מאוריץ, נסיך אורנז'
 | |||||||||
| לידה |
14 בנובמבר 1567 דילנבורג, האימפריה הרומית הקדושה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 באפריל 1625 (בגיל 57) האג, הרפובליקה ההולנדית  | ||||||||
| מדינה | הרפובליקה ההולנדית | ||||||||
| מקום קבורה |
הכנסייה החדשה (דלפט)  | ||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת ליידן | ||||||||
| שושלת בית אורנז'-נסאו | |||||||||
| |||||||||
|
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
מסדר הבירית | |||||||||
  | |||||||||
מאוריץ, נסיך אורנז' (בהולנדית Maurits van Oranje, או הנסיך מנסאו Maurice of Nassau, 14 בנובמבר 1567 - 23 באפריל 1625), היה הנסיך הריבוני של אורנז' החל משנת 1618, לאחר מות אחיו הבכור פיליפ וילם, נסיך אורנז', שהיה אחיו למחצה. מוריץ היה הסטאדהאודר (שליט) של המחוזות המאוחדים של הולנד (למעט מחוז פריזלנד) משנת 1585 עד יום מותו. הוא זכה לתהילה רבה כאסטרטג צבאי לאחר שניהל את המרד ההולנדי נגד ספרד בהצלחה רבה והפך להיות הגנרל אדמירל הראשון בהיסטוריה. הוא ידוע כמי שהחיה ושיפר את הדוקטרינות הצבאיות הקלאסיות של וגטיוס וכמי שחידש את התפיסות האירופאיות בכל הקשור לחימוש ולאימונים צבאיים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאוריץ נולד בטירת דילנבורג (Dillenburg) שבנסאו, מדינה שהייתה שייכת באותה עת לאימפריה הרומית הקדושה, והיה בנו של וילם השתקן שנחשב למייסדה של הרפובליקה ההולנדית ושל הנסיכה אנה מסקסוניה. מאוריץ נקרא על שם סבו מצד אמו, מוריץ, הנסיך הבוחר מסקסוניה שהיה גנרל ידוע.
בשנת 1584 נרצח אביו, ועד מהרה ירש מאוריץ את תפקידו כסטאדהאודר במחוזות השונים של הולנד. בשנת 1587 מונה מאוריץ לקפיטן-גנרל של הצבא, על אף שהתפקיד היה מיועד לרוברט דאדלי, רוזן לסטר, שבעקבות כך חזר לאנגליה.
קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאוריץ זכה לתהילה רבה כאסטרטג צבאי לאחר שניהל את המרד ההולנדי נגד ספרד בהצלחה רבה והפך להיות הגנרל אדמירל הראשון בהיסטוריה. מאוריץ החיה ושיפר את הדוקטרינות הצבאיות הקלאסיות של וגטיוס, וחידש את התפיסות האירופאיות בכל הקשור לחימוש ולאימונים צבאיים. אולם למרות כל ניצחונותיו בית אורנז'-נסאו לא זכה לכבוד רב בקרב בתי המלוכה באירופה, מכיוון שתפקיד הסטאדהאודר לא עבר בירושה.
במסגרת מאמציו למצוא בעלי ברית נגד ספרד, נפגש מאוריץ עם אחמד קאסים אל-חג'ארי, ודן עמו על הקמת ברית בין הולנד, האימפריה העות'מאנית ומרוקו נגד ספרד, אולם הברית בסוף לא יצאה אל הפועל.
מאוריץ הקים אקדמיה צבאית, ולימד בה חידושים בתחומי הלוגיסטיקה, ההדרכה והכלכלה בצבאות המודרניים. בין תלמידיו היו אחיינו אנרי דה לה טור ד'אוברן, ויקונט דה טורן וגוסטב השני אדולף, מלך שוודיה.
בשנת 1609 הביא יוהאן ואן אולדנבארנפלט לחתימה על הסכם הפוגה של 12 שנים מהמלחמה עם ספרד, על אף התנגדותו של מאוריץ. בעקבות כך פרץ מאבק עז בין השניים (שקודם לכן היו ידידים טובים), ובשנת 1618 הביא מאוריץ למעצרו של ואן אולדנבארנפלט, ולהוצאתו להורג בעריפה. לאחר מכן הפך מאוריץ לשליט הבלתי מעורער של הרפובליקה ההולנדית, ולאחר מותו של אחיו למחצה פיליפ וילם, נסיך אורנז', אף ירש ממנו את התואר "נסיך אורנז'.
בשנת 1621 התחדשה המלחמה עם ספרד, כחלק ממלחמת שלושים השנים, והספרדים בראשות אמברוסיו ספינולה זכו להצלחות ראויות לציון. בשנת 1625 הטילו הספרדים מצור על העיר ברדה, וב-23 באפריל אותה שנה מת מאוריץ בעיצומו של המצור.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאוריץ, נסיך אורנז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)