מוריס ז'ולי
.jpg) | |
| לידה |
22 בספטמבר 1829 לונס-לה-סונייה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1878 (בגיל 48) פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| סוגה |
סאטירה |
| יצירות בולטות |
דיאלוגים בגיהנום בין מקיאוולי למונטסקייה |
| תקופת הפעילות |
מ-1862 |
  | |
מוריס ז'ולי (בצרפתית: Maurice Joly; 22 בספטמבר 1829 – 15 ביולי 1878) היה סופר סאטירי ועורך דין צרפתי, שמיצירתו "דיאלוגים בגיהנום", סאטירה פוליטית שהופנתה כלפי נפוליאון השלישי, נגנבו חלקים והפכו למסמך האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון". גנבה ספרותית זו התבצעה על ידי האוכרנה, המשטרה החשאית של רוסיה הצארית.
ז'ולי נולד בעיירה לונס-לה-סונייה לאב צרפתי ולאם איטלקייה. הוא למד משפטים, אך הפסיק את לימודיו שם בשנת 1849 ועבר לעבוד במשרד ממשלתי בפריז במשך 10 שנים עד שקיבל היתר לעסוק בעריכת דין.
התאבד בשנת 1878.
דיאלוגים בגיהנום[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירתו המפורסמת ביותר היא הספר הפוליטי-סאטירי "דיאלוגים בגיהנום בין מקיאוולי למונטסקייה". הספר הוא התקפה פוליטית על שלטונו של נפוליאון השלישי. הספר הודפס ויצא לאור לראשונה בבריסל בשנת 1864. ז'ולי הדפיס את הספר בבריסל כדי להימנע מהתעמתות עם המשטר הצרפתי. כשהוברחו עותקי הספר לצרפת, זוהה ז'ולי כמחבר בידי המשטרה הצרפתית, ונעצר. עותקי הספר הוחרמו ונשרפו וכיום קיימים מעט מאוד עותקים שלמים של הספר. ב-25 באפריל 1865 הורשע ז'ולי ונשלח לכלא בפריז ל-15 חודשים.
ב"דיאלוגים בגיהנום" השתמש ז'ולי בשתי דמויות היסטוריות המייצגות עמדות שונות. הספר הוא מעין פרוטוקול לדיאלוגים ביניהם. בדרך זו הוא מבקר את השלטון הנפוליאוני, חוסר החירויות ועוד. מונטסקייה מייצג את הליברליזם והפלורליזם (שבהם דגל ז'ולי) ומקיאוולי מייצג את העריצות החשוכה (שאותה תקף ז'ולי).
הדיאלוגים בגיהנום והפרוטוקולים של זקני ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מהעותקים המעטים ששרדו את מסע שריפת הספרים של ז'ולי, מצא את דרכו לשווייץ, שם הוא נאסף על ידי האוכרנה, המשטרה החשאית הרוסית.
באוכרנה ביצעו שכתוב של הטקסט, תוך העתקה של קטעים שלמים מהספר והחלפת הקטעים נגד העריצות במילים נגד היהודים, וכך יצרו את "הפרוטוקולים של זקני ציון". את ההוכחות לשכתוב סיפקו התובעים במשפט ברן נגד הפצת הפרוטוקולים בשווייץ: ״קטעים שלמים מן הדיאלוגים מופיעים גם בפרוטוקולים כפי שהם, וחלק גדול מהגרסאות הראשונות של הפרוטוקולים כתוב בסגנונות ומשלבי צרפתית שונים, כאשר את הצרפתית הקלוקלת הוסיפה המשטרה החשאית הרוסית. העמודים הראשונים בפרוטוקולים זהים לחלוטין לעמודים הראשונים בדיאלוגים פרט לשינויים מינוריים.״
