מכת ארבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכת ארבה
מתקפת ארבה במדגסקר, 2014

מַכַּת אַרְבֶּה היא המכה השמינית מבין עשר המכות שהכה אלוהים על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מארצו.

מכה זו שבאה אחרי מכת הברד גרמה לכך שכל הצמחים והיבול שהברד לא השמיד נשמדו על ידי המון החגבים שפשטו על שדות ופרדסי מצרים.

תיאור המכה במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ. וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה. וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה....

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַ-ה' נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַ-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם. וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַ-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה. וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל ה'. וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם.

האם פגעה המכה גם בעברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא לא מבואר מפורשות שמכת ארבה פגעה במצרים בלבד, והדבר שנוי במחלוקת בין פרשני המקרא וחכמים נוספים:

לדעת רבי אברהם אבן עזרא, פשוטם של המקראות מורה כי המכות הראשונות: דם, צפרדע וכינים, וכן מכת שחין ומכת ארבה, פגעו במידה דומה בין במצרים ובין בעברים. בהתייחס למכת ארבה, מוסיף האבן עזרא שבאכילת יבולי היהודים במכת הארבה לא נגרם להם כל נזק, מאחר שהיו עתידים לצאת זמן קצר לאחר מכן ממצרים[1].

אך הרמב"ם סבור כי פשוטם של המקראות מורה שגם במכות דם וצפרדע, שחין וארבה, לקו המצרים בלבד ולא העברים. לגבי מכת כינים, נוקט הרמב"ם שגם במושבות העברים הופיעו הכינים אך לא ציערו אותם[2].

במדרשי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש מובא שהטעם למכת הארבה שנענשו בה המצרים, היא מידה כנגד מידה:

ארבה למה הביא עליהן? מפני ששמו את ישראל זורעי חטים ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה.

מדרש רבה

רש"י מביא מהמדרש, שהמצרים לכדו חגבים הרגו אותם ומלחו אותם לצורך אכילה, אולם כאשר המכה נסתיימה, בתפילתו של משה, וכל החגבים נישאו ברוח, הועפו אף החגבים המלוחים, ולא נשאר מהם זכר, ובלשון המדרש: "מהו לא נשאר ארבה אחד? אפילו מה שהיו בקדירות ובחביות מלוחות, פרחו והלכו להם".

הרמב"ן בפירושו מביא בשם רבינו חננאל שמאז שהתפלל משה להסיר את מכת הארבה ממצרים ועד היום הזה לא ניחתת על מצרים מכת ארבה, גם כאשר הם נמצאים באזור.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: אבן עזרא (הארוך), שמות ז, כד. דבריו אלו עומדים בסתירה למדרשי חז"ל במספר מקומות, והם זכו להתייחסות שלילית עוד בתקופת הראשונים, ראו על כך אצל: י"ל קרינסקי, קרני אור על ה"אבן עזרא", בחומש "מחוקקי יהודה".
  2. ^ רמב"ם, פירוש המשניות למסכת אבות פרק חמישי, משנה ד.