מודל רוגובסקי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסרים קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסרים קישורים פנימיים. | |
מודל רוגובסקי הוא ניסיון לחזות עימותים פוליטיים מקומיים במדינות עם כמויות שונות של קרקע, עבודה, והון, בהתבסס על מידת חשיפתן לסחר בינלאומי. המודל מציג שני משתנים סיבתיים, הראשון הוא הפיזור של גורמי היצור בין המדינות השונות ושני הוא השוני במידת החשיפה למסחר בינלאומי.
על ידי גורמי ייצור, רוגובסקי לוקח את המונח אשר הוגדר על ידי כלכלנים קלאסיים כמו אדם סמית ודייוויד ריקארדו כקרקע (משאבי טבע), עבודה (היכולת לעבוד), והון (סחורה שהיא מעשה ידי אדם). השוני בחשיפה למסחר יכול להיות מושפע מגורמים חיצוניים שונים, כמו הוזלה של מחירי תחבורה בשל התקדמות טכנולוגית (שיפורים בניווט במאה ה-15 וה-16, מסילות ברזל ואוניות קיטור במאה ה-19, או מכליות ענק והובלה במכולות במאה ה-20), או במהופך על ידי גידול ערך התחבורה שאולי נגרם על ידי ירידה בכוחות הגמוניים אשר הופכים מסחר לפחות בטוח.[1] בעוד שהמשתנה הראשון הוא פנימי בעיקרו, השני הוא חיצוני בעיקרו, מה שגורם לכך שהמודל הזה יוצר קישור בין כלכלה מקומית לבין כלכלה בינלאומית.
מודל רוגובסקי הוא היפותזה אשר מנתחת את ההשלכות המדיניות של משפט סטולפר–סמואלסון (Stolper-Samuelson) או של המודל של הקשר–אוהלין–ונק (Heckscher-Ohlin-Vanek) אשר מונח ביסודו.[2]
מודל הקשר–אוהלין–ונק (Heckscher-Ohlin-Vanek)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מודל הקשר–אוהלין–ונק (HOV) תוכנן כדי לחזות את דפוס המסחר בין מדינות בהתבסס על היתרון היחסי של המדינות בגורמי ייצור (כמו רכוש ועבודה). במילים של אוהלין, ההנחה העיקרית של המודל היא כדלהלן: "אם להגיד בכלליות, משאבים תעשייתיים הנמצאים בשפע הם יחסית זולים, משאבים הנמצאים במחסור הם יחסית יקרים, בכל אזור. סחורות אשר דורשות שהייצור שלהן יהיה יותר מהראשון ופחות מהאחרון מיוצאות בחילופי סחורה אשר דורשות גורמי ייצור בפרופורציה הפוכה. לכן, בעקיפין משאבים אשר מצויים בשפע מיוצאים ומשאבים אשר מצויים במחסור מיובאים".[3] המודל אומר ביסודו שמדינות ייצאו מוצרים אשר מנצלים את השפע שלהן ואת גורמי הייצור הזולים בעוד שייבאו מוצרים אשר מנצלים את הגורמים הנדירים של אותן המדינות.
משפט סטולפר–סמואלסון (Stolper-Samuelson)[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפט סטולפר–סמואלסון הוא כלל בסיסי של סוג תאוריית המסחר הקשר–אוהלין–ונק. וולפגנג סטולפר (Wolfgang Stolper) ופול סמואלסון (Paul Samuelson) הראו ב־1941 שמדיניוּת פרוטקציוניסטית בכל חברה נתונה תועיל לאלו שברשותם גורמי הייצור שבמחסור, ותזיק לאלו שברשותם המקדמים שבשפע ביחס לשוק העולמי. כך, ליברליזציה (או מסחר חופשי) תתגמל את המגזרים אשר נהנים מיתרון יחסי ביחס לעולם ותעניש את היצרנים אשר משתמשים בגורם ייצור נדיר באינטנסיביות.[4]
רוגובסקי מוסיף לכללים הללו את הגורם הפוליטי, כשהוא טוען ששינויים חיצוניים ישפיעו על החשיפה של מסחר בינלאומי, ולכן יעצבו את העימותים הפוליטיים בתוך המדינה. כדי לחזות מה תהיינה התוצאות הפוליטיות של השינויים החיצוניים הללו, הוא משתמש בשלוש הנחות פשוטות:
- הנהנים מהשינוי הזה ידחפו את הממשלות שלהם ליותר חשיפה למסחר בינלאומי (כדי להגביר את התחרותיות שלהם בשוק העולמי), בעוד המגזרים אשר ניזוקים מהשוק החופשי יהיו בעד מדיניות מגן (פרוטקציוניזם) או אפילו אימפריאליזם (לשם כיבוש המשאבים החסרים).[5]
- בעלי גורמי הייצור אשר נהנו מהסרת החסמים (או לחלופין מעמדות פרוטקציוניסטיות) יחוזקו מבחינה פוליטית.
- כאשר הנהנים משיגים כוח פוליטי, על הסקטור הפוליטי לסגל את הצרכים והאינטרסים שלהם.
