מועדון

חדר ההסבה במועדון Savile, לונדון

בית קפה בלונדון, ציור מהמאה ה-17

מועדון גברים, ציור של ג'וסף היימור, בערך 1730

מועדון הוא התאגדות של קבוצת אנשים שחולקים עניין משותף או מטרה משותפת. קיימים מועדונים לתחביבים, לספורט, לפעילויות חברתיות, פוליטיות או דתיות וכדומה.

היסטוריה

המועדונים הראשונים שהתקיימו בצורה המוכרת כיום, היו באנגליה, ושימשו להתקבצות במרווחי זמן קבועים כדי לסעוד או לשתות יחד. האזכור המוקדם ביותר לכזה מועדון הוא של המשורר האנגלי תומאס הוקלבה (Thomas Hoccleve;‏ 1368–1426) שסיפר על "מושב החברה הטובה", בו היה חבר. ב-1659 כתב ג'ון אוברי (John Aubrey;‏ 1626-1697) על מועדון כזה תוך שימוש במילה מועדון (Club).
בתקופה מאוחרת יותר, אחד המועדונים הידועים ביותר היה בלונדון ונקרא על שם רחוב ברד (Bread Street) בו נפגשו חבריו ב"פונדק בת הים" ביום שישי הראשון בכל חודש. ג'ון סלדן, ג'ון דאן, ג'ון פלטצ'ר ופרנסיס בומונט ואולי גם ויליאם שייקספיר ווולטר ראלי. מועדון דומה נוסד בלונדון על ידי בן ג'ונסון ב"פונדק השטן".

עם התרחבות תפוצת בתי הקפה באירופה, באמצע המאה ה-17, החלו גם המועדונים להיות נפוצים יותר. הם התקיימו בעיקר למטרות חוגים ספרותיים, פוליטיים וחוגי דיבייט. המאפיינים של המועדונים ההם היו: אי קיום קשר כספי בין החברים וכל חבר היה אחראי לשלם על ההוצאות הקשורות בו, ומאפיין נוסף היה אי החזקת מבנה לצורך המפגשים, או אף קביעת מקום קבוע, אם כי מועדונים רבים נהגו להיפגש בבית קפה או פונדק מסוימים. מועדונים ובתי קפה אלה הפכו במהרה למקלט לשערוריות שונות וב-1675 הורה צ'ארלס השני, מלך אנגליה על סגירת בתי הקפה ברחבי הממלכה בגלל פגיעתם לשלום ולשלווה ברחבי הממלכה. ההוראה לא התקבלה בעין יפה על ידי הציבור והיא בוטלה לאחר זמן לא רב. בימי שלטונה של אן, מלכת בריטניה היו מועדוני בית הקפה חלק חשוב בחיי החברה של אנגליה.

במאה ה-18 וה-19 התפתחו המועדונים האנגלים לשני כיוונים. סוג אחד הפך למועדון בעל מבנה קבע שירש את תחום הדיור מהפונדק הוותיק. במועדון מסוג זה התגוררו חברים קבועים, שאורח חייהם גרם להם לחיות בערים שונות רוב השנה והם חזרו לעיר המרכזית לתקופה מסוימת. חברי מועדון אלו היו בדרך כלל קציני צבא וצי, עורכי דין, שופטים, חברי פרלמנט ואנשי ממשל שנסעו בין ערי האימפריה הבריטית. אלו התפתחו למועדונים הידועים בשם הכולל "מועדון גברים" (Gentlemen's club) כיוון שהם היו מיועדים לגברים בלבד. המועדון היה מיועד גם למקומיים והעניק לגברים הרווקים תחליף לבית המשפחה, אם מפאת ריחוק ואם כדי להתנתק לזמן מה מהשגרה היומיומית, יתרון שמשך אליו גם גברים נשואים. הפעילות במועדונים אלו כללו מלבד מגורים, בעיקר בסיס לפעילות חברתית כגון עישון משותף, רכילות, קריאת ספרים ועיתונים, משחקי קלפים והחלפת דעות.

בשלב מסוים הייתה חברות במועדון מעין מעמד חברתי וכל גבר שהחשיב את עצמו ג'נטלמן, שאף להתקבל למועדון כזה. כתוצאה מכך, גדל הביקוש לחברות במועדונים ונוצרו תנאי הצטרפות שיש לעמוד בהם כדי להתקבל כחבר. כך נוצרו מעמדות של מועדונים שבסופו של דבר יכל כל אדם למצוא לעצמו מקום באחד מהם, בהתאם למעמדו ולקשריו החברתיים. תופעה זו התרחבה כל כך, עד שיצרה מילה באנגלית כדי לתאר אדם שלא יכול להתקבל לשום מועדון - "Unclubbable", מילה שמשמשת בהוראתה הכללית לתאר אדם שאינו מקובל חברתית. כחלק מתנאי הקבלה של מועדונים מיוחדים או יוקרתיים ניתן למצוא את קריטריון הקבלה של "המועדון הקלדוני" בלונדון שמאפשר רק לאנשים בעלי זיקה ברורה לסקוטלנד להתקבל אליו. מועדון המטיילים בלונדון קבע שרק אנשים שנסעו מחוץ לאיים הבריטיים למרחק 500 מיל בקו ישר, יכולים להצטרף אליו. באוניברסיטאות קיימים מועדונים שחברים בהם רק תלמידים בהווה ובעבר. מועדונים אחרים שרוצים לשמור על רמת החברים בהם, נוהגים לגבות דמי חבר גבוהים או לספק ביוקר את השירותים הקיימים בהם.
מועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר של סופרים אנגלים או כאלו העוסקים באנגלים, כגון מועדון הפיקוויקים, מסביב לעולם בשמונים יום, ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג. וודהאוס.

הסוג השני שהתפתח באותה עת, היה מועדון חברתי שבו חברים בעלי עניין או תחביב משותף התכנסו במועדים קבועים, לא תמיד במבנה מיוחד. מועדונים כאלו היו לאתלטיקה, ספורט ובילוי, טיפוס הרים (בעיקר הרי האלפים), שחמט, יאכטות ועוד. מועדונים אחרים מסוג זה היו מועדונים ספרותיים, מוזיקאים ואמנותיים.

המועדון התפשט תחילה ברחבי הארצות דוברות האנגלית כדוגמת סקוטלנד שבה מרבית חברי ההשכלה הסקוטית היו חברי "מועדון הפוקר" שבאדינבורו. בארצות הברית נוסדו מועדונים לאחר מלחמת העצמאות, כשהראשון שבהם היה Hoboken Turtle Club, שקיים עד היום בניו ג'רזי. בהודו ובפקיסטן נקראים מועדונים אלו ג'ימאקאנה (Gymkhana). באירופה עצמה הוקמו מועדונים, בעיקר פוליטיים, במאה ה-19 באוסטריה, בגרמניה ובצרפת. בצרפת הם צברו כח רב לאחר המהפכה הצרפתית והיו למייסדיהן של תנועות כגון המועדון היעקוביני.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מועדון בוויקישיתוף

• מועדונים, דף שער בספרייה הלאומית