מיעוט אחר מיעוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיעוט אחר מיעוט היא מידה מדרשית, אחת מ-32 מידות של רבי יוסי הגלילי, ולפיה ניתן להפיק משמעות מן המקרא שאינה כתובה במפורש בכך שהכתוב מביע לשון כפול של שלילה. בכל זאת, אין בכח המידה לנגד את עיקר הבנת פשט המקרא אלא לפרש כוונת המקרא.

במדרש הספרא, התנא רבי יהודה משתמש בלימוד זה יותר משאר חבריו התנאים.

פעולת המידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עניין המיעוט במקרא הוא ביטוי שבא למעט דבר כללי אל מקרה ספציפי. אמנם, כשיש מיעוט אחד ואחריו בא מיעוט שני, אומרים שהמיעוט השני אינו בא למעט פעם שנית, אלא אדרבה הוא בא לרבות.

המלבי"ם מגדיר את המידה ככלל ההגיוני שכל שלילה אחר שלילה דינה לא לשלול אלא לחייב. בכל זאת, החיוב הנדרש מוגדר להיות סימילרי ומעין הדבר שעליו מדובר במפורש.[1]

מיעוט שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה שבא עוד מיעוט אחר השני, קיימים חילוקי דעות בחז"ל האם המיעוט השלישי בא למעט שוב את השני או שמתחילים לספור מחדש כלומר שאין המיעוט השלישי פועל על השני ולא קשור אליו כלל ועיקר[2]

ההיגיון של מיעוט שלישי פורש על ידי המלבי"ם כבא להגביל את המיעוט השני ולמעט את הריבוי שניתן לדרוש ממנו (מחמת המיעוט שהוא גורם) -ולא נרבה כל דבר שרוצים לרבות.[3]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידה מיעוט אחר מיעוט פועלת על לשונות של כפל שלילה כ”וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי” (בראשית כ יא),[4] ו”וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'” (במדבר יב ב).[5]

אולם, לימוד יותר מסובך מופיע בסוף חומש ויקרא אודות מצוות חיובו של הכהן להעריך אדם או שדה למעריך שנתדלדל מעושרו שהיה לו בשעת הערכתו -שם מדובר על מיעוט אחר מיעוט בן עשר פעמים;

דרישת מיעוט אחר מיעוט
סדר הפסוקים ביטוי המקרא הערות נוספות
א (שלש פעמים) ”וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן (ויקרא כז ח) מדובר בערכי אדם
ב (שתי פעמים) ”וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה” (ויקרא כז יב) מדובר בערכי בהמה
ג (שתי פעמים) ”וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַ-ה' וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם” (ויקרא כז יד) מדובר בערכי בתים (נדל"ן)
ד ”וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ” (ויקרא כז יח) מדובר בערכי שדה אחוזה
ה ”וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַ-ה' כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ” (ויקרא כז כא) מדובר בערכי שדה אחוזה שלא נפדה טרם בא שנת יובל
ו ”וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַ-ה'” (ויקרא כז כג) מדובר בשדה מקנה כסף (כמקביל לשדה אחוזה המתקבלת בירושה)

מספר הכהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם, יש חילוקי דעות אודות מספר הכהנים שמזקיקים להיות נוכחים במעמד הערכין, לפי דברי המשנה ופרשנותו של שמואל (אמורא), בערכי שדה ואדם צריכים רק כהן אחד מבין העשר דינים, ואילו לפי דעתו של רב הונא בריה דרב נתן ייתכן לומר שמזמינים חמישה כהנים להיזקק להערכה -כי בעת גמר לימוד שני מיעוטים מתחילים למנות מחדש.[6]

דיון נוסף בשיטת מיעוט אחר מיעוט הוא המחלוקת התנאית אם נתינת הזרוע, לחיים וקיבה לכהנת נחשב כקיום ציווי התורנית. דעתם של דבי רבי אליעזר בן יעקב שניתן לתרום את מתנת הזרוע, לחיים וקיבה אל כהנת על סמך לימוד של מיעוט אחר מיעוט [7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלבי"ם לספר מלכים א ח ט
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ט"ו, עמוד א'
  3. ^ "איילת השחר" כלל רל"ז
  4. ^ יכול..כל עיקר (שלא יראו כלל) תלמוד לומר "רק אין", אין מיעוט אחר מיעוט אלר לרבות, הה"ד וייראו האנשים מאד -חזקוני בראשית כ יא
  5. ^ שגם באהרן וגם במרים דיבר הקדוש ברוך הוא -ל"ב מדות, מדה ד
  6. ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף ט"ו, עמוד א', ד"ה אמא חמשה כהנים וחמשה ישראל
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ב, עמוד א' על סמך שתי פעמים שכתוב כהן במקרא (וזה יהיה משפט הכהנים..ונתן לכהן -פרשת שופטים)