מטרייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נערה אוחזת במטרייה, 2002.
שתי נשים ממשפחת אברהמסון על חוף הים בתל אביב מתגוננות מן השמש בעזרת שמשיה, 1921.
יהודים ממוצא אתיופי עם שמשיות ברחבת הכותל המערבי.

מִטרייה היא חפץ המשמש להגנה מפני גשם. שמשייה היא חפץ דומה המשמש להגנה מפני השמש. בעברית שמות עצם אלו גזורים מהשמות "מטר" ו"שמש", בהתאמה.

מטריות בנות ימינו הן קלות לקיפול וקומקפטיות, לרוב יש להן מוט טלסקופי, מנעולים למצב קיפול ופריסה, והן עשויות בדי כותנה, ניילון ופלסטיק שבאו במקום המשי. מאידך זרועותיהן הדקות ומנעוליהן מתעקמים או נשברים תדיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין העתיקה החלו להשתמש במטריות כבר לפני 3,000 שנה, אבל לא להגנה מפני הגשם אלא כסמל למעמדו החברתי של בעל המטרייה, והיו משתמשים בה ללא קשר לשמש או לגשם. מטריות אלה היו מסגרות עץ שכוסו בעלים או בעורות, וקושטו בסמלים.

בתחריטים שנמצאו בנינוה נראות שמשיות, כאשר משרתים נושאים שמשיה שתגן על המלך. בעת העתיקה השתמשו נשים בשמשיות בעיקר כאביזר אופנה המסוכך מפני השמש ולא כמטריות.

בשנת 1730 בערך, בצרפת החלו נשים להשתמש במטריות כהגנה מפני הגשם. בתקופה זו גברים נמנעו מלהשתמש במטרייה כיוון שהדבר נחשב לא מכובד.

בתקופה הוויקטוריאנית מטריות היו עשויות משי על מסגרת עץ או עצמות לווייתן וכשנרטבו קשה היה לקפלן.

סמואל פוקס, תושב אנגליה היה הראשון שייצר מטריות בייצור המוני. המטריות שייצר נאטמו והורכבו על מסגרת פלדה, שיוצרו על פי פטנט שנרשם בשנת 1852. במהלך השנים נרשמו פטנטים רבים על מטריות מתקפלות שיהיה ניתן לקפל לגודל יותר קטן[1]. בשנת 1928 הוקמה חברה שהחלה להפיץ את המטריות המתקפלות של האנס האופט בגרמניה[2].

ב-30 בספטמבר 1938, נפגש ראש ממשלת אנגליה נוויל צ'מברלין במינכן עם היטלר במטרה לעצור את הידרדרות אירופה למלחמה כוללת. נוויל נשא את מטרייתו השחורה על זרועו וכך היא הפכה יחד עמו לסמל של כישלון שיחות שלום[3].

במלחמת העולם השנייה, כאשר הנאצים בהולנד החרימו רכוש יהודי הם גם החרימו מטריות. יצרן המטריות היהודי פיליפ כהן מפנלו, שהמפעל שלו הועבר לידי הולנדי לא יהודי, הגה רעיון לתפור כובעי גשם עבור היהודים[4]. הוא נתן לבתו מרתה לחבריה מילו ואחותו סרה אנשדדט גלילים של בד חסום גשם, הם תפרו כובעי גשם והתפרנסו ממכירתם.

התהפכות המטרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הבעיות הנפוצות בשימוש במטרייה מודרנית, היא תופעת 'התהפכות' המטרייה. מכיוון שפעמים רבות הגשם מלווה גם ברוחות, קימור המטרייה מתהפך כלפי מעלה, כשפעמים רבות הדבר גורם לנזק בלתי הפיך למטרייה.

