מיכאל אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל אברהם
לידה 15 בינואר 1960 (בן 64)
ט"ו בטבת תש"כ
ענף מדעי פיזיקה עיונית, פילוסופיה, תלמוד
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
mikyab.net
תרומות עיקריות
סופר בנושאי לוגיקה, פילוסופיה כללית ותאולוגיה יהודית

הרב מיכאל דוד (מיכי) אברהם (נולד ב-15 בינואר 1960, ט"ו בטבת תש"כ) הוא רב, ד"ר לפיזיקה עיונית ור"מ במכון הגבוה לתורה של אוניברסיטת בר-אילן. עוסק בפילוסופיה, מדע והגות יהודית ומחבר ספרים בנושאים אלו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם נולד בחיפה לג'ורג' ואווה (ממוצא הונגרי) ולמד במדרשיית נועם שבפרדס חנה. עם משפחתו היה מראשוני התושבים באלקנה. לאחר מכן למד בישיבת הר עציון באלון שבות, ובצה"ל שימש כמדריך מפקדי טנקים. אחרי השירות הצבאי התקרב לדעות חילוניות (על אף שלדבריו מעולם לא הרגיש עצמו כשייך לסקטור זה סוציולוגית, אלא רק בחלק מדעותיו), אולם בהמשך חזר לדת ואף החל ללמוד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק, בכולל של ישיבת פוניבז' ובכולל חזון איש (במקביל ללימודיו האקדמיים).

אברהם בעל תואר מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהצטיינות בפיזיקה עיונית באוניברסיטת בר-אילן בהדרכת פרופסור חיים הלפרן,[1] ותואר שלישי בהצטיינות באותו התחום בהדרכת פרופ' משה קוה, נושא העבודה היה "השפעת אינטראקציות על תופעות תובלה במערכות מזוסקופיות". בהמשך עשה אברהם פוסט-דוקטורט במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן למדע אצל פרופ' איתמר פרוקצ'יה ובמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן אצל פרופ' משה גיטרמן, נושאי המחקר היו נוזלים קוונטיים ועל-נוזלים, מערכות מזוסקופיות, דינמיקה ותרמודינמיקה של פגמים טופולוגיים ועוד.

הוא התגורר מספר שנים בירוחם ושימש כר"מ בישיבת ההסדר ירוחם ובמוסדות אחרים.[2] החל מ־2012 הוא מתגורר בלוד ומלמד בבית המדרש של המכון הגבוה לתורה שבאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2016 החל ללמד במדרשת אמי"ת באר אשדוד, מדרשה קהילתית לבנות לפני שירות צבאי. במשך השנים לימד במוסדות שונים, ביניהם מכללת קריית אונו, בבצלאל ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בעבר היה אחד מראשי הכותבים בפורום האינטרנט "עצור כאן חושבים"[3]. אברהם נשוי לדפנה לבית דרור ואב לשישה.

אברהם מבחין במאמריו ובהרצאותיו בין הזהות הדתית של ציבור שומרי המצוות האורתודוקסי עמו הוא מזוהה, לבין המעמד "חרדים", שלדבריו מזוהה בטעות כזהות דתית של החרדים - במקום שיזוהה נכונה כמעמדם הסוציולוגי.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית דין לענייני אישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר אברהם היה חבר באופן חד פעמי בהרכב בית דין פרטי לענייני אישות בראשות הרב דניאל שפרבר, שהוקם בירושלים בשנת 2018 ביוזמת עמותת "מרכז צדק לנשים". בית הדין הוא ערכאה אלקטיבית הפוסקת בענייני מעמד אישי כשהיא מתבקשת לעשות זאת על ידי בעלי דין המגיעים לפתחה. מטרתו העיקרית של בית הדין היא להעניק סעד לנשים עגונות ומסורבות גט באמצעות שימוש בפרקטיקה הלכתית של ביטול הקידושין מעיקרם. בית הדין יחד עם הרב חיים אמסלם התיר את נישואיהן של שתי מסורבת הגט אושרת בן חיים. כעבור כשנה, בית הדין הרבני דחה את הפסיקה[4][5].

