מכבי חשמונאי ירושלים
| תאריך ייסוד |
1911 1970 (הקמה מחדש) | ||
|---|---|---|---|
| תאריך פירוק |
1963 2005 | ||
| תלבושת | |||
| |||
  | |||
מכבי חשמונאי ירושלים (לעיתים כונתה בר כוכבא ירושלים, מכבי חשמונאים ירושלים או מכבי ירושלים) הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שפעלו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. המועדון הוקם ב-1911 והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר והמייסדים של הליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה (1931/1932).
בתקופה שקדמה להקמת המדינה נחשבה הקבוצה לאחת החזקות והדומיננטיות בארץ ישראל, כאשר היא העפילה לשני משחקי הגמר הראשונים של גביע ארץ ישראל (לאחר הקמת המדינה: גביע המדינה). בשתי הפעמים היא נחלה הפסדים, להפועל תל אביב בגביע של 1928 ולמכבי תל אביב בעונת 1928/1929, כאשר בראשון הוכרזה כזוכה במשותף עם הפועל תל אביב.
מגרשה הביתי של הקבוצה היה באזור שכונת הבוכרים ושכונת בית ישראל, שהיה גם מגרשה הביתי של קבוצת המשטרה הבריטית. מלבד הקבוצה הבוגרת כלל המועדון גם ארבע קבוצות נוער, שנקראו "יונה", "נורדיה א'", "נורדיה ב'" ו"הסמל". צבע החולצות של שחקני המועדון היה כחול-לבן.
הקמת הקבוצה ומשחקי הידידות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי ירושלים הוקמה בשנת 1911, והייתה קבוצת הכדורגל העברית השנייה שהוקמה בתקופת היישוב. קדמה לה רק מכבי תל אביב שנוסדה ב-1906. זמן קצר לאחר הקמת מכבי ירושלים, ב-1912, הוקמה מכבי "אבשלום" פתח תקווה. בתקופה זו בתולדות היישוב לא היו מסגרות מאורגנות כגון ליגה וגביע, ולפיכך עיקר משחקיה של הקבוצה בראשית ימיה היו משחקי ידידות נגד הקבוצות האחרות בארץ ונגד קבוצות צבאיות או ערביות שהגיעו למשחקי ראווה. עם כיבוש ירושלים מידי האימפריה העות'מאנית על ידי גנרל אדמונד אלנבי בדצמבר 1917, החלה מגמת שיפור במצב הכדורגל בארץ ישראל. ב-1918 הקים הגדוד העברי ה-1 נבחרת שיצאה לסדרת משחקים במצרים, ושחקניו ייסדו מחדש את הקבוצות העבריות הראשונות בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, כולל מכבי ירושלים. שני המשחקים הראשונים של הקבוצה לאחר מלחמת העולם הראשונה נערכו באוגוסט 1919, והיא נחלה בהם הפסדים 0–4 ו-0–6 לקבוצה אנגלית שזהותה המדויקת אינה ידועה. כעבור חודש ספגה הקבוצה הפסד נוסף, הפעם 0–1 לקבוצת הקלוב הערבי הלאומי של ירושלים.
באפריל 1920 נחלה הקבוצה הפסד 4–5 לאחת מהקבוצות הצבאיות הבריטיות ששהו בארץ. באותה שנה שיחקה הקבוצה במספר משחקי ידידות נגד קבוצות צבאיות בריטיות, והשתתפה לראשונה בתולדותיה במסגרת ליגה מאורגנת, שהייתה ליגה אזורית שתוצאותיה אינן מוכרות לצורך קביעת אלופה על ידי ההתאחדות לכדורגל. בשנת ה'תרפ"ד (ספטמבר 1923 - אוגוסט 1924) נטלה הקבוצה חלק במשחקי הגביע הנודד הירושלמי והגביע של עיריית ירושלים, וידוע כי זכתה בלפחות אחד מהם. היא הוקמה מחדש ב-1925 לאחר התפרקות שתי קבוצות ירושלמיות מקומיות בשם "הגיבור" ו"הצבי". במקביל היא התאחדה עם קבוצת נוער מקומית בשם "חשמונאי ירושלים", ומאז נודעה כ"מכבי חשמונאי ירושלים"[1]. עם זאת, לפי היומון "דואר היום" מתאריך 3 באוקטובר 1926, התמזגו קבוצות "הגיבור" ו"הצבי" עם קבוצת "חשמונאי", ורק לאחר מכן התמזגה הקבוצה המאוחדת עם מכבי ירושלים[1].
