מוסיה בוגרשוב
 | |
| לידה | האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 2000 ב' באדר ב' תש"ס הרצליה, ישראל  |
| מקום לימודים |
הגימנסיה העברית "הרצליה" |
| תחום יצירה | ציור |
  | |
מוסיה בוגרשוב (2000-1903ׂ) הייתה ציירת שהשתתפה בכמה תערוכות חשובות בשנות ה-20 של המאה ה-20, בין היתר בשתי התערוכות בצריף "האהל" בתל אביב שנערכו בין השנים 1926–1928 ונתפסו כאירוע מכונן באמנות הישראלית וסימנו את מעבר המרכז האמנותי מירושלים לתל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסיה נולדה ברוסיה ועלתה ארצה עם הוריה ב-1906. אחותה הצעירה, רחל נולדה כבר בתל אביב-יפו. זמן קצר לאחר מכן מתה אמן במהלך הריונה השלישי, והבנות נותרו יתומות. אביהן, ד"ר חיים בוגרשוב (1876-1963), שהיה ממייסדי גימנסיה הרצליה, התחתן בשנית. המשפחה גרה מאחורי הגימנסיה, ברחוב מונטפיורי 6 (היום מגדל שלום), ובחופשות הקיץ נהגו הבנות לבלות בעין גנים, אצל אחי אביהן, שם היה לו משק חקלאי. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נידון האב למוות על ידי הטורקים בגלל פעילות ציונית (אף כי הסיבה הרשמית הייתה שכלא נער ערבי) ונאלץ לברוח עם משפחתו לקהיר, שם פתח בית ספר עברי. כאשר איים הקונסול הרוסי בקהיר לגייס אותו לצבא, ברחה המשפחה לברצלונה ואחר כך למדריד, שם חיו עד תום המלחמה, אז שבו בני המשפחה ארצה, והבנות השלימו את לימודיהן בגימנסיה הרצליה. [1]
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1922 נסעה מוסיה בוגרשוב לפריז, שם למדה ציור אצל אותון פרייז (Othon Friesz) (1879-1949) - אמן-צייר צרפתי פוביסט ידוע. באותה תקופה למדו בפריז ציונה תג'ר, חברתן הקרובה של האחיות, וחנה אורלוף, מכרה של המשפחה. לפרנסתה עבדה מוסיה אצל מארי ואסילייבה (Vassilieva), ציירת, פסלת ומעצבת תיאטרון רוסייה, שהתפרנסה מיצירת בובות, אותן מוסיה הייתה צובעת.
את יצירותיה הציגה מוסיה בסלונים בפריז, הן בסלון העצמאיים והן בסלון הסתיו, ושמה מופיע באנציקלופדיה לאמנים צרפתיים Bénézit[2] (תחת הכותרת "אסכולה פלשתינאית"). היא העריצה את ההרמוניה הצבעונית בציור הצרפתי, ומעל לכל את פול סזאן. אף על פי ששהתה בפריז בתקופה שבה התפתח הסוריאליזם, תפיסתם לא עניינה אותה כלל, וסגנונה קרוב לאימפרסיוניזם ולפוביזם.
מוסיה חזרה ארצה, והציגה בתערוכת "מגדל דוד" ובתערוכות שהתקיימו בצריף ה"אהל" בשנים 1927 ו-1928.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1928 התחתנה עם הרופא ברוך מני, יליד חברון שלמד בברלין וחזר ארצה. היא הצטרפה לבעלה, שנסע לעבוד בקהיר כרופא חצר המלוכה, ושם חיו עד 1948. במשך הזמן איבדה בוגרשוב את הדחף לצייר והפכה ל"ציירת של סופי-שבוע", כדברי בנה, למרות כישרונה הרב.
מוסיה נפטרה ב-9 במרץ 2000 - ב' באדר ב' תש"ס ונטמנה ב-10 במרץ 2000 - ג' באדר ב' תש"ס בבית הקברות הישן בהרצליה.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרקוס, רות (עורכת), נשים יוצרות באמנות הישראלית 1970-1920, תל אביב: סדרת מגדרים, הקיבוץ המאוחד, 2008.
- קדר, דורית, מודרניזם יחסי. על המשמר, 9 בפברואר 1987, עמ' 10.
- רובין, כרמלה (אוצרת), תערוכת אמנים מודרניים, שיחזור התערוכה והקטלוג של תערוכות האוהל, תל אביב: בית ראובן, 1986.
- שבא, שלמה, לצייר ארץ כמולדת: סיפורו של דור האמנים הראשון. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ב 1992.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תאריך ומקום פטירה
- ^ Bénézit, E. (Emmanuel), 1854-1920 Bénézit, E. (Emmanuel), 1854-1920, Dictionnaire critique et documentaire des peintres, sculpteurs, dessinateurs et graveurs de tous les temps et de tous les pays / par un groupe d'ecrivains specialistes francais et etrangers
- ^ תאריך ומקום קבורה