מיכאל סלע

מיכאל סלע
לידה	2 במרץ 1924; טומשוב מזובייצקי, רפובליקת פולין
פטירה	27 במאי 2022 (בגיל 98); רחובות, ישראל
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת ז'נבה ;
מוסדות	מכון ויצמן למדע
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1959); פרס אמיל פון בהרינג (1972); מדליית אוטו ורבורג (1968); פרס רוטשילד (1967); מדליית הארנק (1996); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1980); InBev-Baillet Latour Health Prize (1997); פרס וולף לרפואה (1998); צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1986); קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2006); קצין בלגיון הכבוד ;
הערות	הנשיא השישי של מכון ויצמן למדע
תרומות עיקריות
	היה שותף לגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ותרופת ארביטוקס לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס ובסרטן ראש צוואר

מיכאל (מיצ'י) סלע (2 במרץ 1924 – 27 במאי 2022) היה ביוכימאי, פרופסור לאימונולוגיה ונשיאו השישי של מכון ויצמן למדע. היה שותף לגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ותרופת ארביטוקס לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס ובסרטן ראש צוואר. חתן פרס ישראל בתחום מדעי החיים לשנת 1959 (ה'תשי"ט). בנוסף לעיסוקיו המדעיים והציבוריים היה שוחר תרבות מובהק שפעל לקידום המוזיקה הקלאסית, האופרה והמחול בישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע נולד בשם מייצ'יסלב סלמונוביץ בטומשוב מזובייצקי שבפולין. בשנת 1935 עבר עם משפחתו לבוקרשט שברומניה, ממנה עלה לארץ ישראל בשנת 1941. באותה שנה החל בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בסיום לימודי התואר השני, בשנת 1946, למד באוניברסיטת ז'נבה במשך כשנה ועבד בשירות ההעפלה באיטליה. בשנים 1948–1950 עבד כנספח מסחרי בצירות ישראל בצ'כוסלובקיה, ולאחר מכן שב לישראל והצטרף למכון ויצמן למדע.

סלע היה חבר סגל במחלקה לביופיזיקה בין השנים 1950–1963, לצד סיום עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' אפרים קצ'לסקי (1954). בשנים 1956–1957, ובשנית בין 1960–1961, שהה לצורכי מחקר במכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית. בשנת 1960 הוא הועלה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1963 לפרופסור מן המניין וראש החוג לכימיה אימונולוגית.

בשנת 1968, לאחר שובו משנת שבתון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מונה לראש המחלקה לאימונולוגיה. במקביל כיהן גם כדיקן הפקולטה לביולוגיה (1970–1973) וסגן נשיא המכון (1970–1971). בשנת 1975 נבחר לנשיא השישי של מכון ויצמן למדע.^[1] הוא כיהן בתפקיד במשך עשר שנים, עד נובמבר 1985,^[2] ולאחריו כיהן כסגן יושב ראש מועצת המנהלים של המכון (1986–1994).

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים כיהן סלע בתפקידים מקצועיים וציבוריים רבים ובהם: נשיא האגודה הישראלית לביוכימיה (1964–1966), יושב ראש האגודה הישראלית לאימונולוגיה (1968–1972), חבר המועצה להשכלה גבוהה, יו"ר הקרן על שם עמוס דה-שליט (1976–1987), המדען הראשי של המרכז הרפואי של ניו אינגלנד במסצ'וסטס (1986–1987), נשיא המועצה המשותפת של מכון פסטר בפריז ומכון ויצמן (1989–1995), וכן כיועץ מקצועי לארגון הבריאות העולמי, לאונסק"ו ולארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית.

חלקו של סלע בגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה, יחד עם רות ארנון ודבורה טייטלבאום,^[3] הביא לזכייתו בפרס ישראל למדעי החיים (1959), בפרס רוטשילד לכימיה (1968) ובפרס וולף (1998) .^[4] בשנת 1971 נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים,^[5] ובשנת 1976 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.^[6] החל משנת 1991 הוא חבר כבוד באקדמיה הרומנית.^[7] נוסף לכך היה חבר כבוד בארגונים בישראל ובעולם בתחומי המדעים והרפואה. במהלך השנים התפרסמו מטעמו למעלה מ-700 מאמרים בתחומי האימונולוגיה, הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית.

