ממלכתיות
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
ממלכתיות הייתה כינויה של גישת דוד בן-גוריון - בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז - שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל.
הגישה העניקה למעשה ביטוי אידאולוגי להעברת מרכזי השליטה במדינה מהמוסדות החברתיים שניהלו את היישוב לממשלה ולביסוס ריבונותה של המדינה. שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה הלאומיים של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק הפלמ"ח, חקיקת חוק חינוך ממלכתי שביטל את שיטת הזרמים בחינוך והלאמת לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות.
בשנות ההנהגה של לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין בכהונתו הראשונה, 1963-1977 אושררו ובוצרו עקרונות ממלכתיים אחדים, בעיקר כאלה הנוגעים לפן המשפטי של הממלכתיות וכאלה הנוגעים לזכויות אדם. כך למשל בוטל הממשל הצבאי, נחקקו חוקי יסוד שהסדירו את מעמד רשויות השלטון, כונן מוסד ועדת החקירה הממלכתית ומעמדם של בג"ץ ושל היועץ המשפטי לממשלה התעצם.
בתחום הבריאות נשמר מעמדם של הגופים התנועתיים והמפלגתיים, ורק בשנת 1995 חל שינוי בתחום זה, עם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שניתק את הקשר ההדוק בין ההסתדרות הכללית (ובעקיפין מפלגת העבודה) לקופת חולים כללית, ואת הקשר הדומה בין הסתדרות העובדים הלאומית לקופת חולים לאומית. צעד זה הרים תרומה חשובה להקניית מעמד ממלכתי לשירותי הבריאות, אם כי נמשכת אספקתם מטעם גופים עצמאיים (קופות החולים), ולא ישירות מטעם המדינה. קבלת שירותי בריאות מקופת חולים מסוימת חדלה להיות תלויה בחברות בארגון העובדים השולט בקופה. אספקת השירותים מטעם גופים עצמאיים אין בה כדי לפגוע בעקרון הממלכתיות, כל עוד ניהול של גופים אלה כפוף לשיקולים ממלכתיים ולא לשיקולים תנועתיים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניר קידר, ממלכתיות: התפיסה האזרחית של דוד בן-גוריון, יד יצחק בן-צבי ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2009.
- עופר שיף ותמר הרמן (עורכים), כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023.
- אדם רז, משטר היד הקשה: דוד בן-גוריון, פולמוס הממלכתיות והמחלוקת הפוליטית על תוכנית הגרעין הישראלית, כרמל, ירושלים, 2019.
- אבי בראלי, מפא"י בראשית העצמאות: 1948-1953, יד יצחק בן-צבי, ירושלים 2007.
- אבי בראלי וניר קידר, ממלכתיות ישראלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2011.
- ניר קידר, בן-גוריון והחוקה: חוקתיות, משפט ודמוקרטיה במשנתו של ראש הממשלה הראשון. אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 2015.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניר קידר ואבי בראלי, ממלכתיות ישראלית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2011
- אליעזר דון יחיא, Changes and Developments in Israeli Civil Religion: 1982–2017. Israel Studies, Vol. 23, No. 3. סתיו 2018.
- שיחה בין איתן דוניץ, ניר קידר וטליה גורודס בפודקאסט של קטעים בהיסטוריה והמכון למורשת בן-גוריון - מה יקרה בלי ממלכתיות, יולי 2023.
- ריאיון של עדי שרצר בפודקאסט של עושים היסטוריה ומרכז זלמן שזר - איך בונים ישראליות? ספטמבר 2023.
- עדי שרצר, The Place of Israel’s Palestinian Citizens in Mamlakhti Culture. Israel Studies, Vol. 27, No. 3. סתיו 2022.
- עדי שרצר, Mamlakhtiyut from Across the Ocean: Ben-Gurion and the American-Jewish Community. Contemporary Review of the Middle East, Vol. 6, No. 3. 2019.