מיה בר-הלל
 | |
| לידה | 1943 (בת 81 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכולוגיה |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים | גילי בר-הלל |
  | |
מיה בר-הלל (נולדה ב-1943) היא פרופסור אמריטה במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, וכלת פרס רוטשילד בתחום מדעי החברה לשנת 2018.
בר-הלל חוקרת שיפוט והחלטה; חשיבה הסתברותית; פרדוקסים וחידות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרדוקס של ניוקום: יחד עם הפילוסוף אבישי מרגלית, עמו כתבה מספר מאמרים, הציעה פתרון לפרדוקס של ניוקום.[1] מדובר בניסוי מחשבתי שכולל משחק בין שני שחקנים, שאחד מהם מסוגל לחזות את העתיד.
הצופן התנ"כי: בשנת 1994 פורסמה עבודה אשר עסקה בניסוי שנערך בטקסט העברי של ספר בראשית בתנ"ך קורן. בניסוי נבחר מדגם של צמדי מילים בעלי משמעות, וטענתם העיקרית של עורכי הניסוי הייתה כי לא סביר שהופעתם של צמדי מילים אלה בטקסט בדילוגי אותיות תתקבל באקראי. בעקבות מאמר זה, ב-1999, בר-הלל והמתמטיקאים ברנדן מקיי, דרור בר-נתן וגיל קלעי פרסמו מאמר שבו טענו לפסילה גמורה של הטיעון. גולת הכותרת הייתה מציאת "דילוגי אותיות" בספר "מלחמה ושלום" במתאם גבוה עוד יותר ממה שנמצא בספר בראשית.[2] מאוחר יותר, בר-הלל הציגה המחשה לבעייתיות של הניסוי: אם קשת מצביע על חץ שירה ונעוץ בלב מטרה, אין זה מבטיח שהצלף אכן ירה את החץ אל המטרה ולא צייר את המטרה לאחר מכן סביב החץ. זוהי דוגמה לכשל הצלף הבודד שבו אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי. הבעיה שהעלו מקיי ושותפיו היא שבשל "מרחב התמרון" שהם תיארו, התאפשר לכותבי המאמר המקורי לבחור מבין כל הרשימות האפשריות של כינויי הרבנים דווקא את הרשימה שמניבה תוצאות מרשימות. מקיי ועמיתיו לא טענו במפורש כי ויצטום וריפס זייפו במודע את תוצאות הניסוי, אלא שדי באפשרות שהייתה להם לבצע זיוף שכזה כדי להטיל בו ספק.
בשנת 1984 קיבלה עם רומה פלק את פרס הכתיבה של MAA על שם ג'ורג' פוליה על המאמר "Probabilistic Dependence Between Events".[3]
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר-הלל ערכה קובץ של מאמרים נבחרים של דניאל כהנמן, רציונליות, הוגנות, אושר (אוניברסיטת חיפה והוצאת כתר, 2005). היא הייתה העורכת המדעית של ספרו של כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט (מטר, 2013); של ספרו של מייקל לואיס, ענן של אפשרויות (בבל, 2017); ושל ספרו של ריצ'רד ת'יילר ככה לא מתנהגים, (מטר, 2019).
פעילות פוליטית ותקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר הלל הייתה חברה בהנהלת "בצלם" בין השנים 2012-2018.[4] היא חברה בהנהלה הציבורית של "הקרן החדשה לישראל", וחברה בארגון "מחסום Watch". בבחירות לכנסת העשירית ב-1981 הוצבה במקום ה-84 ברשימת רצ.
כן פרסמה מספר מאמרי דעה בעיתונים "הארץ"[5], "ידיעות אחרונות"[6] ובאתר "המקום הכי חם בגיהנום".[7]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר-הלל היא בתו של הפילוסוף יהושע בר-הלל ואם יחידנית למתרגמת גילי בר-הלל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיה בר-הלל, באתר גוגל סקולר
- מיה בר-הלל, באתר SSRN
כתבות עליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורן נהרי, המסע המופלא, באתר וואלה!, 29 במרץ 2018
- צור ארליך, יום הדין של השירה, מקור ראשון, 19 באוקטובר 2011
מיה בר-הלל, דף שער בספרייה הלאומית
הרצאות באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצופן התנכ"י - חידה ופתרונה,
הרצאה בסדרת "הרצאות מדוע?" של האוניברסיטה העברית, תשס"ו. - רציונליות: אבולוציה של המושג, המרכז לחקר הרציונליות, 21 בדצמבר 2006.
- הצופן התנכ"י - חידה ופתרונה, כנס האתיאיסטים, 2013
- בני אדם כחיות מעבדה, סינמטק ירושלים 2016
- מ"האדם הכלכלי" אל "האדם האנושי", המרכז לחקר הרציונליות, 22 באוקטובר 2017
- המהפכה ההתנהגותית במדעי החברה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 25 באפריל 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Maya Bar-Hillel, Avishai Margalit, Newcomb's Paradox Revisited, The British Journal for the Philosophy of Science, Vol. 23, No. 4 (Nov., 1972), pp. 295-304
- ^ Brendan McKay, Dror Bar-Natan, Maya Bar-Hillel, Gil Kalai, Solving the Bible Code Puzzle, Statistical Science 14, 1999, 150-17
- ^ MAA Writing Awards - Probabilistic Dependence between Events
- ^ הנהלת בצלם
- ^ מאמרי מיה בר-הלל, באתר "הארץ"
- ^ מיה בר-הלל ואוריאל פרוקצ'יה, הטרגדיה של המחסור באיברים להשתלה, באתר ynet, 5 בינואר 2011
- ^ מיה בר-הלל, פרס ישראל אינו שונה מזכייה בפיס, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 במרץ 2015