בבחירות לכנסת ה-17 מוקם סלע במקום ה-120 הסמלי ברשימת מפלגת קדימה לכנסת. פעילותו בישראל הייתה נרחבת גם בתחומי התרבות והוא נמנה עם תומכיה הראשונים של להקת המחול "בת שבע". עמד גם בראש נשיאות התנועה למען איכות השלטון בישראל. בשנת 2009 הוענק לסלע תואר לשם כבוד מהמסלול האקדמי המכללה למינהל. ב-2011 זכה בתואר מפקד בלגיון הכבוד הצרפתי.^[8] במכון ויצמן למדע קראו אודיטוריום על שמו של סלע (שנקרא קודם לכן אולם ויקס).

סלע היה נשוי עד לפטירתו לשרה, דיילת לשעבר, ולהם בת משותפת ולו עוד שתי בנות מנישואיו הראשונים למרגלית, ובנוסף יש לו בן חורג מנישואיה הראשונים של שרה, המשמש טייס בחיל האוויר.

סלע נפטר ב-27 במאי 2022 בגיל 98.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי גולדשטיין, מיכאל סלע: פרקי חיים, הוצאת שוקן, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל סלע, באתר ResearchGate
מיכאל סלע, באתר Justia
Michael Sela at the Weizmann Institute of Science
גלי וינרב, ‏ממציא הקופקסון: "עברו 30 שנה מאז שהמצאנו את המוצר; יש מוצרים שעשויים להיות יותר טובים", באתר גלובס, 25 במרץ 2013
יניב מגל, ‏מילה בסלע: ספר ביוגרפיה על פרופ' מיכאל סלע, מפתח תרופת הקופקסון, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2013
הלך לעולמו פרופ' מיכאל סלע, לשעבר נשיא מכון ויצמן למדע ומעמודי התווך של המדע הישראלי והבינלאומי, באתר של מכון ויצמן למדע, 27 במאי 2022
נינה פוקס, פרופ' מיכאל סלע הלך לעולמו בגיל 98: "מעמודי התווך של המדע הישראלי", באתר ynet, 28 במאי 2022
גדעון לב, מת פרופ' מיכאל סלע, לשעבר נשיא מכון ויצמן וממפתחי תרופת הקופקסון, באתר הארץ, 28 במאי 2022
מיכאל סלע (1924-2022), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ פרופ' מיכאל סלע נשיא מכון־וייצמן, דבר, 24 ביוני 1975
^ אברהם פלג, מכון ויצמן בחר נשיא חדש, מעריב, 6 בנובמבר 1985
^ אברהם פלג, במכון וייצמן הושגו תוצאות חשובות בטיפול בטרשת נפוצה, מעריב, 14 באוגוסט 1987
^ פרס וולף ברפואה תשנ'ח - 1998
^ AAAS, MD, Michael Sela.
^ ANS, MD, Michael Sela.
^ רשימת חברי הכבוד באקדמיה הרומנית
^ השגריר העניק את אות לגיון הכבוד לפרופסור מיכאל סלע, אתר שגרירות צרפת

[1] פרופ' מיכאל סלע נשיא מכון־וייצמן, דבר, 24 ביוני 1975

[2] אברהם פלג, מכון ויצמן בחר נשיא חדש, מעריב, 6 בנובמבר 1985

[3] אברהם פלג, במכון וייצמן הושגו תוצאות חשובות בטיפול בטרשת נפוצה, מעריב, 14 באוגוסט 1987

[4] פרס וולף ברפואה תשנ'ח - 1998

[5] AAAS, MD, Michael Sela.

[6] ANS, MD, Michael Sela.

[7] רשימת חברי הכבוד באקדמיה הרומנית

[8] השגריר העניק את אות לגיון הכבוד לפרופסור מיכאל סלע, אתר שגרירות צרפת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]