נישואים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 חיתן ד"ר אברהם זוג בטקס פרטי עם הסכם קדם נישואים, הכולל סעיף לביטול הקידושין במקרי עגינות. לאחר שהודיע לבית הדין הרבני בירושלים שאינו מוסמך לסידור נישואין ואף אינו מוסמך לרבנות, קבע בית הדין שהוא לא יאשר את הקידושין עד שיתקיימו קידושין כחוק, ועם זאת בני הזוג מנועים מלהינשא לאחרים[6][7]. ארגון מבוי סתום עתר לבג"ץ נגד ההחלטה, אך העתירה נדחתה[8].

ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהגותו ייסד אברהם יחד עם גבריאל חזות עמותה בשם מידה טובה המנסה לעורר עניין ציבורי בנושאי ההיגיון ההלכתי בכלים מודרניים, ומשתמשת בעיקר ב-13 המידות שהתורה נדרשת בהן. העמותה מוציאה לאור ומפיצה ברשת עלוני פרשת שבוע, שמאמרים מתוכם יצאו לאור בארבעה כרכים. במשך כשנתיים עסקו העלונים בניתוח המידות שהתורה נדרשת בהן, ולאחר מכן עברו לעסוק בנושאים שונים בהלכה. בנוסף מתעתדת העמותה להוציא לאור ספרי מאמרים ומחקר בנושא. בשנה השלישית עסקו מאמרי מידה טובה בעקרונות מטא הלכתיים, ומאמרי שנה זו יצאו לאור בסדרה של שלושה ספרים: בנתיב המצוות, בצל החכמה ודרך מצוותיך, כולם בהוצאת ספריית בית אל ומידה טובה. ד"ר אברהם מרבה לעסוק בכתביו גם בביקורת האתאיזם וביקורת הפיזיקליזם.

בשנת 2002 הוציא לאור את הספר "שתי עגלות וכדור פורח - על יהדות ופוסטמודרניזם". ספר זה הוא הראשון מתוך סדרה של ארבעה ספרים - קוורטט. בספר מוצג ניסיון למיפוי מעמיק של המחלוקת הרעיונית בין הצדדים - הדתי והחילוני, הימני והשמאלי והמודרני והפוסט-מודרני, וזאת באופן שמושפע רבות מניתוחו של עמנואל קאנט את האפיסטמולוגיה האנושית. תמצית דבריו של אברהם היא כי בבסיסה של האידאולוגיה החילונית-שמאלית-פוסטמודרנית ניצבת דרישה מחמירה להוכחות חותכות ללא עוררין ("אנליטיות"), ומשאלו לא נמצאו הרי היא כופרת בכל. לעומת זאת, בבסיסה של האידאולוגיה הדתית-ימנית-מודרנית עומדת הסתפקות גם בכלים שאינם כה חדים ("סינתטיים") המבוססים יותר על אינטואיציה ו"שכל ישר". המחבר מצביע על כך שדרישה להוכחות "אנליטיות" בלבד אינה אפשרית למעשה, שכן כל הוכחה חותכת באה על בסיס הנחות יסוד שאינן כאלה (אקסיומות), דבר המכונה בספרות המקצועית "ריקנותו של האנליטי". מכאן גם שמו של הספר, תוך רמיזה לאמירתו המפורסמת של החזון איש לדוד בן-גוריון על ריקנותה של העגלה החילונית לעומת זו הדתית. ד"ר אברהם קורא בספרו לאיחוד הגישות, כך שיוכר הערך של ההוכחות ה"אנליטיות" בצד זה של אלו החמורות פחות - ה"סינתטיות".

ב-2006 יצא לאור ספר שני בסדרה, "את אשר ישנו ואשר איננו", שבו מרחיב אברהם את ניתוחו הנ"ל לתחומי המדע, הדת והמיתוס. בסוף 2007 יצא לאור הספר השלישי "אנוש כחציר - על האדם: גוף ונפש, רגש, שכל ורצון". הספר עוסק בתורת הנפש ובפסיכולוגיה. הספר הרביעי והאחרון בסדרה "רוח המשפט" יצא לאור בתחילת 2012 ועוסק בהגדרות ובתפיסות המשפטיות ההלכתיות והמודרניות תוך התייחסות למערכת המשפט בישראל.

