בין חלקים שונים בתוכנה, באופן שתפקיד כל חלק מוגדר וברור היטב, מאפשרת מודולריות. אפיון ברור של תפקיד כל חלק ואופן השימוש בו מאפשרים שימוש בחלקים אלה גם בתוכנה אחרת, בצירוף עם חלקים אחרים. שפות תכנות רבות תומכות בצורות שונות של חלוקת התוכנה ליחידות בעלות תפקיד מוגדר, לדוגמה, פרוצדורה (או פונקציה), אובייקט וחבילה (package או module). יש חשיבות גדולה להגדרת נקודת התפר בין יחידת תוכנה לשאר החלקים. נקודה זאת נקראת הממשק.

מלבד האפשרות ליצור תוכנה על ידי צירוף של יחידות תוכנה מוגדרות, מודולריות בתוכנה מאפשרת גם גמישות בפיתוח התוכנה. כאשר קוד בנוי בצורה מודולרית, ניתן להחליף חלקים בו, בלי צורך לשנות את שאר חלקי התוכנה. לעיתים משתמשים באפשרות זאת בזמן הפיתוח, כאשר משלבים חלקי תוכנה מנוונים או מדומים (mock). שילוב חלק מדומה מאפשר לפתח את שאר חלקי תוכנה ולדחות את פיתוח החלק המדומה לשלב מאוחר יותר.

דוגמאות נוספות לשימוש במודולריות בתוכנה הן ההרחבות של דפדפנים, עדכוני תוכנה והרכבות של משחקי מחשב.

בחומרה, כמו בתחומים הנדסיים רבים אחרים, מודולריות מאפשרת הרכבה של מערכות מצירוף רכיבים שונים. מחשב מודרני מורכב ממעבד מרכזי, לוח אם, זיכרון, דיסק קשיח, מסך, עכבר, מקלדת ורכיבים אפשריים נוספים. ניתן לבחור כל אחד מרכיבים אלה מתוך שורה של יצרנים ומאפיינים אפשריים. המפתח למודלוריות הוא הגדרת ממשק ברור לכל אחד מרכיבי החומרה.

מודולריות במדע הרשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדע הרשתות, מודולריות (לרוב מסומנת באות Q) היא המדד למידה שבה הרשת מתקהלת לקהילות. ככל שהמדד גבוה יותר, כך הקהילות ברשת מוגדרות יותר, כלומר, הקשרים של הצמתים בתוך הקהילות יהיו צפופים יותר מהקשרים שלהם לצמתים מחוץ לקהילה. מודולריות משמשת ככלי לאופטימיזציה של חלוקת רשת לקהילות, כשהיישום הנפוץ ביותר שלה הוא באלגוריתם לובאין (Louvain, על שם האוניברסיטה בה פותח)[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למד לשונך 69, באתר האקדמיה ללשון העברית, 14 ביוני 2007
  2. ^ המאמר של אלגוריתם לובאין צוטט כ-15,000 פעם, נכון לאוג' 2021. https://arxiv.org/abs/0803.0476, ור' גם https://www.snapod.net/post/הרחבות-לפרק-5-קהילות-ברשת-חוק-הרשת-מס-2