מועדונית משפחתית
מועדונית משפחתית היא מסגרת חינוכית משלימה לטיפול כוללני, אליה מגיעים אחרי שעות הלימודים תלמידים בגילאי 5–13 עם חסך סביבתי ופוטנציאל שכלי תקין, ממשפחות רב בעייתיות וממשפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך[1].
בישראל פועלות כ-400 מועדוניות מהן 320 פועלות בשיתוף משרד החינוך ומשרד הרווחה. המועדוניות משרתות כ-6,000 ילדים מ-168 רשויות בארץ[2].
הילדים מקבלים במועדונית ארוחה אחת או שתי ארוחות חמות (צהריים וערב), יחס חם, עזרה בהכנת שיעורי הבית, אוזן קשבת וכן נהנים מפעילות כגון: הרצאות, חוגים ומשחקים.
המועדונית מיועדת לתת לילדים השוהים בה סביבה מטפחת ומטפלת במודל משפחתי, להרחיק אותם מהרחוב ולהשלים חסכים וחוסרים מבלי לנתק את הילד ממשפחתו[3]. יעדים נוספים של המועדוניות כוללים קידום מיומנויות למידה של הילדים, צמצום חוסר מוכנות של ילדים צעירים לכיתה א' וכן צמצום מספרי הפעוטות שמצויים בסיכון התפתחותי[1].
פעילות הטיפוח נעשית בתיאום מקצועי עם שירותי הרווחה והחינוך ביישוב, בשאיפה לשיתוף פעולה עם משפחותיהם של הילדים.
המועדונית היא מסגרת משלימת בית ובית ספר, המביאה לשינוי משמעותי באמצעות השקעה אינטנסיבית, באינטראקציה של ילדים עם מבוגרים ועם בני גילם, שיפור הישגים לימודיים ושילוב הילד בתוכניות טיפול שונות בתחומי תפקוד שונים. צוות המועדוניות מקיים קשר מתמיד עם מורי ומחנכי הילדים ועוקבים אחר התקדמותו ובעיותיו של הילד בבית הספר. כמו כן מבקר הצוות בבתי הילדים ויוצר קשר שוטף עם ההורים.
המועדוניות פועלות בחסות אגף שח"ר של משרד החינוך. במועדוניות מועסק צוות מקצועי, הכולל עובדים סוציאליים, עובדי הוראה, מדריכים טיפוליים ועוד. ילדים מופנים למועדוניות על פי קריטריונים הכוללים מצב כלכלי ומצב משפחתי של ההורים ומצב בלימודים של הילד. ההחלטה על קבלתם היא באמצעות ועדה הכוללת אנשי מקצוע בתחום החינוך והשירות הפסיכולוגי.
קיימים מספר סוגי מועדוניות. מועדוניות אינטנסיביות הן מסגרות המשותפות למשרד העבודה ולמשרד החינוך לגילי 6–12, בהן פועלים גם קב"ס ומנחה חינוכי. מועדוניות לא אינטנסיביות הן מסגרות לגילים 6–12. מועדוניות לגיל הרך הן מסגרות ייעודיות לילדים צעירים בין הגילים 3–6. כמו כן, קיימות מועדוניות ביתיות לגילים 3–10 בחלוקה לקבוצות, בכל מועדונית חמישה ילדים שזקוקים למסגרות מצומצמות יותר מן המועדוניות הרגילות[4].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כפיר, ד. ושפירא, ר. (1987). מועדונית משפחתית בקהילה - מסגרת חינוך משלימה למשפחות במצוקה ולבית הספר. חברה ורווחה, ח', עמ' 168–180.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מועדוניות משפחתיות משותפות, באתר התכנית הלאומית לילדים בסיכון, משרד העבודה
- ^ מועדוניות, באתר אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך
- ^ הקמת מערך משוב בקרב המועדוניות המשפחתיות המשותפות, באתר משרד החינוך, הקטלוג החינוכי
- ^ ילדים ונוער בסיכון, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
