שריף (זמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מייק שריף)
שריף
مايك شريف
לידה 6 באפריל 1979 (בן 45)
אילת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה ערבית, מוזיקה מזרחית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייק שריףערבית: مايك شريف; נולד ב-6 באפריל 1979 באילת), שנודע בעבר בשם הבמה שריף ילד הפלא הדרוזי, הוא זמר דרוזי-ישראלי השר מוזיקה ערבית ומוזיקה מזרחית. שריף מנגן על דרבוקה, עוד וקלידים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריף גדל בעספיא, והחל את הקריירה ב-1986 בגיל 7 בתחרות כישרונות צעירים מקומית שממנה המשיך לתוכנית "כוכבי המחר" (תוכנית כישרונות צעירים בשפה הערבית אשר שודרה בשנת 1991 בערוץ הראשון אשר היה ברגעיו האחרונים כערוץ הטלוויזיה היחיד בישראל). בתוכנית שריף אשר היה אז אנונימי, ביצע את השיר "אל-חבאייב" של הזמר הסורי ג'ורג' וסוף. לאחר התוכנית פנה למשפחתו הגיטריסט יהודה קיסר וביקש לקחת את הילד תחת חסותו. המשפחה הסכימה ושריף בן ה-12 עבר לתל אביב.

הגיטריסט יהודה קיסר עיבד והפיק את אלבומיו הראשונים (שלושת האלבומים הראשונים יצאו בשנת 1992) ושימש כאמרגן של שריף. הלהיט שפרסם את שריף היה "בסבוסה" (למילים של דני שושן ולחן מצרי - גרסת כיסוי לשירו של דודו יסמין), שהפך ללהיט גדול ולשיר הכי מזוהה עם שריף. כעבור מספר שנים החליט שריף להחליף אמרגן ועבר למפיק אבי גואטה, שהפיק עבורו ארבעה אלבומים - ״נולדתי לשיר״ (1995), ״הופעה חיה בירדן״ (אלבום כפול - 1996) ו״אהבה תמימה״ (1997). כעבור זמן קצר לקח תחת חסותו אבי גואטה את הזמרת שרית חדד שרק החלה את הקריירה המוזיקלית שלה, בתור זמרת החימום של שריף.

בין שאר אלבומיו היו "תני לי סימן", "באהבה לאמא" שיצא ב-1994 וכלל את השיר "וואלה מרה" (שיר בערבית, במקור של הזמר הלבנוני מלחם ברכאת), "הופעה חיה בירדן, חלק א\ב" שלמעשה הוקלט באולפן בישראל ולא בהופעה חיה[דרוש מקור] (לצד אלבומים בקונספט דומה שיצאו באותה תקופה לאייל גולן, שרית חדד, חיים אל, שימי רון, אבי ביטר, משה כהן ועוד), "נולדתי לשיר", "אהבה תמימה" ו-"שר זוהר ארגוב" (אלבום קאברים לשיריו של זוהר ארגוב שיצא גם בשם "הזוהר לארגוב" ונלווה גם בקלטת וידאו המכילה קליפים משירי האלבום).

שריף ושרית חדד הקליטו שני דואטים: "לא ראוי לאהבה" (שיר ע"פ לחן טורקי, במקור של הזמרת לינט) ו"שלום חבר" שהוקלט ב-1995 לאחר רצח יצחק רבין. הצלחתו של שריף הייתה גדולה והוא אף הופיע מול מלך ירדן בשנת 1996.

בתקופה בה החלים משבר בלסת שנגרם לו בתאונת דרכים, הוריו התגרשו. לאחר תקופת ההחלמה המתין שריף במשך כשבעה חודשים עד למועד סיום החוזה בינו לבין גואטה. לאחר סיום החוזה עם גואטה חתם שריף חוזה עם האמרגן מינו בר והוציא את האלבומים "חפלה עם שריף" (1998), שכלל מס׳ מחרוזות וכן את השיר ״אמנה״ בעברית ובערבית (השיר ״אמנה״ במקור הוא שיר של זמרת לבנונית בשם דיאנה חדאד), ו"לאהוב" (1999). שיר הנושא באלבום האחרון היה דואט עם זהבה בן, בין שירי אלבום זה שהצליחו רבות באותה תקופה - ״מתאים לי״, ״כרמל״, ״יפה ונהדרת״, ״בבוקר שאחרי״ ו״מורנה״. שנה לאחר מכן הוציא את האלבום "לאורך הדרך" - שכלל דואט עם מרגלית צנעני וכן את השירים ״רק איתך״ ו״לא מוותר״.