אברהם הוא אוטודידקט בתחומים רבים, וספריו דנים באריכות בסוגיות תלמודיות ובכתבי הרמב"ם, ביצירותיהם של עמוס עוז, רבי נחמן מברסלב, בורחס, אדמו"ר הזקן, לייבניץ, נילס בוהר, ישעיהו ליבוביץ, גרשום שלום, רמח"ל, ברטראנד ראסל, לודוויג ויטגנשטיין, החזון איש, ז'אק דרידה ועוד. אברהם מבקר בספריו בדיונים צדדיים את הפילוסופיה האנליטית, ואת החברה החילונית והדתית, ומנהל דיונים מול דמויות מפתח בעולם הרוח והספרות.

אברהם פרסם מאמרים בתחומים מגוונים בכתבי עת תורניים שונים, בהם "תחומין", "צהר", "אקדמות" ועוד. במאמר מעורר מחלוקת שפרסם בכתב העת "צהר" בתקופת ההתנתקות[9], טען כי הוא "יהודי דתי וציוני חילוני", וכי לדעתו יש לנתק את הקישור שעושה הציונות הדתית בין מדינת ישראל והיהדות. בהתאם, טען במאמר מעורר פולמוס ב"אקדמות" שאין כל טעם בשילוב אלמנטים מהמשפט העברי בחוקי מדינת ישראל החילונית.

בשנת 2010 החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם "Studies in Talmudic Logic", העוסקת בלוגיקה של התלמוד (לוגיקה תלמודית) אשר אברהם משמש לה אחד מן העורכים והכותבים, כחלק מקבוצת "הלוגיקה התלמודית" באוניברסיטת בר-אילן.

ב-2011 פרסם אברהם ספר בשם "אלוהים משחק בקוביות" (בפרפרזה על אלוהים לא משחק בקוביות), שנכתב בעקבות ספרו של ריצ'רד דוקינס, "יש אלוהים?". בספרו מציג אברהם אלטרנטיבה להתייחסות לאבולוציה כמאששת את האתאיזם, ולדבריו היא דווקא מחזקת את ההטיעון הטלאולוגי לקיומו של אלוהים, שכן לדבריו מדובר בשני מישורי דיון נפרדים; מחד גיסא, על פי הממצאים המדעיים, הצדק עם הנאו-דארוויניסטים בכך שהאבולוציה אכן קרתה, ומאידך, לטענתו של אברהם, הצדק גם עם הבריאתנים הטוענים כי הסיכוי להתרחשות כזו אפסי. המסקנה המתבקשת היא כי ה"בלתי סביר" אכן קרה. ברמה הפילוסופית מסקנה כזו מבקשת התערבות של כח עליון שיבצע את אותה פעילות בלתי סבירה, מכאן שמבחינה פילוסופית דווקא נכונותה של האבולוציה שהיא התרחשות מפליאה מבחינה הסתברותית מובילה לקיומו של אלוהים. יתרה מזאת, אברהם טוען כי תמונת עולם רציונלית מוליכה לאמונה, עד כדי כך שלא ניתן להיות אתאיסט ורציונלי[10].

ב-2013 פורסם ספר נוסף של אברהם בשם "מדעי החופש" העוסק בקשר שבין פיזיקה וחקר מדעי המוח לבין שאלת הבחירה החופשית. אברהם טוען בספר זה כי ההתקדמות המדעית נעשתה בעיקר בתחום הפיזיקלי של מדעי המוח אולם הדיון בהשלכות הפילוסופיות של התגליות המדעיות נותר דל. לדבריו רוב החוקרים סבורים שממחֵקר מדעי המוח נובע דטרמיניזם בעוד מסקנות אלה נובעות מניתוח פילוסופי לקוי[11].

ב-2013 פרסם מאמר בשם "גוי שההלכה לא הכירה"[12], ובו הוא מציע תפישה חדשה בנוגע ליחס האורתודוקסיה לגויים ובנוגע להלכה בכלל. לדבריו בהלכה קיימים שני סוגי היגדים: נורמטיביים ועובדתיים. לפי התפישה שהוא מציע תוקפה של ההלכה הוא רק אודות ההיגדים הנורמטיביים, ואילו היגדים עובדתיים ניתנים לבחינה מחדש בכל עת. הוא כותב "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." הדוגמה העיקרית להיגד עובדתי הוא יחס ההלכה לגויים, שלדבריו נובע מעובדות שבתקופתנו אינן נכונות. דוגמאות נוספות שהוא מציג להיגדים עובדתיים בהלכה שלטענתו כבר אינם נכונים, הן "חזקה אין אדם פורע תוך זמנו" ו"טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו". המאמר עורר תגובות חלוקות רבות[13].

