מועצה אזורית אשכול

מועצה אזורית אשכול
מפה של המועצה האזורית אשכול. היישובים המסומנים במפה בשמות "חלוצית 1" ו-"חלוצית 4" הם בני נצרים ונווה, בהתאמה.
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 32
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 5
ראש המועצה גדי ירקוני
תאריך ייסוד 1951
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 15,696 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 131
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.2% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎-12.45 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 21.3 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 244
תחום שיפוט[4] 737,040 דונם
    - דירוג ארצי[1] 6
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 96
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3957
    - דירוג ארצי[1] 144
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.6%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 9.9%
גילאי 15 - 19 8.9%
גילאי 20 - 29 11.8%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 14.0%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 11.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,434
 –  יסודי 1,985
 –  על-יסודי 1,449
מספר כיתות 145
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.eshkol.info
אולם המופעים על שם שמואל שילה במתחם המועצה האזורית אשכול (אדריכל: חנן הברון)

מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב. שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת. זו המועצה המערבית בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה. ב-19 באוגוסט 1969 הוחלף שמה[6] ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הפכה המועצה ליעד של הטרור הפלסטיני מרצועת עזה, כאשר ב-2001 החלו נגדה שיגורי רקטות קסאם. בעקבות תוכנית ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה ירי הרקטות והפצמ"רים על יישובי המועצה החמיר, דבר שהוביל למספר מבצעים צבאיים גדולים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות ומלחמת חרבות ברזל.

המועמדת לראשות מועצת אשכול תמר קדם סימן טוב, בעלה יונתן (ג'וני), חמותה, שתי בנותיהם בנות ה-5.5 שחר וארבל ובנם בן השנתיים עומר נרצחו בטבח ניר עוז

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית אשכול 15,696 תושבים (מקום 131 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,823 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[7]

הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות, אך ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה, וביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה אזורית אשכול 32 יישובים: 14 קיבוצים, 15 מושבים ו-3 יישובים קהילתיים:

סמל המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המועצה עוצב בראשית שנות השישים על ידי האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים.[11] במקביל להיותו סמל המועצה, שימש הסמל במשך שנים רבות גם את ארגון "ישובי חבל מעון", אשר עסק במיון ושיווק התוצרת החקלאית של יישובי החבל.

כאשר עוצב הסמל נקראה המועצה האזורית "חבל מעון" וכללה בעיקר קיבוצים שהוקמו כחלק ממערך ההגנה ותפיסת השטחים שמול גבול רצועת עזה. עיקר פרנסתם של תושבי המועצה הייתה אז על חקלאות שהתאפיינה בשטחי התבואה הגדולים שנזרעו אז ללא השקיה. הסמל שיקף את שני אלה בבהירות ובפשטות: שיבולת שהופכת לגדר תלתלית ובתוכה שדה.

עם השנים עבר הסמל מספר שינויים. מכיוון שתלתלי גדר התיל יצרו קונוטציות שליליות לכלא ודיכוי הם הוסרו והושארו תלתלים בלבד, כרעיון מופשט ופתוח לפרשנות. בנוסף התעגל מעט הסמל בהתאם לתפיסות וצרכים חדשים.

בגרסה הנוכחית של הסמל, שעוצב בשנת 2013 על ידי המעצב הגרפי חיים לוי, הוסרו התלתלים לגמרי וכן הגבעול המקיף את הסמל, בהתאם לגישה העיצובית המודרנית להפשטת סמלים. כמו כן, הותאמו צבעים קבועים למאפייני הסמל.

ראשי מועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1951–1953 - הדסה ברגמן (תירוש) מנירים (1927 - 2013)[12]
  • 1954–1955 - משה (מוסא) קסטרו
  • 1956–1959 - משה אבני ממגן
  • 1961–1965 - חיים (חמי) כלב מניר יצחק (1930 -2015)[13]
  • 1965–1969 - בנימין חפץ מנירים
  • 1970 - חיים בן פורת מרעים
  • 1971–1974 - אשר (צימבה) צימבליסטה מרעים [14]
  • 1975–1979 - שמואל אבני מבארי
  • 1980–1984 - אליעזר בן צבי ממגן
  • 1985–1991 - אשר (צימבה) צימבליסטה
  • 1991–1997 - אברהם (בודא) דגן מבארי
  • 1997–2003 - אברהם (מנצ'ר) דבורי מבארי
  • 2003–2007 - אורי נעמתי מרעים
  • 2007–2015 - חיים ילין מבארי
  • 2015 ואילך - גדי ירקוני מנירים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ היום קריאת חבל מעון ע"ש אשכול, למרחב, 19 באוגוסט 1969
  7. ^ פרופיל מועצה אזורית אשכול באתר הלמ"ס
  8. ^ יער בארי, באתר קק"ל
  9. ^ הגדת חבל ימית
  10. ^ אנדרטת עוצבת הפלדה
  11. ^ ארנון אבני, ענת חפץ, "לוגו סוף הדרך", עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 83, 2 בנובמבר 2010, עמ' 3
  12. ^ "הדסה (ברגמן) תירוש", 232, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול 117, 3 בספטמבר 2013, עמ' 2
  13. ^ נפטר חמי כלב, ראש המועצה לשעבר, ‏ "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 13
  14. ^ תם פרחי, מפעלי חייו, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 156, 6 בדצמבר 2016, עמ' 21