באותה שנה זכתה הקבוצה בטורניר בשם "גביע ירושלים" לאחר ניצחון בגמר על קבוצה אנגלית. בהמשך ערכה הקבוצה שני משחקי ידידות מול מכבי תל אביב ואחד מול הפועל חיפה, ניצחה בשניהם וסיימה בהפרש שערים חיובי של 13–2. משחקה המתועד הבא של הקבוצה נערך באפריל 1927, והסתיים בתיקו 1-1 עם הקבוצה המצרית רמלה אטוס, שנשלחה למסע משחקים בארץ ישראל כחלק מיחסי הידידות ששררו באותה תקופה עם מצרים. בחודש יוני לאחר מכן נסעה הקבוצה למסע משחקים במצרים, ונחלה בו הפסדים לאינטרנציונל קהיר (2–5) ולרמלה אטוס (1–2). חמישה חודשים לאחר מכן שוב נסעה הקבוצה לקהיר ולאלכסנדריה, ולאחר הפסד לא-זמאלכ קהיר בתוצאה 2–5 סיימה ככל הנראה משחק נוסף בתיקו 1-1[1].
בין השנים 1922 ל-1927 נערך טורניר "הגביע הארץ הישראלי", שקדם לגביע ארץ ישראל. הקבוצה הצטרפה לטורניר רק בשנת 1926, וזכתה בשני ניצחונות על קבוצות אנגליות בטרם הודחה. בשנה העוקבת סיימה בתיקו 1-1 מול קבוצת המשטרה הבריטית, וידוע כי הודחה לפני חצי הגמר. במקביל, בין 1923 ל-1927, ארגנה אגודת "מכבי" טורניר ארצי לקבוצות האגודה בשם "מגן שמשון". הדיווחים מאותה תקופה חלקיים בלבד, ולא ידוע מה היה חלקה של מכבי חשמונאי בשלוש השנים הראשונות לקיום הטורניר. ב-1926 הפסידה למכבי תל אביב במשחק הגמר של הטורניר בתוצאה 1–6, ובשנה העוקבת הפסידה למכבי "הגיבור" חיפה בתוצאה 0–4[1].
סוף שנות ה-20: משחקי גביע ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל נוסדה בשנת 1928, במקביל לתחילת שליטתן של הקבוצות העבריות בגביע ארץ ישראל. בגלל מיעוט הקבוצות באותה תקופה נקבע כי יהיו רק ארבעה סיבובי משחקים, ובסיבוב הראשון הצליחה הקבוצה לגבור על קבוצת "המעופפים רבת עמון". ברבע הגמר הוגרלה הקבוצה מול מכבי תל אביב, אז הקבוצה העברית החזקה ביותר, והצליחה להפתיע אותה בירושלים ולנצח 3–2[2]. משחקי חצי הגמר נערכו במיקום נייטרלי, וב-19 במאי ניצחה הקבוצה 1–0 את הפועל חיפה משער של עקיבא צוובנר[3]. בכך העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לגמר הגביע הראשון שהוכר על ידי ההתאחדות לכדורגל והגמר הראשון שבו שיחקו שתי קבוצות עבריות.
