מוזיאון הכט

מוזיאון הכט
מידע כללי
סוג מוזיאון לארכאולוגיה ואמנות
כתובת אוניברסיטת חיפה
מיקום חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ראובן הכט
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1984
תאריך פתיחה רשמי 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°45′49″N 35°01′05″E / 32.763477777778°N 35.017977777778°E / 32.763477777778; 35.017977777778
mushecht.haifa.ac.il
(למפת חיפה רגילה)
 
מוזיאון הכט
מוזיאון הכט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הספינה ממעגן מיכאל בתצוגה
אגף האמנות
אוסף גלוסקמאות במוזיאון הכט
אסמים לאחסון תבואה ממצודה ישראלית בנגב מתקופת הברזל, 700-800 לפנה"ס. האסמים נמצאו מחוץ למצודה שנבנתה ככל הנראה בימי עוזיהו, סמוך לצומת דרכים חשוב.

מוזיאון הכט הוא מוזיאון המציג ממצאים ארכאולוגיים, הנמצא בתוך אוניברסיטת חיפה. המוזיאון נחנך בשנת 1984 ביוזמתו של ד"ר ראובן הכט, מייסד "ממגורות דגון" בחיפה וממייסדי חבר הנאמנים של האוניברסיטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולת הכותרת של פעילותו למען האוניברסיטה, שבין היתר כללה הקמת קתדרה ע"ש ראובן הכט לציונות והיסטוריה והקמת מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה, הייתה הקמתו של המוזיאון. מימי נעוריו גילה ד"ר הכט עניין בארכאולוגיה של ארץ ישראל ובמשך כשישים שנה שקד לאסוף פריטים ארכאולוגיים, המייצגים את התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופות הקדומות. במיוחד גילה עניין בממצאים שייצגו את התקופות שהייתה להן משמעות היסטורית בתולדות עם ישראל, הווה אומר למן התקופה הכנענית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. ד"ר הכט שהצטיין בפעילותו הציונית, האמין שהארכאולוגיה היא אחד הביטויים החשובים של הציונות, וכי הממצאים הקדומים הם הוכחה לקשר בין העם היהודי לארץ ישראל.

תצוגות הקבע בארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארכאולוגיה של ארץ-ישראל: התצוגה מבוססת על האוסף הפרטי של ד"ר ראובן הכט, וכוללת פריטים המייצגים את הארכאולוגיה של ארץ-ישראל מהתקופה הכלקוליתית ועד שלהי התקופה הביזנטית.
  • תצוגות נושאיות: מטבעות היהודים, חותמות שמיים מערביים, משקולות, תכשיטים, צעצועים, נרות שמן, ממצאים מחפירות הר הבית בירושלים, ממצאים ממצרים העתיקה וממצאים המייצגים את תרבות האטרוסקים. אוסף מהמוזיאון כולל גם מטבעות השייכות למטמון עספיא שנמצא בשנות ה-60 של המאה ה-20.
  • תעשיות ומלאכות קדומות: התערוכה מתמקדת בשבע מלאכות קדומות: חרושת העץ, חרושת האבן, חרושת המתכת, מלאכת הזכוכית, מלאכת הפסיפס, מלאכת הכתב ומלאכת הרופא. התערוכה מתייחסת אל שיטות הייצור של מלאכות אלה וכן מוצגות שיטות מחקר המאפשרות להבין את דרכי הייצור של החפצים הקדומים. במרכז חלל זה משולבת רצפת פסיפס מ"בית לאונטיס", בית-כנסת מהתקופה הביזנטית שנחשף בבית-שאן בשנות השישים של המאה העשרים.
  • פניקים בחוף הצפוני של ארץ-ישראל בתקופת המקרא – התערוכה מתמקדת בתרבות החומרית של הפיניקים, תושבי ערי החוף באגן המזרחי של הים התיכון, שבמרוצת האלף הראשון לפנה"ס פשטו מאזור זה מערבה לאיי וחופי הים התיכון. התערוכה מבליטה, בין השאר, את תרומתם של הפיניקים לפיתוח האדריכלות הימית ולפיתוח האלפבית וכן מבליטה את עובדת היותם סוחרים יורדי-ים.
  • הספינה העתיקה ממעגן מיכאל: בתצוגה מוצגת הספינה העתיקה שהתגלתה במעגן מיכאל. הספינה שאורכה 13 מטרים, היא בת 2,400 השנים; נשתמרו עוגן העץ שלה, כלי נגר הספינה ומטען הספינה. הספינה התגלתה בים בעומק של כשני מטרים, מול חוף קיבוץ מעגן מיכאל. היא נחשפה ונחפרה במהלך שנות ה-80 ועברה תהליך שימור שנמשך שבע שנים במעבדות השימור של אוניברסיטת חיפה.

