מרוץ העצמאות
| ענף | מרוץ |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תאריך פירוק | 1957 |
| מדינות משתתפות |
 ישראל |
  | |
מרוץ העצמאות הוא מרוץ שהתקיים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ביום העצמאות ונמנה בין האירועים המרכזיים ביום זה. המרוץ התקיים במתכונת של מרוץ שליחים קבוצתי ממקומות שונים בתל אביב-יפו לירושלים במקטעים, כאשר לכל מקטע הוכרזה קבוצה זוכה נפרדת. בתחילה השתתפו במרוץ ארבע קבוצות: אליצור, בית"ר, הפועל ומכבי, והחל משנת 1953 נוספה עליהם קבוצת אס"א. קבוצת הפועל זכתה באופן קבוע במרוץ, אולם גם מכבי הצליחה להגיע ראשונה בחלק מהמקטעים ובמקרה אחד אס"א הגיעו ראשונים במקטע.[1]
המרוץ הראשון התקיים ביום העצמאות של 1950. המרוץ יצא מיפו ועבר בתחנות רמלה, ביל"ו, חולדה, שער הגיא וקריית ענבים לירושלים, מרחק של 83 קילומטרים אותם עברו 75 רצים מכל קבוצה.[2]
המרוץ השני התקיים בשנת 1951 ועבר בתחנות פתח תקווה, בית דגן, רחובות, חולדה, שער הגיא וקריית ענבים לירושלים, מרחק של 104 קילומטר אותם עברו מטעם כל קבוצה 100 רצים. בכל תחנה נתקבלו הרצים על ידי אישיות שנתנה לזוכים פרס סמלי המייצג את האזור, כמו "דגל אם המושבות", "דגל הקסטל", וספר רחובות. לקבוצת הפועל שזכתה במרוץ הוענק על ידי שר החינוך מגן העצמאות.[3]
במרוץ הרביעי שהתקיים בשנת 1953 היו בכל קבוצה 90 רצים.[4] המרוץ השישי יצא מכיכר הבימה ועבר במסלול דומה לקודמיו. טקס חלוקת הפרסים התקיים ליד משרד החינוך ברחוב הנביאים בירושלים.[5]
על המרוץ הראשון כתב פ. פינצ'ובר בעיתון דבר:
רק מעטים מאתנו הבינו איזו חשיבות יש למרוץ זה בהיסטוריה של הספורט היהודי, כנקודת־מיפנה בהתפתחותו של החינוך הגופני בארצנו
— פ. פינצובר, רצי מלכות ישראל ומרוץ עצמאות ישראל, דבר, 2 ביוני 1950
אולם ההתלהבות הראשונית דעכה ואגודות הספורט החלו לאבד עניין במרוץ שהיה למעמסה תקציבית. בשנת 1955 הודיעה בית"ר שלא תשתתף בגלל העלויות שבריכוז מאה רצים מרחבי הארץ.[6] בשנת 1956 עוד השתתפו במרוץ הפועל, בית"ר ואליצור[7] לאחר שהמדינה הקציבה כספים למימון ההשתתפות,[8] אולם בשנת 1957 לא התקיים המרוץ, לאחר שכל ארגוני הספורט למעט הפועל הודיעו שלא ישתתפו.[9] במקום מרוץ ארצי התקיימו במקומות שונים מרוצים אזוריים. בשנת 1959 הופיעה בין ההודעות על חגיגות יום העצמאות ידיעה על מרוץ שליחים בגבעתיים[10] ובשנת 1960 התקיים מרוץ באזור עמק הירדן,[11] מרוץ אשר התקיים תחת הכותרת "מרוץ העצמאות" בפעם ה־25 בשנת 2010. מסורת של מרוצי עצמאות התקיימה גם בבית שמש. בשנת 1968 התקיימו מרוצים מקומיים באשדוד וביהוד.[12]
בשנת 1968, לכבוד 20 למדינה, תוכנן לחדש את המרוץ בחול המועד פסח, במסלול שיעבור מבניין הכנסת בתל אביב לכנסת בירושלים,[13] אולם בסופו של דבר המרוץ התקיים מחולדה לירושלים ביוני 1968.[14] בשנת 1986 התקיים מרוץ עצמאות בירושלים.[15]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרוץ העצמאות, דבר, 7 במאי 1954; המשך
- ^ ד"ר יום טוב לוינסקי, ספר המועדים, ימי מועד וזיכרון, עמוד 493
- ^ ד"ר יום טוב לוינסקי, ספר המועדים, ימי מועד וזיכרון, עמוד 499
- ^ שנתון הממשלה לשנת תשט"ו, עמ' 122, בארכיון המדינה
- ^ מירוץ העצמאות תשט"ו, דבר, 20 באפריל 1955
- ^ מרוץ העצמאות בלי בית"ר, מעריב, 24 באפריל 1955
- ^ מחר מרוץ העצמאות, מעריב, 15 באפריל 1956
- ^ עוול בא על תיקונו, מעריב, 4 במרץ 1956
- ^ מ. שמריהו, בוטל מרוץ העצמאות, מעריב, 2 במאי 1957
- ^ החגיגות מאילת ועד קריית שמונה, דבר, 14 במאי 1959
- ^ עלון הקיבוץ אשדות יעקב איחוד, אוגוסט 2010
- ^ חגיגות יום העצמאות, מעריב, 30 באפריל 1968
- ^ הממשלה הקציבה 11 מליון לירות, מעריב, 3 באוקטובר 1967
- ^ היום מרוץ העצמאות, דבר, 3 ביוני 1968
- ^ 2000 רצים במרתון העצמאות בחסות מעריב, מעריב, 16 במאי 1986