מרכז היהודים (רומניה)

מרכז היהודים (רומניה) (ברומנית:Centrala Evreilor - קיצור של השם הרשמי: Oficiul Central al Evreilor - לשכת היהודים המרכזית) היה ארגון שהוקם בעיר בוקרשט בסוף שנת 1941, במצוות הדיקטטור יון אנטונסקו, במקום המוסדות הקודמים של יהדות רומניה.

מרכז היהודים הוקם לאחר פירוק כל מוסדות היהודים ובראשו הוצב כיושב ראש הנריק שטרייטמן וכמזכיר כללי דוקטור ננדור גינגולד, יהודי שהתנצר בשנת 1941. בדצמבר 1942 החליף גינגולד את שטרייטמן בתפקיד היושב ראש. ראש מרכז היהודים קיבל את הוראותיו מראדו לקה, קומיסר כללי לעניין יהודי רומניה מטעמו של יון אנטונסקו.

המרכז הוציא לאור כתב עת בשם Gazeta Evreiască, שנועד לתקשורת עם יהודי רומניה.

הקשרים עם הנהגת היהודים במחתרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז היהודים שמר קשרים עם הנהגת היהודים במחתרת בראשות ד"ר וילהלם פילדרמן ומספר פעילים של מחתרת זו השתלבו במרכז על מנת לסייע לאוכלוסייה היהודית מול מדיניות הדיכוי, הרדיפות והגירושים. עם פעילים אלה נמנו העו"ד דוד רוזנקרנץ שהסכים להתמנות למנהל מחלקת החינוך המקצועי מחדש במסגרת המרכז, ד"ר תאודור לווינשטיין, ראש מחלקת החינוך שפעל זמן מה במסגרת המרכז בידיעת הארגונים הציונים, וסולק ממנו בגלל "פעילות ציונית", כמו כן ד"ר קנר, אחראי על המחלקה לענייני דת. ^[1]

תפקידי המוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידיו של המוסד היו להלן:

פיקוח על הגופים היהודיים למען הממשלה האנטישמית.
העבדת יהודים בצורה המסייעת לרומניה.
איסוף נתונים סטטיסטיים לגבי יהודי רומניה.
מיון היהודים לשתי קבוצות, שמישים כלכלית ומשומשים כלכלית.
ייצוג בלבדי של האינטרסים היהודיים ברומניה וניהול נכסי הקהילות היהודיות.
ארגון היהודים בהתאם להוראות השלטון הרומני.
חינוך מחדש והכנת היהודים לעבודה וחינוך מקצועי.
הכנת הגירת היהודים.
ארגון הפעילות התרבותית היהודית וארגון בתי הספר היהודים.
הוצאה לאור של עיתון מטעם המרכז היהודי.
מתן נתונים ומידע לשלטונות בכל הנוגע לתהליך הרומניזציה.
קבלת בקשות שיהודים רוצים להפנות לרשויות שלטוניות שונות והעברתן.
הפקת תעודות זהות מיוחדות ליהודים (כל יהודי חויב לשאת תעודה כזאת עם תמונה).
ביצוע כל הוראה מטעם השלטונות שתועבר אל המרכז על ידי מיופה הכוח (ראדו לקה).

כמה ימים לאחר הקמת המרכז הוזמנה הנהגתו על ידי גנרל אמיל פלנג'אנו (רומ) והם נדרשו לדאוג לכך שהיסודות הקיצוניים ירוסנו, ושהיהודים ישמרו על השקט. ההנהגה נדרשה להקים משטרה יהודית פנימית, וגם נמסר לה שהוקמה רשימת בני ערובה שיוצאו להורג במקרה של מעשי מרידה מצד היהודים.

לאחר המלחמה הועמדה הנהגת מרכז היהודים למשפט, וב-18 בפברואר 1946 פורסמו פסקי הדין:

וסילה איסצ'אנו (Vasile Isãceanu) נידון בהיעדרו לעבודת פרך לכל חייו.
ננדור גינגולד (Nandor Gingold) נידון לכליאה קשה לכל חייו.
מתיאס גרינברג (Matias Grünberg) המכונה וילמן (Willman) נידון ל-20 שנות כליאה קשה.
א. גרוסמן-גרוזאה (A. Grossman-Grozea) נידון ל-15 שנות כליאה קשה.
ז'ק לאון (Jack Leon) נידון ל-12 שנות כליאה קשה.