ב-2016 פרסם ספר בשם "אמת ולא יציב", בהוצאת ידיעות אחרונות. הספר עוסק בסיבה לפריחה של פוסט מודרניזם ופונדמנטליזם, והוא מראה שיש להם שורש אחד. שם טוען אברהם כי בתקופת הרנסאנס החלה להתערער האמונה ביכולת השכל האנושי והשימוש בהיגיון נורמטיבי להסקת מסקנות אובייקטיביות, כתוצאה מכך נוצרו זרמים של אי אמון בשכל האנושי. כאשר מחד גיסא ההגות הפוסט מודרנית מרדה בעצם הרעיון של אמת אובייקטיבית, בעוד זרמים פונדמנטליסטים (שם הוא שם דגש על זרמים מוסלמיים) פורחים בגלל הצורך האנושי של אנשים לאחוז באמת, והקושי ביכולת לבנות אמונה רציונלית יצר משיכה לאמונה רגשית קיצונית ללא שיפוט רציונלי.

בשנת 2019 פרסם טרילוגיית ספרים שנועדה להציג תפיסה יהודית רציונלית מקיפה, בצורה קוהרנטית ושיטתית. הכרך הראשון, "המצוי הראשון", עוסק בבסיס הפילוסופי לאמונה באלוהים ולמחויבות הדתית-הלכתית. הכרך השני, "אין אדם שליט ברוח", עוסק במחשבת ישראל בעין ביקורתית ועדכנית, והכרך השלישי, "מהלכים בין העומדים", עוסק בהלכה ובצורך והאפשרות להתחדשותה.

אברהם פרסם מעל שלושים מאמרים בבמות שפיטות ומעל חמישים מאמרים בבמות לא שפיטות.

השקפות ועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם מרבה לבקר את הדעות התאולוגיות המקובלות בקרב הציבור הדתי. אברהם קורא לביצוע שינויים מדודים בהלכה ולבחינה מחודשת של עיקרי האמונה היהודית.

כך לדוגמה, בעניין תורה מן השמים, טוען ד"ר אברהם כי "לגבי התורה שבכתב יש ערעורים לא פשוטים על חלקים מסוימים (לא גדולים) שלה. איני יודע מה בדיוק ניתן בסיני ואני לא חושב שמישהו יודע. אני כן מאמין שמשהו ניתן שם, וזה מה שחשוב. התוספות הצטרפו למה שניתן וכעת התורה שהגיעה אלינו היא התורה המחייבת"[14].

בעקבות דבריו אלו ודברים נוספים בענייני השגחה פרטית, שכר ועונש ועוד, אבישי גרינצייג העלה טענה שאברהם מוגדר כאפיקורוס[15]. בתגובה כתב אברהם, כי הדיון ביסודות האמונה הוא דיון עובדתי בעיקרו ואינו מושפע מקביעות סמכותיות של חז"ל ואף של התורה עצמה, ועל כן עמדותיו אינן מושפעות מהשאלה האם הוא מוגדר כאפיקורוס[16][17].

הוא מתנגד לפסיקה הלכתית הנסמכת רק על מקורות מן הראשונים והאחרונים, אותה הוא מכנה "פסיקה מסדר שני". למעשה, הוא לא נותן משקל עצמי לציטוטים ותקדימים מספרות הלכתית מאוחרת, אלא טוען שיש לברר את ההלכה ממקורות ראשוניים שיש להם סמכות פורמלית כגון התלמוד, ולנתח אותם באופן עצמאי בלי לחשוש ממחלוקת על פוסקים קדומים[18].