ב-26 במאי 1928 נערך גמר הגביע במגרש החולי ביפו, לעיני 5,000 צופים. יריבתה של מכבי חשמונאי במשחק הגמר הייתה הפועל "אלנבי" תל אביב. מכבי חשמונאי נחשבה לקבוצה עדיפה משמעותית לעומת הפועל[4], אך לאחר מחצית ראשונה שהסתיימה בתיקו 0-0 ובה תקפו יחיאל מרגובסקי ועקיבא צוובנר את שערו של וילי ברגר ללא הצלחה, ספגה הקבוצה שני שערים מרגליהם של שלמה פוליאקוב בדקה ה-66 ואברהם "נוצ'ה" נודלמן בדקה ה-81 מבישול של פוליאקוב. לאחר המשחק ערערה הקבוצה בפני ההתאחדות על תוצאתו, וטענה כי הפועל אלנבי שיתפה את השחקן משה מאייר (לימים אחד מבוניו של מגדל שלום מאיר בתל אביב), שלא היה רשום בהתאחדות כנדרש. ערעורה של הקבוצה נדון בפני ועדה מיוחדת של ההתאחדות שהורכבה מנציגי השלטון הבריטי בארץ, והיא קבעה כי שתי הקבוצות ייחשבו באופן רשמי לזוכות בגביע וכי כל אחת מהן תחזיק בו למשך חצי שנה.
באותה שנה אירעה פרשה יוצאת דופן שנקשרה בשמה של הקבוצה. 1928 הייתה שנת קבלת ההתאחדות הארץ ישראלית לפיפ"א, ובהודעת הקבלה נכתב כי מכבי חשמונאי זכתה באליפות הליגה. הודעה זו ידועה כשגויה לחלוטין, כיוון שעונת המשחקים הראשונה בליגה הארץ ישראלית נערכה בפועל רק בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. לא ידוע מה מקורה של טעות זו, ועיתונאי הספורט אלישע שוחט משער בספרו "100 שנות כדורגל בישראל"[5] כי הרישום נעשה לצורכי יחסי ציבור בפיפ"א. בעקבות פרשה זו הקבוצה רשומה עד היום כ"זוכה" הרשמית בליגה של שנת 1928, שלמעשה לא התקיימה מעולם. במקביל לפרשת גמר הגביע והאליפות שלא הייתה, הצליחה מכבי חשמונאי לזכות גם בטורניר הגביע הנודד של ירושלים.
גם עונת 1929 של הגביע הארץ ישראלי הייתה מוצלחת מבחינת מכבי חשמונאי. בהגרלת שמינית הגמר, שנערכה ב-27 בנובמבר, הוגרלה הקבוצה מול מכבי חדרה, והצליחה לגבור עליה בתוצאה 2–0. ברבע הגמר הצליחה הקבוצה לנצח 4–2 את הקבוצה האנגלית "סנט ג'ורג' ירושלים" משני שערים שהובקעו בשלהי המשחק, ובשלב חצי הגמר ניצחה 2–0 את הפועל חיפה במשחק שבו הוחמצו ארבע בעיטות עונשין מ-11 מטרים. במשחק הגמר, שנערך בפתח תקווה, התמודדה מכבי חשמונאי מול מכבי תל אביב. בדקה השנייה ספגה מכבי חשמונאי שער מרגליו של אריה "לייבל'ה" זליבנסקי, שהיה השחקן המצטיין של מכבי תל אביב במשחק; הכשלתו הובילה לפסיקת בעיטת עונשין לחובת מכבי חשמונאי, מרגליו של השוער וילי ברגר. בהמשך המשחק הבקיעו ברוך צבי ולייבל'ה זליבנסקי שני שערים נוספים וקבעו את תוצאת המשחק, 4–0 לטובת קבוצתם[6]. היה זה גם הפרש השערים הגבוה ביותר במשחק הגמר לפני קום המדינה, עד שב-1942 הביסה בית"ר תל אביב את מכבי חיפה בתוצאה 12–1. בעונות הבאות כבר לא זכתה להישגים מרשימים במסגרת הגביע, ובשנה העוקבת היא הפסידה 1–4 ברבע הגמר, אליו העפילה אוטומטית, לקבוצה האנגלית סטאפורדס. באותה שנה השתתפה הקבוצה במשחקי הגביע הנודד הירושלמי (שהתנהלו במתכונת ליגה), בו זכתה יריבתה העירונית הפועל ירושלים, ובטורניר ידידות בשם "גביע גוט" מול קבוצת המשטרה הבריטית.