מכיוון שהרוח גורמת להתהפכות המטרייה גם אם היא מנשבת מעל המטרייה ולא מתחתיה, וזאת בהתאם למשוואת ברנולי[5], התופעה נפוצה ביותר. ישנם כמה סוגי מטריות אשר באים להתמודד עם בעיה זו:

  • מטרייה חזקה: היא מטרייה המאופיינת במוטות חזקים, עבים או כפולים, אשר אמורים למנוע בכוחם את הלחץ הגורם להתהפכות המטרייה. חסרונם של מטריות אלו הוא משקלם הגדול יותר יחסית, ושבדרך כלל אינן מתקפלות, וכן שבמקרה בו המטרייה כן התהפכה, הם ניזוקים מכך פעמים רבות באופן בלתי הפיך.
  • מטרייה חלשה: שיטה שונה דווקא מייצרת מטרייה בעלת מוטות דקים וחלשים, שהפיכתם על ידי הרוח אינה גורמת להם לשבירה או פירוק, כך שניתן פשוט 'להפוך' את המטרייה חזרה למצבה התקין. מטריות אלו הם בדרך כלל מתקפלות, נמתחות בקלות באמצעות קפיץ, ונפוצות ביותר. יתרונם הוא מחירן הנמוך, והקלות שבניודן, אולם רוח חזקה גורמת פעמים רבות לשבירה של מוטות המטרייה, מה שמונע את המשך השימוש בה.
  • מטריית פטריה: מטרייה זו בעלת קימור חזק, קרוב יותר לחצי כדור, ומתוחה ביותר. עיצוב זה מונע אפשרות טכנית של היפוך המטרייה, אולם המתיחה החזקה והעיצוב הקמור אינם מאפשרים את פתיחת המטרייה באמצעות קפיץ בלבד. השימוש הנפוץ למטרייה זו הוא בקרב ילדים, כשבדרך כלל חופת המטרייה עשויה חומר שקוף אשר מאפשר ללכת בצורה שהמטרייה מגנה בתוכה על הראש והכתפיים.
  • מטרייה בעלת חופה כפולה: טכניקה נוספת היא יצירת מטרייה בעלת חופה כפולה, כשהחופה התחתונה, הגדולה יותר, היא בעלת חור גדול באמצעה, מה שמאפשר מעבר מהיר של אוויר לשחרור לחץ האוויר הנוצר תחתיה. החופה העליונה, מכסה את החור של זו התחתונה, כשחופה זו רפויה ביותר ומתרוממת ויורדת חזרה בקלות. מטריות אלו בדרך כלל יקרות יותר.

צורה נוספת להתמודד עם בעיית ההתהפכות, היא נשיאה של המטרייה בקצה העליון של מוט המטרייה, והפניה מהירה של המטרייה מול כיון נשיבת הרוח, כך שהרוח תמנע מלחץ האוויר לגרום להתהפכותה. שיטה זו קשה לביצוע ברוח סוערת המתאפיינת בשינויי כיוון רבים, וכן היא כרוכה במאמץ גדול בהרמת היד למשך זמן.

מטרייה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נשיאת מטרייה בשבת

הפוסקים דנו בשימוש במטרייה בשבת וכתבו שאסור לפותחו, לסוגרו ולהשתמש בו מכיוון שהוא מעין אוהל[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל פטנט ארצות הברית 0500330
  2. ^ THE INVENTOR OF THE FOLDING UMBRELLA
  3. ^ Jullie V. Gottlieb, Neville Chamberlain’s Umbrella: ‘Object’ Lessons in the History of Appeasement, HISTORY From Oxford, Abstarct, ‏30/6/2016 (באנגלית)
  4. ^ Milo Anstadt, De zomer van `40, De Verdachte Oorboog, 1996, Amsterdam: Contact, 1996, עמ' 77, ISBN 90-254-0630-0. (בהולנדית)
  5. ^ חוק ברנולי אומר כי "זורם בתנועה לחצו קטן", וכיון שפנים המטרייה מוגן מפני הרוח, לחץ האוויר שתחת המטרייה גדול משמעותית מלחץ האוויר של הרוח המנשבת מעל המטרייה, מה שמביא להתהפכות המטרייה כלפי מעלה, בדומה ללחץ האוויר הגורם לכח העילוי של כנף המטוס.
  6. ^ לוין קיפניס, מסיפורי לוין קיפניס, באתר Utube
  7. ^ מטריה בשניים, באתר שירונט
  8. ^ ערוך השלחן אורח חיים, ש"א קיג, באתר היברובוקס