ד"ר אברהם פרסם רשימה באינטרנט ובה קבל על היחס האכזרי לבעלי החיים ועל האדישות וקהות החושים של החברה כלפי ההתעללות בבעלי החיים. הוא המליץ למי שיכול לעבור לצמחונות או טבעונות, ולמי שלא יכול, להשתדל לפחות לצרוך מוצרים מן החי ממקורות שמקפידים על יחס נאות לבעלי החיים[19].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקוורטט הפילוסופי: "שתי עגלות וכדור פורח" (סדרה ע"ש נחמן בר שמואל)
  1. שתי עגלות וכדור פורח – על יהדות ופוסטמודרניזם, בהוצאת ספריית בית-אל, תשס"ב; מהדורה שנייה ומתוקנת, הוצאת תם וספריית בית-אל, תשס"ז.
  2. את אשר ישנו ואשר איננו – על מדע דת ומיתוס, בהוצאת תם וספריית בית-אל, תשס"ו.
  3. אנוש כחציר – על האדם: גוף ונפש, רגש, שכל ורצון, הוצאת תם וספריית בית-אל, תשס"ח.
  4. רוח המשפט - הסינתטי-אפריורי בתורת המשפט, הוצאת תם וספריית בית-אל, 2011.
  • ספרי מאמרי מידות הדרש:
  1. מידה טובה 1 (בראשית שמות תשס"ה), עם גבריאל חזות, הוצאת תם ועמותת 'מידה טובה', כפר חסידים תשס"ז.
  2. מידה טובה 2 (ויקרא במדבר דברים תשס"ה), עם גבריאל חזות, הוצאת תם ועמותת 'מידה טובה', כפר חסידים תשס"ז.
  3. מידה טובה 3 (בראשית שמות תשס"ו), עם גבריאל חזות, הוצאת תם ועמותת 'מידה טובה', כפר חסידים תשס"ח.
  4. מידה טובה 4 (ויקרא במדבר דברים תשס"ו), עם גבריאל חזות, הוצאת תם ועמותת 'מידה טובה', כפר חסידים תשס"ח.
  • ספרי מאמרי "מידה טובה":
    • לעשות מצוותיך, עם גבריאל חזות, עמותת מידה טובה והוצאת ספריית בית-אל, תש"ע.
    • בנתיב המצוות, עם גבריאל חזות, עמותת מידה טובה והוצאת ספריית בית-אל, תש"ע.
    • בצל החכמה, עם גבריאל חזות, עמותת מידה טובה והוצאת ספריית בית-אל, תש"ע.
  • סדרת ספרי Studies in Talmudic Logic, הוצאת College Publications
  1. מידות הדרש ההגיוניות: היסקים לא דדוקטיביים בתלמוד, עם דב גבאי ואורי שילד, כרך א' בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2010 (הספר להורדה: חלק א, חלק ב)
  2. מידות הדרש הטכסטואליות 'כללי ופרטי': הגדרה אינטואיטיבית של קבוצות בתלמוד, עם דב גבאי ואורי שילד, כרך ב' בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2010.
  3. לוגיקה דאונטית לאור התלמוד, עם דב גבאי ואורי שילד, כרך ג' בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2010.
  4. לוגיקה של זמן לאור התלמוד, עם דב גבאי ואורי שילד, כרך ד' בסדרת לוגיקה תלמודית, הוצאת College Publications, לונדון 2011.
  5. הכרעת קונפליקטים ולולאות נורמטיביות בתלמוד, עם דב גבאי ואורי שילד, כרך ה' בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2011.
  6. האצלת סמכויות לאור התלמוד, עם ישראל בלפר, דב גבאי ואורי שילד, כרך ז' בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2012.
  7. סינתזה של מושגים בתלמוד, עם ישראל בלפר, דב גבאי ואורי שילד, כרך ח' בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2013.
  8. ניתוח נושאים ומצבים בחשיבה התלמודית, עם ישראל בלפר, דב גבאי ואורי שילד, כרך ט' בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2014.
  9. עקרונות של לוגיקה תלמודית, עם דב גבאי ואורי שילד, כרך י' בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2013.
  10. ריאליזם אפלטוני וחשיבה תלמודית, עם ישראל בלפר, דב גבאי ואורי שילד, כרך י"א בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2014.
  11. לוגיקה עמומה ומצבים קוונטים בחשיבה תלמודית, עם ישראל בלפר, דב גבאי ואורי שילד, כרך י"ב בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2015.
  12. בעיות חלוקה בחשיבה תלמודית, עם ישראל בלפר, דב גבאי ואורי שילד, כרך י"ג בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2016.
  13. תאוריות של שותפות בלוגיקה תלמודית, עם ישראל בלפר, דב גבאי, אסתר דוד, שלמה דוד ואורי שילד, כרך ט"ו בסדרת לוגיקה תלמודית, College Publications, לונדון 2019.
  • קונטרס שיעור בדין 'מיגו' עם נספח על סברות משפטיות, בני ברק, תשס"ה.
  • סדרת ידיעות אחרונות:
    • אלוהים משחק בקוביות - מה באמת אומרת לנו האבולוציה?, ידיעות ספרים, תל אביב, תשע"א.
    • מדעי החופש – האם יש לנו בחירה חופשית? פיזיקה פילוסופיה ומדעי המוח, ידיעות ספרים, תל אביב, 2013
    • אמת ולא יציב - על פונדמנטליזם, ספקנות והתבגרות פילוסופית, ידיעות ספרים, תל אביב, 2016.
  • ישלח שורשיו, עיון בארבעה-עשר השורשים של הרמב״ם, עם גבריאל חזות, יצחק מאיר יעבץ, אריאל שמואל דוד, 2018.
  • טרילוגיית "הגות" (תש"פ, דצמבר 2019)
  1. המצוי הראשון - אמונה, מחויבות דתית וחשיבה רציונלית
  2. אין אדם שליט ברוח - לקראת מסגרת "רזה" ועדכנית למחשבה יהודית
  3. מהלכים בין העומדים - על הצורך ועל האפשרות לרענן את ההלכה

