מרדכי פרום
 | |
| לידה |
1928 י' בשבט ה'תרפ"ח |
|---|---|
| פטירה |
ספטמבר 1972 (בגיל 44 בערך) כ"ח באלול ה'תשל"ב ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
?–1972 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תלמוד |
| תפקידים נוספים | מראשי ישיבת מרכז הרב |
| תלמידיו |
הרב נריה גוטל, הרב אלישע אבינר, הרב אלישע וישליצקי, הרב יהושע מגנס |
| חיבוריו | ראו להלן |
| פרסים והוקרה |
פרס הרב קוק לספרות תורנית |
  | |
הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט ה'תרפ"ח, 1 בפברואר 1928 – כ"ח באלול ה'תשל"ב, 7 בספטמבר 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב[1], שהשפיע רבות על אופייה של הישיבה ועל דמותה.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפיוטרקוב שבפולין לנפתלי יצחק הלוי ולאה פרום, חסידי גור. בשנת תרצ"ה (1935), בגיל חמש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, ולמד בישיבות נובהרדוק בתל אביב, חיי עולם בירושלים ומרכז הרב.
הרב פרום היה נחשב מקורב לסטייפלר, בעל הקהילות יעקב וראש ישיבת נובהרדוק בה למד.
בישיבת מרכז הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תשי"ג (1953) מינהו דודו הרב צבי יהודה הכהן קוק למגיד שיעור בישיבת מרכז הרב, והוא היה לר"מ המרכזי בה[1]. היה ידוע כבעל אופי מסודר וכושר הסברה מיוחד, שיעוריו הצטיינו בסדר ובבהירות רבה, והתייחד בהקפדתו על שמירת הזמנים.[דרושה הבהרה] לפני החגים היה נוהג לתת שיעורים בנושאי המועד בהלכה, אמונה ומוסר. שיעוריו אלו נכתבו על ידו בעשרות מחברות בסדר מופתי.
חיבב מאד חזנות, ובימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית ובמוסף של היום השני של ראש השנה. חלק מהתפילות הולחנו על ידו.
בשנותיו האחרונות גברה השפעתו בישיבת מרכז הרב, הוא העביר שיעורים לכל התלמידים[2], ואף היה אחראי על קבלת התלמידים[3]. הוא סבר שצריך לנקוט בגישה מחמירה ביחס לקבלת תלמידים, על מנת להעלות את רמתה של הישיבה בהשוואה לישיבות אחרות[4]. לאחר פטירת חותנו הרב רענן, בי' בניסן תשל"ב, נטל על עצמו גם את ניהול הישיבה[דרוש מקור]. הוא הנהיג שלכל בחור חדש שמגיע לישיבה מוצמד חברותא מבוגר, נוהג שקיים בישיבה עד היום.[דרושה הבהרה]
ביום השלושים לרב הנזיר נפטר בפתאומיות. ובכך חתם את השנה בפטירתם של שלושה מהבולטים ברבני מרכז הרב - הרב רענן, הרב הנזיר והוא.
תפקידים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני הקמת המדינה היה מרכז לשכת הגיוס של ירושלים[5]. כיהן כיו"ר ועדת פרס הרב קוק של עיריית ירושלים[6].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב פרום נשא את צפורה (ילידת שנת תר"צ), בתם של הרב שלום נתן רענן ובתיה מרים, בתו של הרב קוק. לזוג לא נולדו ילדים במשך חמש עשרה שנים. מסופר כי במוצאי יום הכיפורים באחת השנים כינס הרב אריה לוין בית דין, שכלל מלבדו את הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ורב נוסף מישיבת מרכז הרב[7], והם "פסקו" שלרב פרום ייוולדו ילדים. באותה שנה נולדה להם בת. בהמשך נולדה לבני הזוג בת נוספת, ובן שנולד לאחר שהרב פרום נפטר, בשנת תשל"ג, ונקרא מרדכי נתן על שם אביו וסבו[8][9].
