מוטי בהרב
| |
| לידה |
12 במרץ 1941  |
|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1990 (בגיל 49) |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1965 |
  | |
מרדכי (מוטי) בהרב (12 במרץ 1941 – 27 במרץ 1990) היה משורר, שחקן, מחזאי, במאי, מבקר ספרות ומורה לדרמה ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לחיים ושושנה בהרב בכפר אז"ר. למד וגדל במושבים תלמי אלעזר וחרות. השלים את לימודיו התיכוניים במקווה ישראל. לאחר מכן התגייס ללהקת גייסות השריון, שם החל בפעילותו כשחקן ובמאי. עם תום שירותו הצבאי למד בחוגים לספרות עברית ולתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא אף ערך אז, במשך זמן קצר, את העלון המקומי של מושב חרות.
עם תום לימודיו באוניברסיטה התחתן, נסע לניו יורק, להשלמת לימודי התיאטרון שלו והתגרש. ארבע שנים שהה בניו יורק (1966 - 1970) שם השתלם באולפן השחקנים, בהדרכתו של לי סטרסברג, הוא אף שיחק ב-15 הצגות שהועלו באוף-אוף ברודוויי, וכשנה וחצי שיחק בהצגות של התיאטרון הנסיוני "לה מאמא" עד שובו ארצה. בנוסף הקים בעיר תיאטרון עברי, בו הצגו מחזות של כותבים ישראלים[1].
עם השנים פיתח בהרב פעילות אמנותית נרחבת. הוא כתב וביים כ-15 תסכיתים לרדיו, הדריך בחוגים לדרמה, שיחק בסרטים וכתב ופרסם את שיריו בכתבי עת ובספרים. בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים היה עורך מדור הספרות בגלי צה"ל, ובמסגרת עבודתו ראיין לרדיו סופרים ומשוררים צעירים.
בשנת 1971 השתתף במחזה "הבכחאי" שעלה בתיאטרון הקאמרי, טרגדיה יוונית מאת אוריפידס, שאותו תרגם ועיבד אריה זקס[2].
בשנת 1973 השתתף במחזה "תמונות במבוא" מאת שון או'קייסי ב"הבימה", בתרגום רונית לנטין ובבימויו של לואי לנטין[3].
בשנת 1974 כתב וביים את המחזה הראשון שלו, "יום אחד לפני", שעלה באולם "הבימרתף" של "הבימה", בו השתתפו מנחם עיני, יוסי וירז'נסקי ויאיר רובין. עלילת המחזה מתרחשת ברובה בדירה אחת בתל אביב, ונסובה סביב שימוש בסמים, באותה השנה שיחק בסרט התנכי "סיפור יעקב ויוסף" שצולם בישראל, בסרט גילם את אחד מבניו של יעקב.[4]. בשנת 1979 כתב מעין מחזה המשך בשם "צפרדעים", שגם עסק בנגע הסמים[5].
בשנת 1977 כתב וביים תסכית רדיו בגלי צה"ל, על פי ספרה של חנה גרין, "מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים". התסכית זכה בפרס רשות השידור, באותה השנה שיחק בסרטו של מנחם גולן, מבצע יונתן.[6]
בשנת 1979 שיחק בסרט האמריקאי ישו(אנ') על חייו של ישו שצולם בישראל, בתפקיד שמעון מקירנה[7]. באותה שנה נערך לכבוד צאת ספרו מופע חגיגי בתיאטרון צוותא. המופע נקרא "שעת מרעה" (כשם הספר) במופע הושרו שיריו שהולחנו ועובדו בידי שפי ישי והרכב מיוחד שכלל מלבד שפי גם את דויד ברוזה טליה ברוזה דפנה ארמוני ונגנים מלווים. הערב הוקלט ושודר בגלי צה"ל[8].
