מנזר ניקודמוס הקדוש

מנזר ניקודמוס הקדוש
מראה הכנסייה ומגדל הפעמונים מכיוון דרום-מזרח. משמאל נראה חלק ממבנה האכסניה שנבנה במאה ה-15
מראה הכנסייה ומגדל הפעמונים מכיוון דרום-מזרח. משמאל נראה חלק ממבנה האכסניה שנבנה במאה ה-15
מידע כללי
סוג מנזר, כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רמלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°55′36″N 34°52′19″E / 31.92666667°N 34.87194444°E / 31.92666667; 34.87194444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנזר ניקודמוס הקדוש או מנזר הקדושים ניקודמוס ויוסף הרמתי הוא מנזר של משמורת ארץ הקודש, השוכן ברחוב ביאליק ברמלה. המנזר מכונה באופן עממי גם בשם "מנזר פרנציסקוס".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של המנזר בשטח שנקנה בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית ב-1396. במהלך המאה ה-15 הוקמה על שטח זה אכסניה שהייתה נטושה כאשר לא פקדו אותה צליינים. במאה ה-16 זוהה האתר עם ביתו של יוסף הרמתי, הוקמה בו כנסייה והוא נתקדש. בסמוך לבית יוסף זיהו הנזירים את ביתו של ניקודמוס הקדוש, שעליו נאמר שהיה איש הסנהדרין ושהביא מור ואהלות לרחצת גופו של ישו לאחר הורדתו מהצלב.

באכסניה זו לן נפוליאון כאשר היה ברמלה ב-1 במרץ 1799, ולפי האגדה, עם בוקר, כאשר התעורר בטרם עת בשל קריאת המואזין במסגד הסמוך, ירה בו למוות[1]. במאה ה-19 נבנה המנזר מחדש ורוב חלקי האכסניה הישנה נעלמו, אם כי חלק ממנה שרד בצידו הדרומי של המתחם. בשנת 1902 נחנכה במקום כנסייה חדשה המוקדשת להורדת ישו מהצלב, וליד המנזר נבנה בית ספר השייך לרשת החינוך הפרנציסקאנית, ה"טרה סנטה".

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה באתר בנויה ממעבר בודד והיא פונה לכיוון דרום. בפינתה הדרום-מזרחית ניצב מגדל פעמונים בעל צריח מחודד, המתנשא לגובה של 40 מטרים[2]. הכנסייה ידועה בזכות ציור מקורי של טיציאן, המתאר את ההורדה מהצלב. הציור נתרם בשנת 1846 בידי העיר מדריד[3] אשר לקחה את המנזר תחת חסותה במאה ה-19, והוא שוכן במרכזו של האפסיס. משני צדדיו קבועים חלונות ויטראז' המתארים את צליבת ישו ואת ההורדה מהצלב. משמאל לאפסיס ניצב פסלו של יוסף הרמתי, ומימין פסלו של ניקודמוס האוחז בידיו בתכריכים ובתיבת בשמים. גם פסלים אלה הם מתנת העיר מדריד.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אייל מירון (עורך), רמלה וכל נתיבותיה - לסייר עם יד יצחק בן צבי, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2019, עמ' 128–134

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]