מנעול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנעול
חור המנעול

מנעול הוא מנגנון המשמש למניעת גישה למקום או לחפץ למי שאינו מורשה לכך. המנעול יכול להכיל אמצעי קידוד שונים, אשר מאפשרים רק לאנשים מורשים לפתוח אותו. ישנם מגוון של מנעולים הממוינים על פי אופן הנעילה והפתיחה שלהם. המנעול הוא התקן הידוק מכני, לרוב בעזרת בריח, אנקול מתכת (מנעול תלי), או צורות קיבוע אחרות של דלתות, שרשראות, מגירות ועוד, אשר נדרש קוד על מנת לשחררם שוב – קוד אשר לעיתים קרובות מוטבע על מפתח מכני או אלקטרוני (כגון מפתח פיזי, כרטיס מגנטי, טביעת אצבע, כרטיס RFID, שבב אבטחה הנקרא בלעז "צ’יפ" וכדומה). במקרים מסוימים אף נדרשים שניים או יותר מפתחות מסוגים שונים.

קיימים "מנעולי צירופים" (קומבינציה) בהם קודן מכני או אלקטרוני מורכב על גבי המנעול ונדרש להקיש או לכוון את הקוד בתצורת המספרים הנכונה על מנת לפתוח אותו.

קיימים גם מנעולים אלקטרוניים, לרוב במחשבים, טלפונים וכיוצא בזה, הדורשים סיסמת מחשב.

רמת האבטחה של המנעול מורכבת תמיד משני היבטים: רמת ההתנגדות של הבריחים או מנגנון הנעילה, ורמת המורכבות של קוד ההפעלה (המפתח).

פעמים רבות נעשה בלבול בין המנעול (הבריח) לבין הקוד (המפתח). לדוגמה, בדלתות רבות בישראל ובעולם, נעשה שימוש בצילינדר ולו מפתח תואם לפתיחה וסגירה של המנעול הרב בריחי הקיים בדלת. המפתח והצילינדר מהווים את קוד ההפעלה, ואילו הבריחים המקבעים את הדלת למשקוף מהווים את המנעול.

מפתח פיזי טיפוסי הוא חתיכת מתכת קטנה המורכבת משני חלקים: הגלם או הלהב המחליקים לתוך חור המנעול או הצילינדר ועליהם מוטבע הקוד הייחודי, וידית האחיזה שנותרת בולטת ומשמשת כידית להסטת הבריחים לכיוון נעילה ופתיחה.

סוגי מנעולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנעול צירופים ננעל באמצעות כיול קו מספרי מסוים ונפתח באמצעות כיול אותו הקוד. היתרון בשימוש במנעול כזה הוא בכך שעל מנת לפתוח אותו אין צורך להשתמש במפתח, וכך הוא יכול לשמש מספר רב של אנשים ללא צורך בשכפול מפתחות רבים.

סוג מודרני של מנגנונים הוא המנגנונים הביומטריים והדיגיטליים. את המפתח המכני המפעיל את מנגנון הנעילה מחליף מחשב המזהה טביעת אצבע של המורשה. במנעולים המיועדים לשימוש גם במקומות בהם מזג האוויר קיצוני קיים חור ניקוז המאפשר לנוזלים לצאת דרכו כדי למנוע רטיבות פנימית והתפתחות קורוזיה שכן היא עלולה לקלקל את מנגנון המנעול.

פריצת מנעולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פריצת מנעולים

קיימות שתי שיטות בהן אנשי מקצוע, חובבנים, וגנבים, משתמשים על מנת "לפרוץ" מנעולים. השיטה הראשונה עושה שימוש בכלי פריצה, בעזרתם ניתן לדמות את הקוד או לעקוף אותו באמצעות מניפולציות שונות. דוגמאות לכך הן "באמפקינג - Bumpking" (הקפצת מפתח או הקפצת מנעול), "דגדוג - Lock picking" ועוד.

השיטה השנייה מתמקדת בהעתקה בלתי מבוקרת של קוד המפתח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנעול הקדום ביותר התגלה בחורבות נינווה, בירת אשור העתיקה. מנעול פשוט שהתפתח מאוחר יותר למנעול פין עץ המיצרי, שהיה בנוי מבריח מחובר למתכן הכינון על הדלת ומפתח. כאשר המפתח הוכנס למנעול, פינים מעץ נכנסו לתוך חורים שנקדחו בצילינדר, מה שאיפשר לצילינדר להסתובב ולסובב את הבריח. כאשר המפתח הוצא הפינים חזרו למקומם בין הצילינדר לבית הצילנדר, מה שמנע ממנו להסתובב. מנעול וצילינדר אלו דומים מאוד למנעול ולצילינדר המודרני שמשמש את רוב בתי האב בעולם המודרני - שיטת פיני בית ופיני תוף.

החלפת צילינדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלפת הצילינדר הוא שירות של מנעולן. החלפת מנעול (צילינדר) נדרשת במקרים של אובדן מפתחות, חשש מהשימוש במפתחות אבודים וכדומה. המנעולן יבצע התקנה של הצילינדר החדש ביחד עם מפתחות תואמים, המאפשרים גישה בלעדית לבעלי הבית או העסק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]