מצר פלורידה

(הופנה מהדף מיצרי פלורידה)
מצר פלורידה
מידע כללי
סוג מצר ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז ארצות הברית, קובה, איי בהאמה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 23°56′03″N 80°55′33″W / 23.934166666667°N 80.925833333333°W / 23.934166666667; -80.925833333333
(למפת צפון האוקיינוס האטלנטי רגילה)
 
מצר פלורידה
מצר פלורידה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מצר פלורידהאנגלית: Straits of Florida) הוא מצר המקשר בין מפרץ מקסיקו לאוקיינוס האטלנטי. בצד המזרחי של המצר נמצאים איי בהמה, בצד המערבי האזור הדרומי של מדינת פלורידה, ובצד הדרומי קובה. קו היבשה הצפוני של מצר פלורידה נקרא הקיז (Florida Keys) - שורה של איים (ארכיפלג) המשתרעים על מאות קילומטרים ומחברים בין פלורידה לעיר קי וסט שנמצאת על האי האחרון והמערבי ביותר (ומשם שמה של העיר).[1]

סופות רבות באזור נוצרות בעקבות הסתעפות של זרם הגולף המניע מים חמים דרך מצר פלורידה. במצר קיימת כמות גדולה של חסילונים, ספוגיים וכרישים.

נפט וגז[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמש בארות נקדחו במי המדינה מדרום לפלורידה קיז משנת 1947 עד 1962. חברת נפט המפרץ קדח שלוש בארות במים הפדרליים מדרום למפתחות פלורידה בשנת 1960 ו-1961. כל הבארות היו חורים יבשים.

הגבול בין האזור המים הכלכליים הבלעדיים של ארצות הברית וקובה נמצא באמצע הדרך בין קובה לפלורידה, כפי שנקבע על ידי הסכם הגבול הימי של קובה 1977 (אנ')

קובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקובה שלושה שדות נפט במרחק של 5 ק"מ מהחוף הצפוני של פלורידה. הסקר הגאולוגי האמריקני מעריך כי אגן צפון קובה מכיל 5,500,000,000 חביות של נפט שלא נחשפו, ו-9.8 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי, כמעט כולם בחלק החוף של האגן.

סוגיית חקר נפט וגז בפלורידה מטעם מדינות זרות הפכה לנושא שנוי במחלוקת בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008. בטור שפורסם ב-5 ביוני 2008, כתב העיתונאי והפובליציסט ג'ורג' ויל כי חברת נפט סינית קדחה אז במים קובניים כ-97 ק"מ מחוף פלורידה, טענה שחוזרת על ידי המועמדים התומכים בקידוחים מהחוף.[2] למעשה, אז לא התרחשו קידוחים בחלק זה של המים הקובניים.

בשנת 2004 חברת הנפט הספרדית רפסול קדחה במים קובניים עמוקים בין קובה לפלורידה קיז, ומצאה מאגר נפט;[3]

באוקטובר 2008 חתמה קובה על הסכם עם חברת הנפט הממלכתית הברזילאית פטרוברז, בו נחתם כי החברה תספק קידוח נפט וגז במים עמוקים מהחוף הצפוני של קובה,[4][5] ועד מאי 2011 פטרוברז פרשה מההסכם עקב סיכויים קלושים למציאת נפט.[6]

ביולי 2009, קובה חתמה על הסכם עם ממשלת רוסיה העניקה לחברת הנפט הרוסית Zarubezhneft זכויות לחקר נפט מחוץ לחוף הצפוני של קובה.[7]

איי בהאמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הודיעו חברת הנפט של איי פוקלנד החברה הנורווגית אקווינור סטאט-אויל על מיזם משותף לקידוח נפט במי איי הבהאמה, צפונית לקובה ומדרום-מזרח לפלורידה.[8] ממשלת איי בהאמה הצביעה כי בקשות לקידוחים מחוץ למדינה נמצאות בהמתנה למשא ומתן עם קובה, ארצות הברית, ואיי טרקס וקייקוס על הגבולות המדויקים בין אזורי הכלכלה הבלעדיים שלהם.[5]

חציית המצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחייה מעבר למצר בוצעה על ידי סוזי מרוני האוסטרלית (שצללה בכלוב מוגן-כרישים) בשנת 1997, ודיאנה ניאד האמריקאית, שהייתה האדם הראשון בהיסטוריה לשחות מהוואנה לקי וסט, מרחק של 177 ק"מ, ללא סנפירים וללא כלוב הגנה נגד כרישים.[9] ניאד צלחה את המצר בשנת 2013, בגיל 64, במשך 52:54 שעות.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצר פלורידה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Strait of Florida, www.sea-seek.com
  2. ^ Will, George F. (2008-06-05). "George F. Will - The Gas Prices We Deserve" (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-06-13.
  3. ^ "Cuban off-shore oil drilling put off until 2009". Reuters (באנגלית). 2008-04-16. נבדק ב-2022-06-13.
  4. ^ How Cuba's Oil Find Could Change the US Embargo - TIME, web.archive.org, ‏2008-10-24
  5. ^ 1 2 Offshore drilling on the Atlantic coast of the United States, The Reader Wiki, Reader View of Wikipedia (באנגלית)
  6. ^ Petrobras abandons oil exploration in Cuba; all eyes set on Repsol-YPF, MercoPress (באנגלית)
  7. ^ "Russia to drill for oil off Cuba" (באנגלית בריטית). 2009-07-29. נבדק ב-2022-06-13.
  8. ^ BPC Limited and StatoilHydro to Reopen Bahamian Energy Exploration Wi…, archive.ph, ‏2013-02-01
  9. ^ 1 2 Julie-Anne Boudreau, Éric Charmes, Conversation avec Julie-Anne Boudreau autour des études urbaines et de leurs revues (par Éric Charmes), Métropoles, 2018-10-18 doi: 10.4000/metropoles.5757