אבן רושד

אבן רושד
ابن رشد

דיוקן דמיוני של אבן רושד ב"אסכולת אתונה" לרפאל.
לידה	1126 קורדובה, מוראביטון
פטירה	1198 (בגיל 72 בערך) מרקש, אל-מוואחידון
שם לידה	أبو الوليد محمد بن أحمد بن محمد بن رشد
השקפה דתית	אסלאם
זרם	אריסטוטליאניזם
תחומי עניין	פילוסופיה, תאולוגיה, לוגיקה, משפטים, מתמטיקה, רפואה, פיזיקה, אסטרונומיה
עיסוק	פילוסוף, שופט, מורה, אסטרונום, רופא, סופר
הושפע מ	אריסטו, אבן באג'ה
השפיע על	סכולסטיקה, תומאס אקווינס, אליהו דלמדיגו, ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה
יצירות ידועות	The Incoherence of the Incoherence, Bidayat al-Mujtahid, On the Harmony of Religions and Philosophy, Colliget

אִבְּן רוּשְד (ערבית, בשמו המלא: أبو الوليد محمد بن أحمد بن محمد بن أحمد بن أحمد بن رشد, אבּוּ אל-וליד מוּחמד אִבּן אחמד אִבּן רוּשְד, ידוע בשפות אירופיות בשם Averroes, אברואס; 1126 – 1198) היה רופא ופילוסוף מוסלמי, אשר השפיע רבות על הפילוסופיה האירופאית בימי הביניים. במערב מכנים אותו אבי הרציונליזם.

ביוגרפיה

מוחמד בן אחמד בן מוחמד בן רושד נולד ב-14 באפריל 1126 בקורדובה שבספרד. משפחתו הייתה ידועה בעיר בזכות שירותם הציבורי, במיוחד בתחום החוק והדת. סבו, אבו אל-וליד מוחמד היה השופט הראשי (קאדי) של קורדובה והאימאם של המסגד הגדול של קורדובה תחת המוראביטון. אביו, אבו אל-קאסם היה גם שופט ראשי עד שהמוראביטון הוחלפו על ידי המוואחידון בשנת 1146.

על פי הביוגרפים המסורתיים שלו, השכלתו של אבן רושד הייתה "מצוינת", כולל לימודי החדית' (מסורות הנביא מוחמד), משפטים, רפואה ותאולוגיה. הוא למד רפואה אצל אבו ג'עפר אבן הארון א-תורג'אלי , שלימד אותו כנראה גם פילוסופיה. וגם הכיר את עבודותיו של הפילוסוף אבן באג'ה (הידוע גם בשם Avempace), ואולי הכיר אותו באופן אישי או חונך על ידו. הוא הצטרף למפגש קבוע של פילוסופים, רופאים ומשוררים בסביליה שבו השתתפו הפילוסופים אבן טופייל ואבן זהר כמו גם הח'ליף העתידי אבו יוסף יעקוּבּ . הוא למד גם את תאולוגיית הכלאם של אסכולת האשעריה, שעליה מתח ביקורת בהמשך חייו. הביוגרף שלו במאה ה-13, אבן אל-אבאר , אמר עליו שהוא התעניין יותר בחקר החוק ועקרונותיו מאשר בחדית' והיה מוכשר במיוחד בתחום הח'ילאף (מחלוקות בפסיקה האיסלאמית). אבן אל-אבאר הזכיר גם את תחומי העניין שלו ב"מדעי הקדמונים", כנראה בהתייחס לפילוסופיה ולמדעים היווניים. היה מיודד עם הפילוסוף אבן טופייל שהמליץ עליו לפני המלך, כמחליפו בתפקיד הווזיר.

כתב שירים ונחשב לגדול במלומדי דורו. כתביו מקיפים את שטחי הרפואה, מדעי הטבע, פילוסופיה, משפטים, ומתמטיקה, אך בעיקר נתפרסם בפירושיו ובביקורתו על תורתו של אריסטו, שהחכמים בימי הביניים התייחסו אליה כמעט בחרדת קודש.

חיבוריו

בין חיבוריו העיקריים פירושים ל"המדינה" של אפלטון ולרוב ספרי אריסטו בנושאי רפואה, אסטרונומיה ומשפט, לרבות מאמרים על היחס בין פילוסופיה, דת וחברה. למרות הערצתו לאריסטו, הוא ראה בפילוסופיה יסוד זר לרוח האסלאם.^{[דרושה הבהרה]} פירושיו תורגמו ללטינית ולעברית והשפיעו על ה"אברואיסטים" (ממשיכי אבן רושד) הלטינים והיהודים.

כך למשל, טרחו יעקב אנטולי ורלב"ג לתרגם לעברית ולבאר את פירושו (הקצר) של אבן רושד לחמשת הספרים של תורת-ההגיון (האורגנון) לאריסטו, תחת הכותר "הגיון אבן רושד" (התרגום כולל את: ספר המבוא, המאמרות, המליצה, ההיקש והמופת).

