מצפה גלעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת אזורים בארץ ישראל
מפת אזורים בארץ ישראל
אזורי השליטה וההתפשטות של ממלכת החשמונאים
מפת ערי הדקפוליס

מצפה גלעד היה יישוב בגלעד בתקופת המקרא ובתקופת ממלכת החשמונאים. אוזכר בשמו זה בספר שופטים המספר על יפתח אשר התגורר במצפה גלעד, ושם דיבר לפני האל:[1]

”וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי ה', בַּמִּצְפָּה: ... וַתְּהִי עַל-יִפְתָּח רוּחַ ה', וַיַּעֲבֹר אֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-מְנַשֶּׁה; וַיַּעֲבֹר, אֶת-מִצְפֵּה גִלְעָד, וּמִמִּצְפֵּה גִלְעָד, עָבַר בְּנֵי עַמּוֹ: ... וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה, אֶל-בֵּיתוֹ, וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת:”

זיהוי מילולי וגאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנים וחוקרים הציעו זיהויים שונים למצפה גלעד. יש אשר קשרו בינה לבין אתר שעליו מסופר בספר בראשית; שבו נפגשו יעקב ולבן; שמו של האתר הורכב מהמילים מצפה וגלעד, והשניים כרתו ביניהם שם ברית והקימו גל לעד:[2]

” וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ: וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ: וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל: וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד: וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד: וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ:”

חוקרי ארץ ישראל והתנ"ך הציעו לזהות אותה עם רמת המצפה בנחלת שבט גד:[3]

” וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה גָד לִבְנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן עַד עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי רַבָּה: וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד גְּבוּל לִדְבִר:”

רמת המצפה זוהתה אצל פרשנים גם עם ראמות בגלעד; עיר זו הייתה עיר מקלט וגם נתנה ללוויים:[4]

”וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן אֶת יָקְנְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת קַרְתָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: ... וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ:”

בספר חשמונאים א' תואר כיבוש מצפה בגלעד על ידי כוחות צבאו של יהודה המכבי; שלאחריו הועלתה העיר באש.[5]

בחיבורו כתב אוסביוס כי מצפה בגלעד נמצאת בסמוך לפילדלפיה, הידועה בשמה העברי המקראי: רבת עמון ובשמה הערבי: עמאן, בסמוך לנחל יבוק.

בעת החדשה הוצע לזהותה באתר בשם א-רמתה, מדרום מערב לאדרעי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערך: מצפה, מצפה גלעד, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 550.
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 123.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]