תצוגות הקבע באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודיטוריום המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגף החדש של המוזיאון אודיטוריום מפואר, בעל איכויות אקוסטיות ייחודיות, ובו 380 מקומות ישיבה. באודיטוריום הותקן עוגב חלילים ששוחזר מחלקי עוגבים ששימשו במאה הקודמת[דרושה הבהרה] בכנסיות בארץ. העוגב נרכש בידי ד"ר הכט לשם הצבתו באודיטוריום שתכנן לבנות, שכן קיווה שהאודיטוריום שיתווסף למוזיאון ישמש מרכז לאירועי תרבות, שיהווה השלמה לאווירה המיוחדת ולאופי המיוחד של המוזיאון, המשלב ארכאולוגיה ואמנות.

מרכז מחקר ולימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון משמש מרכז לימוד ומחקר לסטודנטים ולסגל האקדמאי ומרכז לימודים והעשרה בתחומי הארכאולוגיה, האמנות, המקרא וההיסטוריה לתלמידי בתי ספר, חיילים, גמלאים, מורים וגורמים נוספים בקהילה. המוזיאון עורך תחרות שנתית בתחומי האמנויות הפלסטיות, המיועדת לתלמידי תיכון במחוז הצפון, לחיילים וחיילות בכל רחבי הארץ, ולסטודנטים בחוג לאמנות ומדור באוניברסיטת חיפה. קרן הכט מעניקה מלגות לזוכים בתחרות וכן מלגות לסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים בחוגים לארכאולוגיה, ציוויליזציות ימיות, מקרא, לימודי ארץ ישראל, תולדות עם ישראל ותולדות האמנות. המוזיאון מקיים כנסים, ימי עיון, השתלמויות והרצאות, מוציא לאור קטלוגים לתערוכות בארכאולוגיה ואמנות, ואת כתב-העת "מכמנים", המיועד למחקרים בארכאולוגיה ולפרסום חפצים מאוסף המוזיאון.

כתב עת מכמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון מפרסם כתב עת בשם "מכמנים" המשמש במה לפרסום חפצים נבחרים מאוסף המוזיאון, וכן במה לסוגיות שונות בארכאולוגיה של ארץ ישראל. כתב העת הוא מדעי ומפורסמים בו מאמרים בעברית ובאנגלית. למאמרים בעברית ניתן תקציר באנגלית ולמאמרים באנגלית תקציר בעברית. עד כה פורסמו 29 חוברות.

דרך הדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוזמת המוזיאון, הוקם בסמוך לאוניברסיטת חיפה אתר "דרך הדורות". האתר מצוי בשטח פארק הכרמל, מדרום לאוניברסיטה, ליד חורשת הארבעים.

את הרעיון הגה ד"ר הכט בשנת 1975 כפארק מוזיאוני שיכלול מבנים משוחזרים אותנטיים. אל הפארק הועברו מבנים קדומים שעמדו בפני סכנת הרס, ביניהם מבני מגורים וקבורה מרמת מטרד בנגב, אסמי תבואה ממצודה בנגב מתקופת הברזל ובתי בד מקסטרא הקדומה שבמורדות המערביים של חיפה. שביל משולט מוביל בין המבנים.

הכניסה לדרך הדורות היא מכביש 672. לבאים מחיפה, פניה ראשונה שמאלה לאחר האוניברסיטה.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2020 עמד המוזיאון במרכז שערורייה לאחר שהנהלת המוזיאון ביטלה "אירוח שיח אמן" עם האמן סאהר מיערי, עקב היותו אמן פלסטיני.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל חכלילי, מוזיאון ראובן ועדית הכט באוניברסיטת חיפה, בתוך: אריאל, גיליון 37–39: חיפה ואתריה, עמ' 147–150

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאון הכט בוויקישיתוף