בשנת 1981 בהרב היה בין יוצרי סדרת הטלוויזיה של הטלוויזיה הלימודית על ראשית ההתיישבות בארץ, "ארץ מולדת", ואף השתתף בה כשחקן. הסדרה שודרה בשידורים חוזרים במהלך שנות ה-80 וה-90.
בשנת 1983 כתב וביים את המחזה "החוג לדרמה", שחלק משחקניו היו שחקנים חובבים בתיאטרון קהילתי שניהל בבית דגן[9]. עד יוני 1986 עלתה ההצגה 400 פעמים, עם צוות שחקנים מתחלף[10].
בתחילת 1984 עלה בהבימה המחזה "סנג'ר" שכתב בבימוי מיקי גורביץ, סיפור צעירים בשכונות מצוקה, המבקשים להשתחרר מחרדת הקיום היום-יומית, והופכים טרף קל לסוחר-הסמים השכונתי[11]. בסוף אותה שנה עלה בתיאטרון באר שבע המחזה "ברכה" שכתב. במרכז המחזה נמצאת בחורה בשם ברכה לוין, יורדת ישראלית טריה בניו־יורק, שמעמידה פנים שהיא אלמנת מלחמה עבור גיוס כספים למען המגבית היהודית[12]. באותה השנה שיחק בסדרת הטלוויזיה "אנשים במיל", שביים אנטואן סאלח בערוץ הראשון[13].
בסוף 1986 הקים בהרב את "תיאטרון חזית", בו עלו מחזותיו "החוג לדרמה" וגרסה חדשה של "סנג'ר" בימויו[14]. את המחזות העלה התיאטרון מאות פעמים בערי הפריפריה[15].
באוקטובר 1987 העלה בפסטיבל עכו מחזה שכתב וביים, "עזתים", על פועלים מעזה הבאים לעבוד בתל אביב וגרים בבניין נטוש[16]. המחזה עלה אחר כך במסגרת "תיאטרון חזית".
מוטי בהרב נפטר בגיל 49 ממחלת הסרטן, והובא למנוחות במושב חרות בגוש תל מונד, שבו גדל[17].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי שירה
- אלפיים שנה בלי שירי אהבה, שירים, תל אביב, 1975.
- בשכנות כמעט טובה, שירים 1981, תל אביב 1981.
- ובהם דגים יאמרו אהבה, שירים, תל אביב, עקד, 1971.
- שעת מרעה, שירים, תל אביב, 1977.
- מסעי הקדש שלי 1973, שירים, תל אביב, 1973.
- כפרי, שירים, ספרית פועלים, תל אביב, 1990.
מחזות שיצאו לאור
- צפרדעים, מחזה-על פי "יום אחד לפני", כתיבה ובמוי - מוטי בהרב, תיאטרון בית-הובן, תל אביב.
- החוג לדרמה, מוטי בהרב, עם מבוא מאת שולמית אלבק, תל אביב, 1983.
מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יום אחד לפני, הבימרתף, אפריל 1974.
- צפרדעים, הוצג בצוותא, 1978. ביים מוטי בהרב.