רוגובסקי, לכן, משלב את משפט סטולפר–סמואלסון עם המודל הפשוט הזה כדי לחזות ניגוד אינטרסים בכל חברה נתונה.
התרשים הבא שרוגובסקי משתמש בו מראה את האפשרויות השונות של יחס קרקע–עבודה בין כלכלות מפותחות לבין כלכלות מתפתחות. לפי המודל הזה, ככלל כלכלה היא מתקדמת אם היא עשירה בהון.
| גבוה | נמוך | |
|---|---|---|
| כלכלה מתקדמת | מצוי בשפע:
הון אדמה מצוי במחסור: עבודה השפעות של חשיפה גדולה למסחר עימות על רקע סקטוריאלי: אדמה ורכוש הם פרו-מסחריים באופן אסרטיבי; עבודה היא אנטי-מסחרית מתוך התגוננות. השפעות של חשיפה מצומצמת למסחר התבקעות מעמד: אסרטיביות לגבי עבודה; הגנתיות לגבי אדמה ורכוש. דוגמה: הניו-דיל של ארצות הברית |
מצוי בשפע:
הון עבודה מצוי במחסור: אדמה השפעות של חשיפה גדולה למסחר עימות על רקע עירוני-כפרי: אסרטיביות לגבי רכוש ועבודה הם פרו-מסחריים; אדמה היא באופן הגנתי אנטי-מסחרית. דוגמה: הרדיקליזם הבריטי. השפעות של חשיפה מצומצמת למסחר התבקעות עירונית-כפרית: אסרטיביות לגבי אדמה; הגנתיות לגבי רכוש ועבודה. דוגמה: הפשיזם המערב אירופאי. |
| כלכלה מתפתחת | מצוי בשפע:
אדמה מצוי במחסור: רכוש עבודה השפעות של חשיפה גדולה למסחר התבקעות עירונית-כפרית: אדמה היא פרו-מסחרית באופן אסרטיבי; הון ועבודה הם מבחינה הגנתית אנטי-מסחריים. פופוליזם אמריקאי. השפעות של חשיפה מצומצמת למסחר התבקעות עירונית-כפרית: הון ועבודה באסרטיביות; הגנה על אדמה דוגמה: פופוליזם לטיני אמריקאי
|
מצוי בשפע:
עבודה מצוי במחסור: הון אדמה השפעות של חשיפה גדולה למסחר התבקעות מעמד: עבודה היא פרו-מסחרית באופן אסרטיבי; הון ואדמה הם באופן הגנתי אנטי-מסחריים דוגמה: סוציאליזם גרמני
התבקעות מעמד: אדמה ורכוש אסרטיביים; עבודה הגנתית. דוגמה: הפשיזם של אסיה ושל מזרח אירופה. |
לדוגמה, התא השמאלי העליון של התרשים מראה כלכלה מודרנית אשר יש בה עבודה בשפע אבל אדמה מצומצמת. במקרה זה הן קפיטליסטים והן עובדים (אשר אחראיים כמעט על כל הסקטור העירוני) יעשו קואליציה למען מסחר חופשי בניגוד לבעלי הקרקעות והחקלאים אשר שוכרים את האדמות הללו. אם הקואליציה מצליחה בחשיפה גדולה למסחר, אז מצופה מקפיטליסטים ועובדים להשיג השפעה פוליטית בהסתמך על גורמים פוליטיים נתונים. זה יכול להביא לעלייה באריסטוקרטיה (אצולה) ובבורגנות, או לירידה של הסובסידיות לסקטור החקלאי. זהו המקרה של בריטניה במאה ה-19 כאשר קפיטליסטים ומעמד הפועלים התאחדו במפלגה הליברלית וכפו זכות בחירה נרחבת וקיצוץ של כוח אריסטוקרטי.
אילו בכלכלה דומה קרה ההפך, כלומר בכלכלה עשירה בעבודה ובמחסור בקרקע, היה מתרחש מיד לאחר מכן קונפליקט עירוני–כפרי. הון ועבודה היו סובלים ממחסור בחשיפה בינלאומית בעוד החקלאות תרוויח מהעמדות הפרוטקציוניסטיות. כאן אנו מוצאים את המקרה של הפשיזם הגרמני שבו לבעלי האדמות הייתה השפעה גדולה הרבה יותר מאשר ברפובליקת ויימאר.[6]
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרדוקס לאונטייף[עריכת קוד מקור | עריכה]
מודל הקשר–אוהלין–ונק (HOV) קובע שכל מדינה מייצאת את הסחורה אשר משתמשת בגורם העשיר שלה באופן אינטנסיבי. תאוריית HOV התקבלה באופן כללי על בסיס אמפירי מקרית, מכיוון שלא הייתה שום טכניקה כדי לבחון אותה עד שהומצא ניתוח הקלט–פלט. הניסיון הרציני הראשון לבחון את התאוריה נעשה על ידי וסילי לאונטייף (Wassily Leontief) ב־1954.
