מנחם בן יוסף חזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם בן יוסף חזן
מקום פעילות טרואה, צרפת
תקופת הפעילות המחצית השנייה של המאה ה-13 בקירוב – סוף המאה ה-13 בקירוב
השתייכות ראשונים, רבני צרפת
תחומי עיסוק הלכה, מנהג (יהדות), תפילה
רבותיו אביו ר' יהודה בן יוסף בן ברוך, וכנראה גם סבו ר' ברוך בן יצחק מרגנסבורג
תלמידיו ר' יהודה בן אלעזר
בני דורו ר' נתן בן יהודה
חיבוריו סדר טרוייש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום עמוד השער של הספר 'סדר טרוייש', מהדורת פרנקפורט דמין תרס"ה

רבי מנחם בן רבי יוסף חזן (חזון) (או, רבי מנחם שליח ציבור[1][2]). מרבני העיר טרוייש (טרואה) במחצית השנייה של המאה ה-13 (כמאה שנים לאחר תקופת רש"י יליד העיר ומרבניה).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם נולד לרבי יוסף בן רבי יהודה מחבר ספר ידידות, בנו של רבי ברוך בן יצחק מרגנשבורג[דרוש מקור].

אביו, רבי יוסף, ערך את מנהגי, סדרי ונוסחי התפילות שנהגו בקהילת טרוייש על פי פסקי רש"י ותלמידיו, וכן הוסיף סדרים משלו. רבי מנחם כתב את מנהגי בית הכנסת התפילות והמנהגים השונים הללו בספרו סדר טרוייש והזכיר רבות הלכות בשם אביו וכן חכמים נוספים בספרו.

סדר טרוייש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה בן אלעזר מבעלי התוספות ותלמידו של ר' מנחם, ערך את כתבי רבי מנחם (ואביו) לספר שנקרא גם כן 'סדר טרוייש', וחילק אותם לעשרה פרקים שונים לפי סדר התפילות. לספר זה הוא צירף את חיבורו של רבי נתן בן יהודה[3] "ספר המחכים", המסכם את דיני שליח הציבור[4].

הספר מהווה מקור חשוב לחקר ההלכות, המנהגים והתפילות של נוסח צרפת שנהג ביהדות צפון צרפת בדורו, והוא אחד המקורות העיקריים לחקר הנוסח.

בדומה לחיבורים עבריים מימי הביניים משמש גם ספר זה כמקור למינוחים בשפה העברית בצורות שונות. כך למשל הספר הוא המקור הראשון לכינוי "פורים-שושן", עבור ט"ו באדר, שברבות השנים הפך, בהשפעת היידיש ל"שושן פורים"[5].

כתב יד מאוחר של הספר משנת 1470 מצוי בספרייה הלאומית וכן תוכן מקביל בחלקו לכתב יד זה מצוי בכתבי יד השמורים ב-כ"י בוותיקן משנת קנ"ה, כ"י ב-לונד-האוניברסיטה 2.L.O משנת קס"ז, כ"י פדובה-הסמינר הוסקובילי משנת ר"ך, כ"י באוקספורד, כת"י בווינה, ועוד.. וכן דפוס טרינו רפ"ה. ובפרוש שנדפס ב"תפלות מכל השנה עם כמה פירושים ... נדפס על ידי נתנאל בר פרץ חלפן ז"ל בשנת רפ"ה פה טרין"[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך שמו בפי תלמידו יהודה בן אלעזר, בהקדמתו ל"סדר טרויש"
  2. ^ סדר טרויש, באתר הספרייה הלאומית.
  3. ^ הערך "נתן בר יהודה" וטקסט ספרו באתר דעת.
  4. ^ לשון מחבר הספר: "השם יהיה לי לעזרה בהחילי לכתוב מנהגים וסדרים ישרים מיוסד הרב רבינו מנחם שליח ציבור מעיר הקודש טרויש, ובו תמצא קצת דברי הרב ר' נתן אשר יסד חיבור נאה הנקרא מחכים, והמה כתובים בהגהות בכתיבה דקה"
  5. ^ שושן פורים או פורים שושן? - האקדמיה ללשון העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏3 בפברואר 2017
  6. ^ סדר טרוייש באתר הספרייה הלאומית.