משנות ה-30 ועד הפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1931 הייתה מכבי חשמונאי לאחת מתשע הקבוצות המייסדות של הליגה הארץ-ישראלית, שמשחקיה נמשכו גם ב-1932. בנובמבר 1931 רשמה מכבי חשמונאי ציון דרך בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, לאחר שנטלה חלק במשחק הליגה הרשמי הראשון אי-פעם. היה זה הדרבי העירוני מול הפועל ירושלים, ומכבי חשמונאי הביסה את יריבתה בתוצאה 8–0[7]. הקבוצה סיימה את העונה במקום הרביעי עם 18 נקודות ועם משחק חסר, כיוון שמשחקים רבים באותה תקופה בוטלו בשל חוסר ארגון ובשל המצב הביטחוני. בדרבי מול קבוצת המשטרה הבריטית הפסידה הקבוצה בתוצאה 1 - 2, ובזכות כך זכתה הקבוצה הבריטית באליפות הראשונה בתולדות הליגה[8]. גם בגביע ארץ ישראל לא זכתה הקבוצה להצלחה רבה, והודחה כבר בסיבוב הראשון לאחר הפסד 0–4 להפועל חיפה.
בעונה שלאחר מכן חל שיפור ברמת המשחק של הקבוצה, והיא הצליחה לסיים את הליגה במקום השני, אחרי הפועל תל אביב שניצחה בכל המשחקים. בטורניר הגביע של 1933 הוגרלה הקבוצה מול מכבי תל אביב ברבע הגמר, והובילה 3–2 עד שהמשחק הופסק בגלל החשיכה (באותה תקופה לא נהגו לשחק עם תאורה). ההתאחדות קבעה משחק חוזר, וזה הסתיים בניצחון 1–0 של מכבי חשמונאי. עם זאת, לאחר מכן הוחלט להעניק ניצחון טכני 3–0 למכבי תל אביב, בטענה שסגנון משחקה של מכבי חשמונאי היה נוקשה מדי ולא הגון. בעונת 1934/1935 דורגה הקבוצה במקום השישי מתוך עשרה לאחר ששיחקה ארבעה משחקים, אך מכיוון שבאותה עונה בוטלו משחקים רבים, הוחלט לבסוף על הפסקת משחקי הליגה ועל הענקת תואר האליפות להפועל תל אביב. מכבי חשמונאי אף לא השתתפה במשחקי הגביע באותה עונה.
ב-21 במרץ 1936 סיימה מכבי חשמונאי בתיקו 1-1 מול הפועל הדרום תל אביב במסגרת הסיבוב הראשון של גביע ארץ ישראל. היה זה משחקה הרשמי האחרון לשנה זו, כיוון שבאפריל שלאחר מכן פרץ המרד הערבי הגדול שגרם להפרעות קשות בפעילות הכדורגל בארץ ישראל. הקבוצה אף לא השתתפה במשחקי הליגה שקדמו למשחק גביע זה, כיוון שהם בוטלו בשל המתיחות הביטחונית. גם בתקופה שבין חידוש המשחקים לסיומם ב-18 בדצמבר 1936 לא השתתפה הקבוצה במשחקי ליגה. ב-1937 שינתה הקבוצה את שמה למכבי "בר כוכבא" ירושלים.