כעבור שנה, הוציא שריף אלבום מחרוזות נוסף - ״שריף בחפלה עם יהודה קיסר״.

בעקבות תאונת דרכים נוספת שבה נהרג אדם, הורשע שריף בגרימת מוות ברשלנות ונגזרו עליו חמש שנות מאסר, מהן ריצה שלוש בפועל. בתקופה זו בתוכנית ההומור הרצועה דמות הכלב הביעה מחאה לשחרורו מהכלא. שריף אף הופיע באחת התוכניות לאחר שהשתחרר. לאחר שחרורו חזר להופיע תחת אמרגנותו של מינו בר, והוציא את אלבום האוסף "המיטב".

ב-2007 הוציא את האלבום "האושר שלי" הכולל את הלהיט "מג'נון" בשיתוף פעולה עם הראפר אבי מסיקה, ואת השירים "למה את כועסת", "מתגעגע" ו"ג'יני ג'יני" (שיר בערבית, במקור של הזמר הלבנוני ראע'ב עלאמה).

ב-2008 הוציא שני סינגלים נוספים "ג'מילה", "אוהב אותך".

ב-2009 הוציא סינגלים נוספים "קצת רומנטי", "אני נשבע", "מבולבל".

ב-2010 הוציא שני סינגלים נוספים "מאמי'לה" ו"את תהיי מלכה", ואת האלבום ה-14 "את תהיי מלכה" - שכלל בין היתר את השירים ״את משגעת״, ״אוהב אותך״ ו״לישון בלעדייך״.

ב-2012 עבר לניהולו של האמרגן ישראל בונדק, והוציא דואט עם אתי לוי בשם "גבר בלי מילה" אשר זכה להצלחה רבה.

ב-2013 הוציא שיר מתוך אלבומו החדש שיצא בקרוב ששמו "שריף אוהב", וכן החל לשדר תוכנית רדיו יומית ברדיו 99.5 חם אש.

ב-2014 הסתבך בעבירת תעבורה ונשפט לחמישה חודשי מאסר. בזמן מאסרו הוציא את אלבומו ה-21 ששמו "אחלה חפלה עם שריף 2", אלבום מחרוזות בעיבודו של אורחן טורק.

ב-2015 הוציא דואט עם דודו אהרון בשם "הכל קורה בתל אביב" אשר כבש את מצעד הפזמונים הישראלי ויצא לאור באלבום טרמינל 3 של אהרון, ובנוסף שיתף פעולה עם האמרגן איל מלכא וחתם על חוזה תחת ניהולו.

ב-2015 הוציא סינגל חדש, "להרים ת'מצב רוח".

ב-2016 הוציא סינגל חדש, "מחרוזת יאללה חתונה" ולאחר מכן הוציא סינגלים נוסף בשם ״ממשיכה לבד״ ו"לדבר עם העיניים".

ב-2018 עזב את אייל מלכא ועבר לניהולו של המנהל איתמר כהן.

ב-2020 השתתף בתוכנית "נינג'ה ישראל VIP עונה 2" בקשת 12, בו סיים במקום האחד-עשר במקצה השלישי. בנוסף ב-2020 עזב את המנהל הקודם שלו ועבר לניהול של איש העסקים משה 'שיקו' רומי.

ב-2020 הוציא שני סינגלים "לא דופק חשבון" ו"נשאר לנצח".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריף נישא בפעם השנייה, לניבאל, בשנת 2019, והוא אב לארבע בנות, שתיים מהן מזוגיות קודמת, עם בת זוג יהודייה.[1][2]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הילד הדרוזי (1992)
  • תני לי סימן (1992)
  • אלינור (בשירי זוהר ארגוב) (1992)
  • הזוהר לארגוב (1994) אלבום ו־DVD
  • באהבה לאמא (1994)
  • נולדתי לשיר (1995)
  • הופעה חיה בירדן - חלק א' (1996)
  • הופעה חיה בירדן - חלק ב' (1996)
  • אהבה תמימה (1996) אלבום וקלטת וידאו
  • המיטב
  • הלהיטים בערבית\מהמיטב בערבית
  • להיטי זהב (1998)
  • חפלה עם שריף (1998)
  • לאהוב (1999)
  • לאורך הדרך (2000)
  • שריף בחפלה עם יהודה קיסר (2002)
  • אחלה חפלה עם שריף
  • חגיגה משולשת
  • המיטב
  • כייף של שירים
  • המיטב בערבית
  • האושר שלי (2007) כולל את הלהיט "מג'נון"
  • את תהיי מלכה (2010)
  • אחלה חפלה עם שריף (2014) - אלבום מחרוזות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]