- החוג לדרמה, התיאטרון לילדים ולנוער 1982; בבימויו בתיאטרון חזית, 1985
- סנג'ר, הוצג בהבימה, ינואר 1984. במאי מיקי גורביץ', מוזיקה שפי ישי; בבימויו בתיאטרון חזית, 1987
- ברכה, הוצג בהתיאטרון העירוני באר שבע, בבימויו של תום לוי, 1984
- עזתים, פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, 1987
סרטים וסדרות בהם שיחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדם - סרט ישראלי - 1973
- מבצע יונתן - סרט ישראלי - 1977
- סיפור יעקב ויוסף - סרט תנכ"י - 1974
- ישו - סרט קולנוע - 1979
- ארץ מולדת - סדרת טלוויזיה - 1981
- אנשים במיל'- סדרת טלוויזיה - 1984
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובי נסים, "חלוץ רחוק מביצות", על המשמר, 11 בינואר 1991, עמ' 19. על: מוטי בהרב, כפרי (שירים) (תל אביב : ספרית הפועלים, תשנ"א, 1990).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוטי בהרב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מוטי בהרב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מוטי בהרב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
מוטי בהרב, באתר MusicBrainz (באנגלית)- מוטי בהרב, דף שער בספרייה הלאומית
- מוטי בהרב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- מוטי בהרב, בארכיון הבימה
- מוטי בהרב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מוטי בהרב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- זה היה טבעי ביותה הלילה הזה, על המשמר, 2 ביולי 1965 - שיר שפרסם ב-1965
- ענת מידן, לחסל את המפלצת, חדשות, 9 בפברואר 1990 -ריאיון אחרון שהעניק לפני מותו
- חיים נגיד, מוטי בהרב ז"ל, מעריב, 28 במרץ 1990
- גבריאל מוקד, עם מוטי בהרב, מעריב, 30 במרץ 1990
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אופנה חדשה בניו-יורק, "העולם הזה", גיליון 1716 מ-22 ביולי 1970, עמוד 28
- ^ סטאפן גלברט, "הבכחאי" כטואגדיה מודרנית, על המשמר, 3 בפברואר 1971
עדית זרטל, זקס נגד אוריפידס, דבר, 15 במרץ 1971
דב בר-ניר, בכורת השבוע - "הבכחאי" בקאמרי, על המשמר, 15 במרץ 1971
גדעון אפרת, התתלה וסוף ללא אמצע ראוי, למרחב, 19 במרץ 1971 - ^ נורה פן, ג'וני צריך לעשות דברים בשביל עצמו, מעריב, 22 באוגוסט 1973
- ^ ורדה צ'צ'יק, "יום אחד לפני", על המשמר, 22 במאי 1974
- ^ יעקב בר-און, "הצפרדעים" נגד נגע הסמים, מעריב, 25 במרץ 1979
- ^ נעמי גל, סכיזופרניה וצרות אחרות, מעריב, 6 בינואר 1977
- ^ חגי לוי, הבשורה על־פי היימן, חדשות, 19 באפריל 1990
- ^ שבת - מוטי בהרב - גל"צ 12:05, מעריב, 13 בנובמבר 1980
- ^ שוש אביגל, כאסח!, כותרת ראשית, 2 בפברואר 1983
- ^ ירון פריד, 400 הצגות ל"חוג לדרמה". חמישי בערב. האסם המחודש, תל־אביב, חדשות, 22 ביוני 1986
- ^ שוש אביגל, תיאטרון כמרכז גמילה, כותרת ראשית, 18 בינואר 1984
- ^ שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - רלוונטיות עם כל דבר, כותרת ראשית, 9 באוקטובר 1984
- ^ דורון רוזנבלום, ביקורת - "דפ"ר שלוש" - 'אנשים במיל', כותרת ראשית, 12 בספטמבר 1984
- ^ מוטי בהרב הקים תיאטרון חדש, מעריב, 25 בנובמבר 1986
- ^ עירית נחמני, בשנה הבאה במגזר הערבי, חדשות, 22 ביוני 1988
- ^ יוסי עוזרד, פסטיבל עכו - שואבי מים וחוטב־ עצים "עזתים", מחזה ובימוי מוטי בהרב; תאורה ג׳ודי קופפרמן, חדשות, 12 באוקטובר 1987
- ^ מוטי בהרב מת, חדשות, 28 במרץ 1990
- משוררים ישראלים
- משוררים כותבי עברית
- משוררים ששיריהם הולחנו
- שחקני תיאטרון ישראלים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- במאי תיאטרון ישראלים
- בוגרי בית הספר החקלאי מקוה ישראל
- חברי להקת גייסות השריון
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב: החוג לתיאטרון
- חרות (מושב): אישים
- ישראלים שנפטרו מסרטן
- ישראלים שנולדו ב-1941
- ישראלים שנפטרו ב-1990