בשלהי שנות ה-20, בתחילת שנות ה-30 ובעיקר באמצע העשור חלה ירידה משמעותית בעוצמתה של הקבוצה. שחקניה הבכירים הגיעו לגיל מבוגר ופרשו ממשחק פעיל, ומגמה זו התגברה לקראת אמצע העשור וסופו. בהנהלת הקבוצה הוחלט לנקוט במהלך שירענן את הקבוצה ויחזיר אותה למעמדה הקודם כאחת מהקבוצות החזקות ביותר בכדורגל הארץ ישראלי. יוסף בר נון, אחד ממנהלי הקבוצה, היה זה שהוביל את המהלך שבסיומו שינתה הקבוצה את שמה. שינוי השם בוצע בתקופה שבה המאורעות הבולטים היו המרד הערבי הגדול ושתי המכביות הראשונות, ונועד על פי ראשי הקבוצה לעודד את הרגשות הלאומיים, לציין ח"י מאות שנים לסיום מרד בר כוכבא, ולשמר את שמה הייחודי מבחינה לאומית של הקבוצה[9].
עם זאת, המהלך לא צלח. באותה שנה היא לא נטלה חלק במשחקי הליגה, ובסיבוב הראשון של גביע ארץ ישראל הובסה 0–10 על ידי מכבי תל אביב. ב-1938, לראשונה בתולדותיה, לא השתתפה הקבוצה גם בליגה וגם בגביע. הקבוצה חזרה להתחרות במסגרת ליגה רק ב-1940[10]. היא סיימה במקום הראשון עם מאזן של שישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו מתוך שמונה משחקים, שנערכו במסגרת ליגה עירונית מיוחדת שארגנה ההתאחדות במחוז ירושלים. עם זאת, הקבוצה לא התחרתה במסגרת גביע ארץ ישראל.
מלחמת העולם השנייה, שפרצה ב-1939, גרמה לשיבושים קשים בפעילות הקבוצות השונות בעקבות גיוס כדורגלנים רבים לצבא הבריטי ואיסור מטעם ההתאחדות לשתף שחקנים חייבי גיוס לצבא הבריטי. בעונת 1941/1942 חולקה הליגה לשני מחוזות, מחוז תל אביב ומחוז ירושלים, והקבוצה סיימה את משחקי המחוז שלה במקום השני בפער של נקודה אחת מהומנטמן ירושלים שבמקום הראשון. היא גם לא הצליחה להעפיל לשמינית גמר גביע ארץ ישראל. בעונת 1943/1944 לא השתתפה הקבוצה במשחקי הליגה המלחמתית, שפעילותה הופסקה לפני מועד סיומה המתוכנן על ידי ההתאחדות. עם זאת, היא נטלה חלק במשחקי גביע המלחמה (שלא זכו לבסוף להכרה רשמית של ההתאחדות למרות ההכרה במשחקי הליגה שהתנהלו במקביל). ב-9 במאי 1943 גברה הקבוצה 3–1 על אחת מהקבוצות הצבאיות ששהו בארץ בגלל המלחמה, ובשלהי החודש גברה במסגרת הסיבוב השני 5–0 על יריבתה העירונית דגל ציון ירושלים. ב-6 באפריל נערך הסיבוב השלישי, והקבוצה סיימה בתיקו 2-2 מול יריבתה העירונית הפועל ירושלים. משחק הגומלין הסתיים בניצחון 3–1 לטובת הפועל.