פירושיו של אבן רושד לחיבוריו של אריסטו הופיעו בשלוש מתכונות שונות: [א'] גַ֫'אמִע – ביאור קצר שעניינו תקציר עמדותיו של אריסטו, [ב'] תַלְחִ֫'יס֗ – פירוש 'אמצעי' שעניינו פרפרזה מסוגננת של הרצאת דברי המקור בתוספת הערות פה ושם (לעיתים נקראה הגרסה הקצרה בכינוי 'הביאור האמצעי'); ובמקביל, [ג'] תַפְסִ֫יר או שַׁרְח – ביאור ארוך ומלא.

אבן רושד ידוע בחיבורו "תַהַ֫אפֻת א-תַּהַ֫אפֻת" (מפלת המפלה) כקונטרסט לספרו של אל-ע'זאלי (תַהַ֫אפֻת אל-פַלַ֫אסִפַה – מפלת הפילוסופים), שבו הוא מנסה ליישב את הסתירה שמציג אל-ע'זאלי בין הידע האלוהי שהועבר דרך הנביאים לבין התפיסה הפילוסופית. הוא טוען כי ההתפלספות לגיטימית ואף מוכיח את דבריו על סמך פסוקים בקוראן "האם לא יתבוננו אל מלכות השמים והארץ, ואל כל אשר ברא אלוהים" – ניתן להבין מדבר האל כי לא קיימת סתירה בין הפילוסופיה לפסוקי הקוראן.

לדידו, הפילוסופיה נועדה לשכבת העילית החברתית שכן היא זו שיכולה להשתמש בלוגיקה כדי לתמוך באמת הנכונה. השפעתו העמוקה של אבן רושד הייתה דווקא על הפילוסופיה הנוצרית-מערבית ולא על הדורות האסלאמים שאחריו וכמה מכּתביו תורגמו ללטינית.

חיבור עצמאי חשוב נוסף של אבן רושד הוא "מאמר נחרץ על ההרמוניה בין הדת לפילוסופיה" (فصل المقال في ما بين الحكمة و الشريعة من إتصال – פַסְ֗ל אל-מַקַ֫אל פי מא בַּיְן אל-חִ֫כְּמַה וַא-שּריעה מן אִתִּסַ֗֫אל). בחיבור קצר זה מתייחס רושד לקיומן של סוגיות הנדמות כשנויות במחלוקת בין דת האסלאם לבין הפילוסופיה (כוונתו בראש ובראשונה לפילוסופיה האריסטוטלית), ומבקש לטעון כי לאמיתו של דבר אין סתירה בין השתיים. זאת בעיקר משום שלטענתו לעיתים אין לקרוא את הקוראן בקריאה מילולית אלא יש להבין את הפסוקים במישור אחר. בחיבור זה קובע אבן רושד כי יש מוסלמים הראויים לכך, החייבים ללמוד פילוסופיה, ותחום זה צריך להיכלל כמדע איסלמי.

שיטתו הפילוסופית

פסלו של אבן רושד בקורדובה, ספרד

Colliget

אבן רושד ניסה ליישב בין המערכת הפילוסופית של אריסטו לבין האסלאם. לדעתו, אין סתירה בין הדת לבין הפילוסופיה, אלא הן שתיהן דרכים שונות להגעה לאותה האמת. אך הוא היה נאמן למורשת האריסטוטלית, ותקף את אבן סינא שהכניס למשנתו הפילוסופית רכיבים מן הכלאם כדי לאחד אותה עם הדת. הוא האמין בנצחיותו של היקום, כדעתו של אריסטו, וגם טען, בעקבותיו של אבן באג'ה שאותו העריץ, ובניגוד לאבן סינא, שהנשמה מורכבת משני חלקים, אחד אישי ואחד אלוהי; בעוד שהאישי אינו נצחי, כל בני האדם חולקים ברמה הבסיסית את אותה הנשמה.

נצחיותו של העולם הייתה קשורה גם בהכרחיותם של חוקי הטבע שאינם משתנים לעולם. ככל הנראה, אבן רושד דגל בדטרמיניזם.

ראו גם

• אבן סינא
• אבן אל-היית'ם
• תור הזהב של האסלאם

לקריאה נוספת

• אבו רשד, פירוש לספר "המדינה" לאפלטון, הוצאת אִדרא, 2023

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבן רושד בוויקישיתוף

• ג'יימס א' אורמסון (עורך), בן-עמי שרפשטיין (עורך המהדורה העברית), אבן רושד, בספר "פילוסופיה" באתר מט"ח
• אבן רושד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דניס אוורביי, האמונה באל אחד מתחזקת בלב כל מי שלומדים אנטומיה, אמר אבן רושד, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001
• מחמד אבן רשד (1126-1198), דף שער בספרייה הלאומית
• כתבי אבן רושד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)