מוסטפא כבהא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסטפא כבהא
مصطفى كبها
לידה 28 בנובמבר 1962 (בן 61)
אום אל-קוטוף, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה של המזרח התיכון, ספרות ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ישראל גרשוני עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה הפתוחה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Palestine Award for Social Studies and Humanities (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוסטפא כבהאערבית: مصطفى كبها; נולד ב-28 בנובמבר 1962) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה ונשיא האקדמיה ללשון הערבית.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסטפא דאווד כבהא נולד בכפר אום אל-קוטוף במשולש, בפתחו המערבי של ואדי עארה. בן למשפחת כבהא שלה שושלת יוחסין מן המאה השביעית, שתושבי הכפר כולו משתייכים אליה. למד בבית הספר התיכון החקלאי "ימה".

כבהא עשה את חוק לימודיו באוניברסיטת תל אביב. בשנים 19811984 למד לתואר ראשון במחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון וערבית. בין השנים 1984–1987 למד לתואר שני בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, נושא התזה שלו היה: "מלחמת ההתשה כפי שהיא משתקפת במקורות המצריים", העבודה יצאה בתור ספר. בשנים 19861992 שימש כמורה להיסטוריה ולספרות ערבית בבית הספר התיכון "יפיע". את לימודי הדוקטורט עשה בשנים 19931996 בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, תחת הנחייתו של פרופסור ישראל גרשוני. נושא התזה היה: "תפקיד העיתונות והשיח העיתונאי במאבק הלאומי הערבי פלסטיני 1939-1929". בין השנים 1996–2002 היה ממעצבי תוכנית הלימודים בהיסטוריה ומתאם בתוכנית אימוני מורי ההיסטוריה במחלקה לתוכניות לימודים של משרד החינוך. הורה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל. שימש כמרצה במחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון בשנים 20042007. מוסטפא כבהא חוקר באוניברסיטה הפתוחה החל משנת 1992 ומשמש חבר סגל בכיר החל משנת 2004. ביוני 2011 התמנה לפרופסור חבר ובשנת 2019 לפרופסור מן המניין.

בספטמבר 2021 מונה לנשיא האקדמיה ללשון הערבית.

מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרב אל אסתנזאף: מלחמת ההתשה בראי המקורות המצריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו לתואר השני של מוסטפא כבהא שיצאה בתור ספר היא ייחודית מסוגה. כבהא נסע למצרים וראיין עיתונאים בכירים ואת מפקד הצבא במלחמה. ראשוניותה של העבודה נעוצה בכך שמלחמת ההתשה הוצנעה משני הצדדים הן הישראלי והן המצרי, אך בעיקר המצרי. זאת מכיוון שהמלחמה התרחשה בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, ארכה שלוש שנים וגבתה אבדות קשות ביותר משני הצדדים.

כבהא ראיין את מפקד הצבא במלחמה מוחמד פאוזי. כמו כן ראיין את מוחמד חסנין הייכל, שהיה ממעצבי דעת הקהל במצרים, ונחשב לעיתונאי המצרי הגדול ביותר בכל הזמנים, שהיה איש סודו ויד ימינו של גמאל עבד אל נאצר, והוא מחזיק כיום ב-600,000 מסמכים מתקופת נאצר.

עיתונות בעין הסערה: העיתונות הפלסטינית כמכשיר לעיצוב דעת קהל 1939-1929[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה, שראה אור הן בעברית והן באנגלית, מבוסס על עבודת הדוקטורט של מוסטפא כבהא. הספר בודק את יכולתה של העיתונות לתפקד ככלי מעצב דעת קהל, במקרה של עם הנאבק למען עצמאות. במקרה הפלסטיני זהו מאבק כפול: גם נגד הבריטים וגם נגד היישוב היהודי. מוסד העיתונות הפלסטינית התחיל להתהוות בסוף המאה ה-19, כשהעיתון הפלסטיני הראשון יצא בשנת 1876. שיא שגשוגה של העיתונות היה בתקופת השביתה הגדולה של אפריל-אוקטובר 1936, היה זה הכלי המשפיע ביותר שהכתיב הלך רוח הן להנהגה והן להמונים. כשישים עיתונים שונים הופיעו בתקופת המנדט, ביניהם 11 יומונים, שישה מהם ביפו לבדה. היום האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל היא במספר דומה ומופיע רק יומון אחד ושבעה שבועונים. ב-1948 נחרבה העיתונות הפלסטינית לחלוטין, עם הריסת המרכזים האורבניים הפלסטינים.

מחקרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסטפא כבהא חקר את תרומת היהודים המזרחים לשיח בשפה הערבית בארץ. הוא כתב מאמר על תרומתם לאחר 1948 לשימור השפה הערבית כשפה חיה. המזרחים תרמו רבות לתחיית השיח בשפה הערבית.

הוא פרסם מאמר ביחד עם פרופסור חגי ארליך על השיח בין הקבוצות המוסלמיות השונות בעולם, בהקשר של הגדרת האסלאם וראיית האחר. הם לקחו שתי קבוצות: והאביה ואלאחבש, שלהן סניפים בכל רחבי העולם ומנסים לבדוק זאת דרכן.

כמו כן כתב ביחד עם נחום קרלינסקי על הפרדסנות הפלסטינית מ-1850 עד 1948 ועם פרופסור דן כספי על תקשורת ערבית מ-1948 ועד היום.

כבהא עוסק מזה עשר שנים במחקר גנאלוגי של מיפוי המשפחות הערביות בארץ.

מבחר ספרים ומונוגרפיות שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חרב אל-אסתנזאף: מלחמת ההתשה בראי המקורות המצריים/ מוסטפא כבהא. אפעל: יד טבנקין, מכון ישראל גלילי לחקר מדיניות ההתיישבות, הביטחון והחוץ; אוניברסיטת תל אביב, 1995.
  • פליטים בארצם: פליטים פנימיים במדינת ישראל 2006-1948/ (סקירות על הערבים בישראל; מספר 20) מוסטפא כבהא, רונית ברזילי. גבעת חביבה: המכון לחקר השלום, תשנ"ז 1996.
  • עיתונות בעין הסערה: העיתונות הפלסטינית כמכשיר לעיצוב דעת קהל 1929-1939/ מוסטפא כבהא. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשס"ד 2004.
  • העיתונות הערבית בישראל 1984–2006 כמכשיר לעיצוב זהות חדשה/ (התקשורת המגזרית בישראל; מספר 5) מוסטפא כבהא. תל אביב: מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גורדון 2006.
  • בין חזון למציאות : מסמכי החזון של הערבים בישראל 2007-2006 / עורכים - שרה אוסצקי-לזר, מוסטפא כבהא. ירושלים : הפורום להסכמה אזרחית, תשס"ח 2008.
  • הפלסטינים עם בפזורתו, יחידה 6 בסדרה "המזרח התיכון בימינו", האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוסטפא כבהא בוויקישיתוף