נפטר מהתקף לב בכ"ח באלול תשל"ב (1972), בגיל 44[10]. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
| יעקב אלעזר הירשוביץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אברהם אלקנה כהנא שפירא | פנינה שפירא | שלום נתן רענן | טובה ריגר | זוסמן ריגר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יעקב אלעזר כהנא שפירא | מרדכי פרום | ציפורה פרום | רחל אליצור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קלמן בר | דפנה בר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת קוּק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל עשרים וארבע, בשנת תשי"ב (1952), הוציא לאור את ספרו תורת הלוי על שמונה המצוות הראשונות בספר החינוך. הספר זכה להסכמות מהרבנים הראשיים - הרב הרצוג והרב עוזיאל, ומהרב צבי פסח פרנק. על חיבורו זה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת ה'תשי"ד[11].
לאחר פטירתו ב-1972 הוציאו תלמידים מישיבת מרכז הרב מספר ספרים מתורתו, בעיקר מתוך מחברות שהותיר אחריו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תורת הלוי על ספר החינוך, דפוס חורב, ירושלים תשי"ב.[12]
- תורת הלוי על מסכת כתובות, המכון על שם הרצי"ה קוק, ירושלים תש"ס.
- תורת הלוי על מסכת בבא קמא, המכון על שם הרצי"ה קוק, ירושלים תשס"ח.
- תורת הלוי – גבורת יהודה – על מסכת פסחים, המכון על שם הרצי"ה קוק, ירושלים תשע"א. (נכתב על ידיו בצעירותו ויצא לאור מכתביו).
בנוסף, ערך הרב נריה גוטל חוברות קצרות ובהן שיעוריו על ענייני חנוכה ופורים.
ערך וההדיר את תוספות הרשב"א על מסכת פסחים לר"ש משאנץ, עם הערות האדר"ת, בצירוף מבוא מפרי עטו (ירושלים תשט"ז, מהדורה שנייה בתשל"א, ושלישית בתשמ"ו).
מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'קבלת תרומות ממשלת ארצות הברית', בתוך: זכור זאת ליעקב, ירושלים תשל"א, עמ' פז-צב
- 'בעניין קדושת בכור', בתוך: בשמן רענן ב, ירושלים תש"נ, עמ' שנה-שסו
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב עמיחי כנרתי, הגאון הרב מרדכי פרום זצ"ל : ר"מ בישיבת "מרכז הרב", מחבר ספר "תורת הלוי" על ספר החינוך ועוד ספרים חשובים : י' שבט תרפ"ח - כ"ח אלול תשל"ב. תשפ"ב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב פרום באתר ישיבת מרכז הרב
- פרטי הקבר של הרב מרדכי פרום
- מאמריו באתר ספריית אסיף
מרדכי יהודה בן נפתלי יצחק פרום (1928-1972), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הרב יעקב אריאל, הסכמה לספרו של אמיתי קמינצקי, האר עינינו בתורתך, מכון 'הארה בתורה', ירושלים תשע"ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, אור עציון תש"ע, עמ' 107.
- ^ משמיע ישועה עמ' 110
- ^ משמיע ישועה עמ' 110, 113-114.
- ^ יחיאל פריש וידידיה הכהן, האי"ש על העדה, חיפה תשע"ג, עמ' 84 (עדותו של הרב שאר-ישוב הכהן).
- ^ "פרס הרב קוק" של עיריית ירושלים הוענק לרבנים שדמי, מלר ואליעזרוב, הצופה, 17 במרץ 1964.
- ^ ייתכן שמדובר ברב דוד כהן (הנזיר).
- ^ על פי דברי ציפורה פרום בראיון, לוי יצחק הירושלמי, הרב קוק: ההגדה והאגדה, מעריב, 16 באוגוסט 1985, עמ' 21
- ^ הדברים הובאו, ללא אזכור שמם של הרבנים פרום ורענן, אצל: שמחה רז, איש צדיק היה, עמ' 208
- ^ נפטר הרב מרדכי פרום, מעריב, 8 בספטמבר 1972, עמ' 4
- ^ פרס הרב קוק חולק אמש בתל אביב (חלק א, חלק ב), שערים, 3 בספטמבר 1954, עמ' 1 ו-8; אריה אלברט, במחיצת סופרים תורניים (חלק א, חלק ב), שם, 10 בספטמבר 1954, עמ' 10
- ^ בעמוד השער נכתב שזהו כרך ראשון. נכון לתשפ"ד, הכרך השני לא יצא לאור, אף שנכתב ע"י הרב פרום לפחות באופן חלקי. מאמר מתוכו ('בענין קדושת בכור') פורסם בקובץ בשמן רענן, ראו להלן.