לאונטייף הגיע למסקנה פרדוקסלית: ארצות הברית – המדינה העשירה ביותר בהון בעולם בכל קנה מידה – ייצאה סחורות עתירות עבודה (המחייבות הרבה כוח אדם) וייבאה סחורות עתירות הון. תוצאה זו נודעה כפרדוקס לאונטייף.
- על מודל רוגובסקי נטען כי הוא יוצר סטיות רציניות בהתייחס לכלכלות מתקדמות. מודל רוגובסקי חוזה קואליציה של מסחר חופשי של אדמה והון כנגד כוח עבודה פרוטקציוניסטי בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. אבל, כפי שרוגובסקי בעצמו מודה, כוח העבודה של ארצות הברית אימץ ביד רחבה סחר חופשי עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. יתר על כן, המודל של רוגובסקי לא יכול להסביר את הפרוטקציוניזם ההולך וגדל של קפיטליסטים אמריקנים כפי היה ברור באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. באשר לאירופה שאחרי המלחמה, רוגובסקי חוזה קואליציה בעד סחר חופשי של כוח עבודה והון כנגד מגזר חקלאי התומך במדיניות מגן אבל חסר חשיבות מבחינה פוליטית. ועם זאת, חלקים של כוח עבודה באירופה העדיפו עמדות פרוטקציוניסטיות.
- המודל לא מבחין בין קטגוריות שבתוך גורמי הייצור מאחר שהוא מתייחס לכל המגזרים כהומוגניים. הבדל בין עובדים בעלי מומחיות גבוהה או נמוכה יכול להסביר חלק מהבעיות במודל. לדוגמה, בבריטניה העתירה בכוח עבודה, מפלגת הלייבור תמכה מ-1975 בעמדות פרוטקציוניסטיות נגד הצטרפות לאיחוד האירופי. כפי שאפילו רוגובסקי מודה, זה לא שכל העובדים היו נגד סחר חופשי אלא רק אלו בעלי הכישורים הנמוכים, מאחר שמגזר הצווארון הלבן היה בעד סחר חופשי.[7] את אותה ההבחנה ניתן ליישם כשמסבירים את הפרדוקס של לאונטייף לגבי כלכלת ארצות הברית.
- המודל לוקח בחשבון רק את שלושת המשאבים הקלאסיים של ייצור, אבל לא מתייחס למקורות הכנסה אחרים איכותיים כמו מימון, כישורים וחינוך. הון אנושי ממלא תפקיד חשוב בתאוריית כלכלה מודרנית. ידע וטכנולוגיה הם גורמי מפתח בהסבר גידול כלכלי לטווח ארוך. כמו כן, לעיתים קרובות רואים בכך כפתרון ל"פרדוקס לאונטייף" בסחר בינלאומי. חלק מהכלכלנים טוענים שלארצות הברית יש יתרון בכוח עבודה מוכשר יותר מאשר בהון. במובן זה ל"הון" יש משמעות רחבה יותר, אשר מגיעה להון אנושי. תוך שימוש בהגדרה הזו, הייצוא של ארצות הברית הוא מאוד עתיר הון (ואנושי), ולא מרוכז במיוחד בכוח עבודה לא מקצועי.
- לבסוף, מודל רוגובסקי לא חוזה את התוצאה של הקונפליקט; הוא חוזה רק את הקונפליקטים עצמם.
מסקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפט סטולפר–סמואלסון אומר שמסחר חופשי מועיל לבעלי משאבים הנמצאים בשפע אבל פוגע בבעלי משאבים המצויים במחסור. רוגובסקי מרחיב את הכלל למסקנה ההגיונית שלו, שלשינויים בחשיפה של מדינה למסחר צריכות להיות השפעות עמוקות על מאבקים פוליטיים מקומיים. לכן, גורמים בינלאומיים אשר נגרמים מבחינה מבנית (שיפורים טכנולוגיים, מלחמות, שיעורי מכס מגן של מדינה אחרת, שינויים במחירי הובלה ימית) אשר משנים חשיפה של מדינה למסחר יכולים להשפיע על פוליטיקה מקומית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Rogowski, R. "Political Cleavages and Exposure in Trade," American Political Science Review 81, no. 4 (December 1987): 1121-1137.
- Rogowski, R. Commerce and Coalitions: How Trade affects Domestic Political Alignments. Princeton University Press, 1989.
- Baldwin, R. The Development and Testing of Heckscher-Ohlin Trade Models. Massachusetts: 2008.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ R. Rogowski, Commerce and Coalitions: How Trade affects Domestic Political Alignments, (Princeton University Press, 1989), 4.
- ^ Idem, 16.
- ^ R. Baldwin, The Development and Testing of Heckscher-Ohlin Trade Models, (Massachusetts, 2008), 2.
- ^ R. Rogowski, "Political cleavages and exposure in trade," American Political Science Review 81, no. 4 (December 1987): 1122.
- ^ Rogowski, Commerce and coalitions, 5.
- ^ Ibid, 11.
- ^ Idem, 104,105.