הפסד זה היה המשחק הרשמי האחרון המתועד של הקבוצה במסגרת בכירה כלשהי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. הקבוצה לא השתתפה בעונות הבאות של הליגה, ולא הצליחה להעפיל לשלבים המתקדמים של גביע ארץ ישראל. ב-1946 החליטה הנהלת הקבוצה לשנות את שמה פעם נוספת, והקבוצה נקראה מעתה רק בשם "מכבי ירושלים"[9]. לאחר הקמת המדינה זכתה הקבוצה להישגים בודדים. היא מעולם לא שיחקה בליגה הבכירה על גלגוליה השונים, ובגביע המדינה זכתה להצלחה חלקית בלבד. ב-1954 סיימה הקבוצה בתיקו 3-3 מול מכבי תל אביב בסיבוב המוקדם האחרון של גביע המדינה השני, אך הודחה בסיכום שני המשחקים[11]. החל מעונת 1955 שיחקה הקבוצה בליגה ב' (אז הליגה השלישית בחשיבותה)[12], ובאותה שנה הצליחה להעפיל לשמינית הגמר לאחר שגברה בסיבוב השלישי המוקדם על הפועל כפר סבא[13]. עם זאת, הקבוצה לא התייצבה למשחק מול הפועל חיפה וספגה הפסד טכני בתוצאה 0–3. במאי 1957 הואשמה הקבוצה בשיתוף פעולה עם בית"ר רמלה, כדי לפגוע בסיכוי ההעפלה של סקציה נס ציונה לליגה ב'. על פי האשמה מכבי ירושלים שילמה כסף לבית"ר רמלה כדי לא להופיע למשחק נגדה ולקבל ניצחון טכני[14].
ב-1959 הצליחה הקבוצה להעפיל עד לסיבוב השישי המוקדם בגביע המדינה, אך הודחה לאחר שספגה הפסד 0–6 למכבי חיפה[15]. היו אלה הישגיה הבולטים האחרונים של הקבוצה בגביע המדינה, והיא התפרקה ב-1963.
ניסיונות הקמה חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1970/1971 הקבוצה בשם "מכבי ירושלים" הוקמה מחדש ושיחקה בליגה ד'[16] (אז הליגה החמישית והנמוכה בישראל). הקבוצה עלתה ליגה בעונת 1973/1974 והגיעה לליגה ב', שם שיחקה עד סוף 1975/1976, אז הורדו לקבוצה שש נקודות עקב כך שלא הופיעה למשחק נגד הפועל גדרה, והיא הורדה בחזרה לליגה ג'. בסוף שנות ה-90 התאחדה הקבוצה עם מכבי מעלה אדומים, ונודעה בשם "מכבי ירושלים/מעלה אדומים". בסיום עונת 1999/2000 הקבוצה המאוחדת סיימה כסגנית אלופת ליגה ב' דרום ב', ועלתה לליגה א' (לאחר שמכבי לזרוס חולון ומכבי יפו פרשו מליגה א'). המועדון המאוחד שיחק שתי עונות בליגה א' דרום עד שבסיום 2001/2002 ירדה הקבוצה חזרה לליגה ב'. בסיום עונת 2004/2005, כשהקבוצה בליגה ב', הקבוצה החלה בתהליך פירוק, שהסתיים ב-2 ביוני 2005 אז התפרקה הקבוצה סופית.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
למועדון הייתה גם קבוצת כדורסל פעילה (מכבי בר כוכבא), אשר זכתה באליפות הליגה הירושלמית, אשר קדמה להקמת הליגה הארצית בכדורסל[20].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל כדורגל | ||
|
פורטל היישוב | ||
- אלישע שוחט, 100 שנות כדורגל (1906-2006), דפוס מאור אבי הפקות, יוני 2006
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר גבאי, מכבי ירושלים - קבוצת הפאר שנדרדרה מהפיסגה עד לליגה ג', בעיתון חדשות הספורט (עמוד 3), 27 ביוני 1962
- מאיר גבאי, הפועל חידש את המסורת של חשמונאי, בעיתון חדשות הספורט (עמוד 6), 25 בספטמבר 1972
- אשר גולדברג, הגביע שחולק בין אלנבי לחשמונאים, אתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 18 באפריל 2011
- אשר גולדברג, 80 שנים לליגה הישראלית, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 17 בנובמבר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 חיים קאופמן, ראשיתו של הכדורגל העברי בארץ ישראל (1928-1910), "בתנועה", הוצאת המכללה האקדמית בוינגייט, כרך ח' חוברת 1–2 (2006), 13 בפברואר 2007
- ^ בעקבות המשחק ביצע שמעון "לומק" רוטנר, מאמן מכבי תל אביב, מהפך בסגל הקבוצה שהוביל להדחת רוב השחקנים הבכירים.