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס הפדרציה הספרדית לדוקטורנטים (1991).
  • פרס לנדאו על עבודת דוקטורט בפיזיקה – מפעל הפיס (1996).
  • פרס שרת החינוך ליצירה יהודית, תשס"ד
  • פרס לספרות תורנית-מדעית, האגף לתרבות תורנית עיריית פתח תקווה, תשס"ט
  • פרס IFCOLOG ללוגיקה חישובית (2010)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מיכאל אברהם
ראיונות
מאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נושא העבודה היה "מוליכות ופוטו מוליכות בחצאי מוליכים אמורפיים"
  2. ^ ר"מ במדרשיית נועם, ישיבה תיכונית רמת גן, תורה ומלאכה פתח תקווה, הוראה בכולל תפארת משה, ראש כולל ערב רצון יהודה, הוראה במדרשת באר לבנות בירוחם
  3. ^ הודעותיו של mdabraham, באתר בחדרי חרדים, כאן חושבים
  4. ^ פסק בית הדין האזורי ירושלים
  5. ^ אריה יואלי, ‏על אף החשש לממזרות: ביטול הקידושין של בית הדין הפרטי - אינו תקף, באתר "סרוגים", 22 במאי 2019
  6. ^ בית הדין הכריע: אתם לא נשואים ולא רווקים, באתר ynet, 22 במרץ 2017
  7. ^ בני זוג שהתחתנו ע"י מסדר קידושין שאינו מוסמך, בליווי הסכמים בעייתיים מבחינה הלכתית / פד"ר 1093889/1, באתר www.dintora.org
  8. ^ בג"ץ 2102/18 (הקישור אינו פעיל, 3.11.2021)
  9. ^ 'הדרך השלישית' או: ציונות דתית ללא מקף (למאמרים העוסקים בבחינת דרכה של הציונות הדתית 'צֹהר' כא), צהר כ"ב (תשס"ה), 131-140
  10. ^ ד"ר מיכאל אברהם, האם אמונה באלוהים היא רציונלית? חלק ראשון, באתר ynet, 14 ביולי 2011
  11. ^ אתר למנויים בלבד אירי ריקין, איך מצילים את הרצון החופשי, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2013
  12. ^ גוי-שההלכה-לא-הכירה-מיכאל-אברהם
  13. ^ מוסף שבת, בתגובה ל"גוי שההלכה לא הכירה"
  14. ^ שו"ת על תורה מן השמים
  15. ^ פוסט שנכתב על ידי הכתב אבישי גרינצייג באתר פייסבוק
  16. ^ מיכאל אברהם, על תיוגים ודיונים, או: האם אני אפיקורוס?
  17. ^ תשובה באתר
  18. ^ מיכאל אברהם, פסיקה מסדר ראשון: טבעת הקידושין כמשל, 1 באוגוסט 2020; מבט רחב על פולמוסי הגיור, 17 במרץ 2022
  19. ^ "על אדישות והכחשה - היחס שלנו לבעלי חיים (טור 45) - הרב מיכאל אברהם". הרב מיכאל אברהם. 2017-01-01. נבדק ב-2017-10-03.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיכאל_אברהם&oldid=37701822"