- ^ צוובנר היה בסגל נבחרת ארץ ישראל במשחקיה הראשונים במסגרת המסע למצרים ב-1931. שחקן נוסף של הקבוצה ששיחק בנבחרת היה המגן הימני פנחס פידלר, שהשתתף בהפסד 1–4 למצרים במוקדמות מונדיאל 1934.
- ^ אלישע שוחט, 100 שנות כדורגל בישראל 1906-2006, עמוד 33
- ^ 100 שנות כדורגל (1906–2006), עמוד 35
- ^ א. בן-חנה, סיפורו של הגביע הישראלי לכדורגל, דבר, 7 ביולי 1957
- ^ זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי (כרך ב', עמוד 197), ישראגול, 2010
- ^ אשר גולדברג, קבלו את האלופה הראשונה - המשטרה הבריטית ירושלים, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ 1 2 אשר גולדברג, 'מכבי בר-כוכבא ירושלים', באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 7 ביולי 2011
- ^ אל. אלכסנדרוביץ, קבוצת כדורגל ב"מכבי" ירושלים, הַבֹּקֶר, 18 במרץ 1940
- ^ האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ב', עמודים 156 ו-159
- ^ משחקי ליגה א' - ב-22 בינואר, דבר, 7 בינואר 1955
- ^ מחר: 17 משחקים על הגביע הישראלי, דבר, 25 במרץ 1955
- ^ "מכבי" ירושלים הואשמה "בקניית" שחקנים, על המשמר, 16 במאי 1957
המשחקים המבוימים, קול העם, 22 במאי 1957 - ^ מכבי פתח תקוה - הפועל רמת גן 1:1 (0:1), דבר, 13 בספטמבר 1959
- ^ הפועל בוקעתה בליגה ד', עמוד 23, עיתון חדשות הספורט, פנים חדשות יעשו בשבת הקרובה צעד ראשון בליגה ד' ביניהן מכבי ירושלים
- ^ 100 שנות כדורגל (1906–2006), עמוד 35
- ^ 1928 הייתה שנת קבלת ההתאחדות הארץ ישראלית לפיפ"א, ובהודעת הקבלה נכתב כי מכבי חשמונאי זכתה באליפות הליגה. הודעה זו ידועה כשגויה לחלוטין, כיוון שעונת המשחקים הראשונה בליגה הארץ ישראלית נערכה בפועל רק בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. לא ידוע מה מקורה של טעות זו, ועיתונאי הספורט אלישע שוחט משער בספרו "100 שנות כדורגל בישראל"[17] כי הרישום נעשה לצורכי יחסי ציבור בפיפ"א. בעקבות פרשה זו הקבוצה רשומה עד היום כ"זוכה" הרשמית בליגה של שנת 1928, שלמעשה לא התקיימה מעולם.
- ^ במשחק הגמר הפועל תל אביב (ששמה היה אז "הפועל אלנבי") ניצחה את מכבי חשמונאי ירושלים עם התוצאה 0–2, אך לאחר המשחק הקבוצה הירושלמית הגישה ערעור להתאחדות בטענה שכדורגלן הפועל משה מאיר שהשתתף במשחק לא היה כלול ברשימת הכדורגלנים שהוגשה לפני המשחק. הערעור התקבל תוך החלטה ששתי הקבוצות הוכרזו כזוכות בגביע.
- ^ "ספר הכדורסל"/אלישע שוחט
